תמונת מצב - חושף השחיתות יוסי אילן

יוסי אילן בן 54 וחצי מציל בעיריית תל אביב מזה 25 שנים, בעל תואר שני במשפטים סא"ל מילואים בוגר קורס חובלים של חיל הים שירת כקצין בדבורים ובסטי"לים, וביחידת סיירי אוויר של חיל הים.

"כל חיי הייתי בים"  פותח את השיחה יוסי, "גדלתי במכמורת וזה חלק בלתי נפרד מהמקום".

יוסי הינו חושף שחיתויות ומזה שנים רבות נאבק אצל מעסיקתו נגד תפירת מכרזים ומינויים שלא כדין.

כיום מתנהל נגד יוסי הליך משמעתי בבית דין למשמעת של עובדי רשויות מקומיות . תיק זה מנוהל על ידי יו"ר "עוגן", עו"ד חי בר-אל. בכדי להבין את התיק עלינו ללכת אחורה בציר הזמן כמעט 20 שנה.

בשנת 95 מונה יוסי ע"י ועדת מכרזים, אז מציל "צעיר" בעיריית תל אביב (אך עם ניסיון כמציל מאז שנת 77), לתפקיד סגן מנהל מחלקת החופים, כאחראי על מערך ההצלה. ועד המצילים יצא נגד מינוי זה שכן לא יעלה על הדעת שמציל צעיר בעל ניסיון פיקודי וניהולי ככל שיהיה, יקבל תפקיד בכיר בעוד שישנם מצילים ותיקים ממנו. אותו ועד איים בשביתה. העירייה אשר לא רצתה להילחם החליטה להתנער ע"י ביטול התקן של סגן מנהל מחלקת החופים ויצירת תפקיד חדש - מציל ראשי. "אותה גברת בשינוי אדרת" אומר לי יוסי, ומינתה ללא מכרז את יו"ר ועד המצילים שהתמודד במכרז והפסיד.

בשנת 99 מוציאה העירייה מכרז לאיוש תפקיד מנהל תחנת הצלה בשתי תחנות שונות. יוסי שהיה בין המועמדים לא נבחר במכרז ומי שנבחרו היו אלי אלבז ואבי ארגמן (תזכרו את השמות). יוסי פונה לביה"ד לעבודה בבקשת ביטול מינוי בשל משוא פנים בתוך ועדת המכרזים. עתירה זאת נדחית ע"י בית הדין. יוסי לא מוותר ומערער לבית הדין הארצי אשר דוחה גם הוא את הבקשה. יוסי כמובן שלא ויתר ופנה לבג"ץ שם התקבלה עתירתו תוך התבטאות קשה של השופטים כלפי העירייה ודרך ניהול המכרזים שלה. הדיו לא הספיק להתייבש ואותה עירייה החלה בהליך פיטורים כנגד יוסי, עניין שגם הגיע לבג"ץ אשר לא חסך בביקורת כלפי התנהגות חסרת היושר של העירייה והורה להחזיר את יוסי לתפקיד לאלתר.

בשנת 2006 מינתה העירייה לתפקיד מנהל מחלקת החופים אדם ללא מכרז. יוסי, אשר לא יכל לעמוד מנגד מול התנהלות זו, הגיש צו מניעה זמני לבית המשפט אשר מצדו דחה את הצו. השופטת הוסיפה דברים כנגד יוסי ועל אישיותו. יוסי לא עצר והגיש בר"ע אשר גם היא נדחתה שוב. יוסי לא עצר ופנה לבג"ץ כ"ערעור" על הבר"ע והמשיך לתביעה העיקרית ומשם לערעור על פסק הדין. רק שעד שנסתיימו ההליכים ובית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענותיו של יוסי וקבע לאחר כ – 4 שנים שהמינוי נעשה שלא כדין, אותו אדם כבר קודם לתפקיד אחר ועתירתו של יוסי הפכה לתיאורטית. "טחנות הצדק טוחנות לאט" מסכים יוסי, אך לא זה העניין כאן- מבחינתו "הגשתי בקשה לצו מניעה זמני יומיים לאחר המינוי אך למרות שהיה ברור שהמינוי נעשה בניגוד לדין הבקשה שלי נדחתה וגם בתביעה העיקרית לא אפשרה השופטת את ביטול המינוי. הציבור, אנחנו, הפסדנו" טוען יוסי. יוסי המשיך בתביעות לביטול מינויים שנעשו שלא כדין למנהל אגף תברואה, מנהל מחלקת  חופים ולמציל הראשי ונתקל פעם אחר פעם ב"חוסר רצון" של בית הדין לעבודה לפסול מינויים לא חוקיים שנערכו ללא מכרז או במכרז "מכור" כשהמתמודדים אינם עומדים בדרישות הסף ו/או לא ראויים ערכית ומקצועית.

בשנת 2007 הוציאה עיריית תל אביב מכרז נוסף לניהול תחנות הצלה, אלא שהפעם העירייה לא חיכתה לסיום תוצאות המכרז ו"בחרה" באלי אלבז ואבי ארגמן (זוכרים) לתפקיד עוד לפני שועדת המכרזים עשתה זאת. יוסי שבאותו מכרז גם לקח חלק יצא כנגד התנהלות זאת של ועדת המכרזים ושוב אותו סיפור של דחייה בשתי הערכאות..

לאחר סיום מערכת משפטית זו החליטה העירייה להציב את יוסי תחת אלבז (שוב אותו אלבז). כמובן שאלבז לא חסך דבר מהמציל החדש שלו ומאותו רגע התחיל ברצף של תלונות. יחד עם אלבז ויוסי היו עוד שני מצילים חדשים ללא קביעות אשר לאחד מהם הבטיח אלבז כי ימליץ עליו לקבלת קביעות ויערוב לו שייקח אותו תחתיו על מנת שההמלצה תתקבל. העירייה אשר נאלצה לבצע בירורים לתלונות שמעה את עדותם של המצילים החדשים על המציל הוותיק. כלל הבירורים הסתיימו בלחיצת ידיים ופתיחת דף חדש, דבר אשר לא מנע את המשך התלונות.

אלי רובין, אותו מציל ראשי שהתחרה מול יוסי בשנת 95, יצא לגמלאות. העירייה ייעדה את טל פילטר לתפקיד מציל ראשי באותה שיטה של מכרז תפור. "לא היו לי הרבה חברים מקרב המצילים אבל טל בהחלט היה חבר" אומר לי יוסי, דבר אשר לא מנע ממנו לצאת כנגד המינוי שלו למרות החברות. "הזמנתי את טל לבירה אחרי העבודה והסברתי לו שאני מאמין בו ובכישוריו אבל אני לא יכול לעמוד מנגד לתופעה של תפירת מכרזים". באופן אישי לא הבנתי את יוסי באותו הרגע- הרי עומד מולך חבר שהוא גם ראוי לתפקיד. "אני לא יכול לעמוד בצד ולתת לזה לקרות, יהא חבר אשר יהא, לא הגיוני שאדם שרוצה להתקדם בחייו ומשקיע מאמץ רב מזמנו להתקדם לא מצליח וכל זה ברשות מנהלית האמונה על האינטרס  הציבורי והדואגת לענייניו". כמובן שטל ויוסי לא חזרו להיות חברים.

במהלך המערכה החליטה העירייה להפוך את תלונותיו של אלבז לכתב אישום משמעתי זאת ביום האחרון של מרוץ ההתיישנות ומתוך כוונה לפטר את יוסי בכדי לאלץ אותו למשוך את התביעה נגד המינוי של טל ותביעת לשון הרע שלו נגד אלבז.

בשנת 2012 מחליט יוסי לפרוש מהמאבק המשפטי. "התעייפתי כבר, קשה להילחם במערכת כל כך גדולה כמו עיריית תל אביב-יפו כאשר בית הדין לעבודה לא רק שעומד מנגד אלא עושה הכל כדי להכשיל אותך". יוסי הודיע לעירייה שהוא מושך את התביעה כנגד טל והלה הזמינה אותו לפתיחת דף חדש. אולם מילים לחוד ומעשים לחוד - אותה עירייה ממשיכה ביתר שאת ברדיפתו של יוסי ובהתנכלות אליו וממש רגע לפני שכתבה זו יוצאת לאור הודיע לי יוסי על כתב אישום ארוך נוסף שהגישה העירייה נגדו לבית הדין המשמעתי.

כיום מי שמטפל בתביעה בבית הדין למשמעת של עובדי רשויות הוא עו"ד חי בר-אל. "חי בכישרונו הרב מצליח לחשוף את כל הסתירות והשקרים בעדויות של אלבז". למעשה קשרו של יוסי עם עמותת עוגן לא התחיל בשנת 2013. "הייתי שם בהתחלה" אומר לי יוסי, "הייתי בגרעין ולקחתי חלק בהפגנות הראשונות של מיה קוך בשנת 87, אבל בזמנים בהם אין רשתות חבריות ואמצעי תקשורת כמו היום והיה קשה לארגן מאבק למען חושפי שחיתות כפי שניתן לעשות זאת כיום" .

כתב: מור יוסף בן דיין, סטודנט בקליניקה