"אתנחתא" בקיבוץ אפיק 

המים היורדים מבטאים את זרימת החיים הנשית האלוהית, כוח הבריאה המתחדש בכל רגע. 

במפלים נוכחת עוצמת הטבע הגולמית -מקום חניכה וריפוי, ניקוי, טיהור והיטהרות פנימית. 

 המקומות בהם מרים התפללה
מרים המגדלית, האשה המוארת, נחשבת בעיני מסורות רבות לכוהנת, מרפאה, אמא אוהבת ואלכימאית. 

המקומות בהם היא  נשאה את הרוח הנשית התפללה מעגנים עד היום חותם של אנרגיה נשית קדומה,חיבור ללב הפתוח ולאור הנצחי. 

במערות, גבעות, מעיינות וחופים בהם היא עמדה,   הם כמו אבני זיכרון אנרגטיות: אפשר להרגיש בהם את עוצמת תפילותיה, את הדמעות שנשפכו למען ריפוי, ואת הגעגוע לאחדות.

כנסיית מרים המגדלית היא אחת המיוחדות והמרגשות בארץ, לא רק מבחינה היסטורית אלא בעיקר ברובד האנרגטי-רוחני.

הכנסייה שוכנת על חוף הכנרת  המקום שממנו יצאה מרים המגדלית, ושבו לפי המסורת חיה ופעלה. זהו אתר שהפך לסמל של הנשיות הקדושה, של נאמנות הדרך ושל היכולת לשוב ולהתמסר לאור גם מול סבל וכאב.

 מי שנכנס פנימה מרגיש מיד את הרטט השקט, את הנוכחות העמוקה של מרים, ואת קרבת המים שמזכירים את טבילת ההיטהרות והחיים החדשים. פה נקבל בתהליך תחושה של חיבוק נשי רוחני, כאילו המקום עצמו מחבק ומחזיר הביתה.

 נתחבר אל הארכיטיפ של מרים: האישה היודעת, הכוהנת, המרפאה, זו שעיצרה את אפשרות התחייה. זהו לקום בו אפשר להיזכר בקול התפילה הנשית העתיקה, כזו שמחברת בין שמיים לאדמה, בין מים לאש, בין אהבה לאמת.