image
 
image

ברוכים הבאים ל - WIKILAND.CO.IL
האנציקלופדיה השיתופית המובילה בישראל לסקירת קרקעות להשקעה
 
image

ברוכים הבאים לוויקילנד!
וויקילנד הינו מיזם שיתופי לתיעוד והפצת מידע
לציבור אודות קרקעות בישראל
 
כותרת המאמר
כאן מוסיפים את התוכן של גוף המאמר. החלק הזה מתנהג ממש כמו בלוק פסקה ויש לו את אותן יכולות עיצוב, עריכה, הוספת תווים וכו'. גוף המאמר נותן לקהל את המידע הרלוונטי, ואפשר לצרף לידו תמונה וקישור להמשך קריאה, כמו שמופיע בהגדרות הנוספות של בלוק זה.
כדי להיכנס להגדרות הבלוק פשוט לוחצים כאן פעמיים.
 
ברוכים הבאים ל - WIKILAND.CO.IL
האנציקלופדיה השיתופית המובילה בישראל לסקירת קרקעות להשקעה
 
 
הדבר החם הבא בהשקעות נדל"ן - עירוב שימושים
 

כיצד להפוך 250 אלף ש"ח לדירה חדשה ללא משכנתה


בשנים האחרונות, שוק הנדל"ן בישראל ממשיך לצמוח בקצב מסחרר, אך יחד עם זאת, רבים מאיתנו מרגישים שהחלום לרכוש דירה הופך לבלתי אפשרי ללא משכנתה ענקית או הון עצמי של מיליונים. עם זאת, ישנה גישה חדשנית שמוכיחה כי ניתן להשקיע בנדל"ן ולהגיע לבעלות על נכסים בדרך חכמה ומשתלמת, גם עם סכום התחלתי צנוע של 250 אלף ש"ח. גישה זו, מבוססת על עסקאות קומבינציה ומתחמי עירוב שימושים – והיא עשויה לשנות את כללי המשחק עבור משקיעים מתחילים ומנוסים כאחד.

המיתוס: צריך הון עצמי גדול כדי להשקיע בנדל"ן


אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב הציבור הישראלי היא התפיסה שכדי להרוויח בנדל"ן יש צורך בהון עצמי משמעותי, זהו מיתוס שגוי לחלוטין. 250 אלף ש"ח הם נקודת פתיחה מצוינת שיכולה לאפשר למשקיע לצבור לעצמו מספר נכסים עד הפנסיה, וכל זאת מבלי לקחת משכנתה, אז איך זה עובד?

עסקת קומבינציה: שיתוף פעולה חכם עם הקבלן


המפתח לשיטה זו טמון בעסקת קומבינציה – מונח שלא מוכר לרבים, אך הוא מהווה כלי רב עוצמה בעולם הנדל"ן. במילים פשוטות, מדובר בהסכם שבו בעל קרקע משתף פעולה עם קבלן או יזם כדי לבנות בניין חדש על הקרקע. במקום לשלם לקבלן כסף עבור הבנייה, בעל הקרקע נותן לו חלק מהקרקע או יחידות דיור שייבנו עליה. כך, שני הצדדים מרוויחים: בעל הקרקע מקבל נכסים בנויים ללא צורך במימון ישיר, והקבלן מקבל זכויות בנייה שמאפשרות לו להרוויח ממכירת הדירות.

מתחמי עירוב שימושים: הזדמנות כפולה


היתרון היותר גדול של השיטה מגיע כאשר משקיעים במתחמי עירוב שימושים – מודל תכנוני שצובר תאוצה בישראל ובעולם. מדובר באזורים שבהם משלבים מגורים, משרדים, מסחר ובילוי במתחם אחד, במטרה להפחית את העומס על הכבישים ולשפר את איכות החיים. בתכניות כאלה, מי שרוכש יחידת קרקע זכאי לשני נכסים: דירה ומשרד. כאן נכנסת היצירתיות של השיטה: המשקיע יכול "לוותר" על המשרד ולתת אותו לקבלן בתמורה לכך שהקבלן יבנה לו את הדירה. בסוף התהליך, המשקיע נשאר עם דירה חדשה בבעלותו המלאה, ללא משכנתה, כשכל מה שהשקיע הוא עלות הקרקע הראשונית – 250 אלף ש"ח.

למה זה משתלם במיוחד עכשיו?


ישראל נמצאת בתקופה של גידול אוכלוסייה מהיר, מה שדוחף את המדינה להגדיל את צפיפות הבנייה, במיוחד לגובה. במסגרת תמ"א 35 תיקון 4, הוועדה הארצית אישרה הגדלה משמעותית של זכויות הבנייה, לעיתים במאות ואף אלפי אחוזים. משמעות הדבר היא שמי שרוכש קרקע לפני שהזכויות המוגדלות מאושרות (כלומר, לפני "ההשבחה"), יכול ליהנות מעליית ערך משמעותית של הקרקע. לאחר מכן, הוא יכול להשתמש בזכויות האלה בעסקת קומבינציה כדי להפוך את ההשקעה לנכס בנוי ללא עלויות נוספות.

ההשקעה האידיאלית: שילוב של תזמון ואסטרטגיה


ההשקעה הטובה ביותר היא בקרקע עם תב"ע מאושרת לבנייה במתחם עירוב שימושים, לפני שהוגשה בקשה להגדלת זכויות לפי תמ"א 35/4. במצב כזה, המשקיע מרוויח פעמיים: פעם אחת מעליית שווי הקרקע כתוצאה מהגדלת הזכויות, ופעם שנייה מהעסקה עם הקבלן שמאפשרת לו לקבל נכס בנוי (דירה או משרד) מבלי לשלם על הבנייה עצמה. כך, עם השקעה ראשונית של 250 אלף ש"ח בלבד, ניתן להגיע לבעלות על דירה חדשה – הישג משמעותי אשר רבים טועים לחשוב שדורש מיליונים או התחייבות פיננסית כבדה.

לסיכום: הידע שחסר לנו יכול לשנות הכל


הידע הזה לא נלמד בבתי הספר או באוניברסיטאות, ולכן רבים נותרים מאחור בשוק הנדל"ן התחרותי. הכוח שלנו לשנות את העתיד נמצא ברגעים הקטנים של ההווה וכל אחד יכול להתחיל בדרך הזו עם תכנון נכון והבנה של השוק. השיטה מוכיחה שאפשר להשקיע בנדל"ן בישראל בצורה חכמה, יצירתית ונטולת סיכונים מיותרים – ולהפוך סכום צנוע לחלום גדול. הנכם מוזמנים להגיע לפגישה אישית במשרדים באזור רמת גן לבחון השקעה מסוג זה.
 
שם
נייד (ספרות בלבד)
 

מידע נוסף

בכל העולם וגם בישראל הגיעו למסקנה שאם אדם יתגורר, ילמד, יעבוד ויבלה באותו מתחם, הוא יוריד את העומס בכבישים, יעלה את התוצר לנפש (תל"ג) ויביא לניצול מקסימלי של הזמן הפנוי. כאשר מתקבלת בישראל החלטה להגדיר אזור כמתחם לעירוב שימושים, המרוויחים הראשונים והכי גדולים הם בעלי הקרקעות - מדוע? כיוון שקרקע המשוייכת למתחם זה, מספקת לבעליה זכויות בנייה פי כמה וכמה מהקיים ומשביחה את הנכס מזכויות בנייה של משרדים, לזכויות בנייה נוספות של מגורים, מסחר, דיור מוגן, מלונאות ועוד. בספר החוקים של מדינת ישראל עמוד 194 סעיף (4) (ב) נקבע שיוכנסו שינויים בתב"ע לעירוב שימוש בדגש על מגורים.

אם הקרקע במתחם עירוב שימושים ובנוסף לכך יש לה תב"ע וותיקה מאושרת לבנייה שזכאית להגדלת זכויות הבנייה אז הביקוש מצד הקבלן גובר, כך שאפשר לסגור איתו עסקת קומבינציה: וויתור על זכויות של נכס אחד - למשל המשרד - בתמורה לבנייה של הנכס השני שנותר בידיך - למשל הדירה (כלומר בעל הקרקע לא צריך לממן את עלות הבנייה מכיסו)

 ב - תמ"א (תכנית המתאר הארצית) 35 שינוי מספר 4 המדינה הגדירה מחדש את הצפיפות המינימאלית לבנייה. מכיוון שהצפיפות הוגדלה באופן משמעותי, כל קרקע השייכת לעיר או אזור שהוגדרה בו צפיפות מוגדלת, תיהנה באופן כמעט אוטומטי מהגדלה של אחוזי זכויות הבנייה בהתאמה. שווי הקרקע יעלה ביחס ישיר לגידול בזכויות הבנייה. ההליך הבירוקרטי להגדלת זכויות הבנייה אורך 2~3 שנים בממוצע אך ניתן לומר שהגדלת זכויות הבנייה "מאושרת מראש" בהתאם להנחיות החדשות של הצפיפות המינימאלית.
 
 
 
הגבלת אחריות: אין לראות בתכני האתר משום כל עידוד או המלצה לנקוט בכל פעולה משפטית או עסקית שהיא, לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, התשנ"ה-1995 או לפי כל דין אחר. יש להיוועץ ביועץ מוסמך מטעמכם לפני ביצוע פעולות בניירות ערך, עסקאות במקרקעין או כל פעולה משפטית או מסחרית משמעותית אחרת. מובהר ומודגש כי אין בתכני האתר ו/או בפרסומיו משום ייעוץ להשקעות לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. מובהר, כי אין להסתמך על מהימנותו ו/או נכונותו המלאה של המידע המופיע באתר, בין אם המדובר בעובדות או בהערכות, וכי האחריות המלאה על בדיקת המידע הרלוונטי (כגון עסקאות שבוצעו במיסוי מקרקעין אך לא רק) ועל ביצוע כל פעולות בהסתמך על האתר מוטלת עליך. אנו איננו מתחייבים ואיננו נותנים כל מצג באשר לזמינות, לפונקציונליות ולביצועים של האתר, או בקשר למידת הדיוק, השלמות או הנכונות של כל תוכן או נתונים הכלולים בו.
 
Follow Us.
 
FacebookWhatsappWebsite
 
 
דף זה נערך לאחרונה ב-17 בספטמבר 2024, בשעה 14:48. הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0