סוף נאומו של משה - והפעם הראשונה שהקב״ה מתערב
עד כאן בכל ספר דברים לא היתה כל התערבות של הקב״ה בנאום של משה – בתוכחות במצוות ובסיפורי ההיסטוריה, ואילו בפרשה שלנו בפעם הראשונה בספר דברים הקב״ה פונה אל משה בדברים – ופוקד עליו לכתוב את דברי התורה בצורה של שירה – והשירה היא תהיה לעד לבני ישראל ״כי לא תישכח מפי זרעו״. האמירה שהשירה תהיה לעד – חוזרת פעמיים.
מה גרם להתערבות?
בפרשיות האחרונות, לאחר שמגיע לסוף הנאום שלו, מטיל משה ספק בעמידה של ישראל בכל החוקים – והיה אם לא תשמעו.... ואם לא תקשיבו..
משה מסים את הנאום וכותב את התורה – הנאום – על ספר, ונותן לכוהנים. הוא אומר להם: מקץ 7 שנים בשנת השמיטה תקהילו את כל ישראל, ואז תקראו את התורה באוזניהם כדי שידעו. והילדים אשר לא ידעו, ישמעו ולמדו...
כאן ה׳ מתערב, קורא למשה וליהושע לאוהל מועד ואמר להם: משה, אתה הולך למות, וזנה העם אחרי אלוהים אחרים ועזבוני והפר את בריתי, ואז אומר למשה לכתוב את התורה כמו שירה – שתיהיה לעד כדי שלא תישכח מפי זרע ישראל גם כשיעזבו את ה׳ ויהיו רחוקים.
משה כותב את דברי השירה כפי שה׳ אומר, ומיד מלמד את בני ישראל שימה בפיהם.
אחר כך משה מעדכן את ספר התורה שכתב ונתן לכוהנים: ״ ויכתוב משה את דברי התורה הזאת עד תומם״ – עם התוספות של השירה, והפעם הוא נותן אותה ללווים הנושאים את ארון הברית ומצווה אותם לשים את התורה צמוד לארון, כדי שכולם יראו אותה כל הזמן ולא ישכחו את התורה והשירה.
בשלב זה משה הולך עוד צעד קדימה, ומודיע לבני ישראל שהוא יודע ״ כי השחת תשחיתון..״ ומצווה את הכהנים להקהיל את כל ישראל כדי לקרוא להם את השירה, אבל הפעם כדי להעיד בהם את השמים ואת הארץ.
ה׳ אמר – שהשירה תהיה העד, ומשה אומר – לא רק השירה עצמה, אלא גם השמים וגם הארץ.
ובאמת כשמשה אוסף את כל ישראל, הוא קורא את שירה לאוזניהם – כשהיעד הוא השמים והארץ, אבל עם ישראל שומע גם הוא.
ובשירת האזינו, הפנייה הראשונה של משה היא אל השמים ואל הארץ: האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי...״ גם ההתייחסות לישראל היא בגוף שלישי בתחילת השירה.
רק בהמשך השירה הוא פונה ישירות לעם ישראל ומדבר אליו.
שנזכה לזכור את דברי השירה עד תומם.
כתב: יענקל׳ה קליין. ניר גלים