קטע שיר מתוך הספר "שירת הלוטוס"
הים/ כל הזכויות שמורות לשרונה לביא 
הַיָּם מְלַטֵּף אוֹתִי בְּרַכּוּת, בְּלִי מִלִּים,
פּוֹתֵחַ אֶת לִבִּי, כְּמוֹ קוֹנְכִיָּה חֲשׂוּפָה.
מַעְגַּל אֶת פִּנּוֹתַי, כְּמוֹ זְכוּכִית שְׁבוּרָה
שֶׁפִּנּוֹתֶיהָ קָהוּ בַּחֲלוֹף הַשָּׁנִים.
הַיָּם מְלַטֵּף אֶת נִשְׁמָתִי בְּרַכּוּת
וּמְעַרְסֵל אוֹתִי בֵּין הַגַּלִּים.
הַיָּם מְרַפֵּא אֶת פְּצָעַי, בְּלִי מִלִּים.
מְקַבֵּל אוֹתִי אֶל חֵיקוֹ, בְּלִי מִלִּים.
כָּכָה, נְטוּלַת הֲגָנוֹת, חֲשׂוּפָה כְּמוֹ קוֹנְכִיָּה פְּתוּחָה,
עֲגֻלָּה כְּמוֹ זְכוּכִית עַתִּיקָה עִם פִּנּוֹת קֵהוֹת
שֶׁהַמַּיִם לִטְּשׁוּהָ וְהֶחְלִיקוּהָ,
פֶּן תִּפָּצַע מִשְּׁבָרֶיהָ, תִּפָּצַע מֵעַצְמָהּ.
הַיָּם מְלַטֵּף אוֹתִי בְּלִי מִלִּים,
אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַלֵּב
וְהוּא עוֹטֵף אוֹתִי בְּאַהֲבָה,
בְּלִי מִלִּים.