מה גודל הקבוצה?
בין 8-12 משתתפות ומשתתפים.
קבוצה אינטימית שבה יש מקום לכל אחת ואחד לעבור תהליך משמעותי.
האם התהליך מתאים גם למי שלא רגיל/ה לשהות בטבע?בהחלט. לקבוצות שלנו באים אנשים שחלקם רגילים ואוהבים להיות בטבע ורוצים להעמיק את חוויית החיבור שלהם, לצד אנשים שאינם מורגלים בכך, ורוצים מאוד להתקרב לטבע.
התהליך בנוי בצורה הדרגתית, עם הרבה כבוד לשונות בין האנשים, לחששות, ולקצב האישי של כל אחד מהמשתתפים.
אין לי רכב. האם יש תחבורה ציבורית למקום?
כל משתתפ/ת שמצטרף לקבוצה אחראי/ת על אופן הגעתו.
בתחבורה ציבורית – אפשר להגיע ברכבת לתחנת בנימינה, ומשם לקחת קו 36 לגבעת עדה. יש לרדת בתחנת רחוב הדקל/חי ומשם ללכת 10 דקות ברגל. אפשר גם כמובן לקחת מונית לגבעת עדה, שנמצאת במרחק של 15 דקות נסיעה מבנימינה.
לעיתים, לאחר שהקבוצה יוצאת לדרך, המשתתפים מתארגנים בינם לבין עצמם על איסוף מהרכבת.
מה לגבי אוכל?
לאכול ביחד בטבע זה חלק מהווי הקבוצה. אתם מוזמנים להביא לעצמכם משהו קל לבוקר – סנדביץ' / פרי / פירות יבשים. אנחנו נרצה להישאר יחסית קלים ופנויים לחוויות שנחווה ביער. בצהריים אנחנו נוהגים לקיים ארוחה משותפת, בה כל משתתפ/ת מביא/ה מנה צמחונית/טבעונית לחלוק. הארוחות האלו הן הרבה פעמים הארוחות הבריאות, המגוונות, המעניינות והטעימות ביותר בשבוע.
קשה לי לשבת נמוך על האדמה / מחצלת. האם יש פתרונות בשבילי?המפגשים שלנו הם מגוונים, יש בהם הרבה זמנים דינמיים של חוויה ותנועה בטבע שאינה מאומצת, שכוללת שוטטות קלה ביער, ולעיתים התכופפות, ישיבה או שכיבה על האדמה, לצד זמנים של מעגלי שיתוף ודיבור מסביב למדורה. במעגלים אלו, בדרך כלל נרצה לשבת נמוך, מסביב לאש. מי שזקוק/ה לכיסא, אפשר בהחלט להביא כיסא קמפינג או כל אמצעי ישיבה אחר מהבית.
מה עושים בימי גשם?
אנחנו עובדים שנים עם אנשים בטבע, ובאופן מפתיע, נוכחנו לגלות שבישראל, דווקא החורף היא ה-עונה להיות בחוץ. אחרי קיץ ארוך, חם ומתיש, בחורף הטבע מתעורר לחיים, הכל נהיה ירוק ופורח. בחורף הישראלי אין הרבה ימי גשם. במידה ויהיה יום גשום, ניפגש במערה באזור חוף הכרמל. המערה היא מחסה טבעי שהטבע יצר עבורנו, היא מוארת ורחבת ידיים. זאת חוויה מיוחדת מאוד להתחמם ביחד במערה מסביב לאש, ולשתות ספל קקאו שבושל על המדורה, כשבחוץ יורד גשם.
הבנתי שחלק מהזמן במפגשים יושבים מסביב למדורה. מה לגבי העשן?
נכון, במפגשים שלנו החלקים של מעגלי השיתוף והדיבור הם מסביב למדורה. מאז ומעולם בני האדם התאספו מסביב לאש - לספר סיפורים, להביע את עצמם, לשתף ולטכס עצה. אז כן, אנחנו בהחלט יכולים לחזור הביתה עם ריח עשן בבגדים, אבל אתם תראו, ממפגש למפגש, הריח שנביא הביתה מ"הבית" שלנו ביער, יהפוך למקור לגאווה.
אם העשן מפריע, אפשר תמיד לקום ולעבור מקום במעגל.