מה גודל הקבוצה?
בין 8-12 משתתפות ומשתתפים.
אנחנו מכוונים לגודל קבוצה שיש בה מספיק מאסה, ובה בעת שומרת גם על אינטימיות, כך שלכל אחת ולכל אחד יהיה מקום לעבור תהליך משמעותי.
האם התהליך מתאים גם למי שלא רגיל/ה לשהות בטבע?בהחלט. לקבוצות שלנו באים אנשים שחלקם רגילים ואוהבים להיות בטבע ורוצים להעמיק את חוויית החיבור שלהם, לצד אנשים שרוצים מאוד להתקרב לטבע, אך אינם מורגלים בכך. התהליך בנוי בצורה הדרגתית, עם הרבה כבוד לשונות בין האנשים, לחששות, ולקצב האישי של כל אחד מהמשתתפים.
אין לי רכב. האם יש תחבורה ציבורית למקום?
כל משתתפ/ת שמצטרף לקבוצה אחראי/ת על אופן הגעתו.
משתתפים אשר לא מגיעים ברכב, יכולים לנסות לחבור למשתתפים אחרים שמגיעים מהאזור שלהם, וזה דבר שאפשר יהיה לברר סמוך לתחילת התהליך כאשר הרכב הקבוצה יהיה סגור וברור.
בתחבורה ציבורית – אפשר להגיע ברכבת לתחנת בנימינה, ומשם לקחת מונית לגבעת עדה, שנמצאת במרחק של 10 דקות נסיעה. לרוב, חברי הקבוצה מתארגנים ביניהם אחרי מפגש או שניים לאיסוף והחזרה אל הרכבת.
מה לגבי אוכל?אוכל הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, ובטבע, נפתח התאבון. לאכול ביחד בטבע זה חלק מהווי הקבוצה. אתם מוזמנים להביא לעצמכם משהו קל לבוקר – סנדביץ' / פרי / פירות יבשים. אנחנו נרצה להישאר יחסית קלים ופנויים לחוויות שנחווה ביער. אנחנו נוהגים לקיים ארוחת צהריים משותפת, בה כל משתתפ/ת מביאים מנה צמחונית/טבעונית לחלוק. הארוחות האלו הן הרבה פעמים הארוחות הבריאות, המגוונות, המעניינות והטעימות ביותר בשבוע.
קשה לי לשבת נמוך על האדמה / מחצלת. האם יש פתרונות בשבילי?היציאה לטבע והשהות בו, מפגישה אותנו בפעמים רבות עם חוסר נוחות. זה חלק מהעניין, פשוט מעצם זה שאנחנו לא בבית. אנחנו משקיעים תשומת לב רבה ביצירת מרחבים נעימים ונוחים בטבע, כדי לאפשר לכם להיות פנויים לחוויה וללמידה.
אחד מהקווים המנחים שלנו לעבודה, הוא שהבחירה תמיד נשארת אצל המשתתפים. אין משהו שחייבים לעשות. יחד עם זאת, כמעט לכל קושי או מגבלה אפשר למצוא פתרונות שיאפשרו לכם להשתתף בתרגיל.
המפגשים שלנו הם מגוונים, יש בהם הרבה זמנים דינמיים של חוויה ותנועה בטבע שאינה מאומצת, שכוללת שוטטות קלה ביער, ולעיתים התכופפות, ישיבה או שכיבה על האדמה, לצד זמנים של מעגלי שיתוף ודיבור מסביב למדורה. במעגלים אלו, בדרך כלל נרצה לשבת נמוך, מסביב לאש. מי שזקוק/ה לכיסא, אפשר בהחלט להביא כיסא קמפינג או כל אמצעי ישיבה אחר מהבית.
מה עושים בימי גשם?
אנחנו עובדים שנים עם אנשים בטבע, ובאופן מפתיע, נוכחנו לגלות שבישראל, דווקא החורף היא ה-עונה להיות בחוץ. אחרי קיץ ארוך, חם ומתיש, בחורף הטבע מתעורר לחיים, הכל נהיה ירוק ופורח. בחורף הישראלי אין הרבה ימי גשם, אך במידה ויהיו ניפגש במערה באזור חוף הכרמל. המערה היא מחסה טבעי שהטבע יצר עבורנו, היא מוארת ורחבת ידיים. יש משהו מאוד מיוחד להתחמם ביחד מסביב לאש במערה, ולשתות ספל קקאו שבושל על המדורה, כשבחוץ יורד גשם.
הבנתי שחלק מהזמן במפגשים יושבים מסביב למדורה. מה לגבי העשן?
נכון, במפגשים שלנו החלקים של מעגלי השיתוף והדיבור הם מסביב למדורה. עידנים על עידנים האש אספה את בני האדם סביבה לספר סיפורים, להביע את עצמם, לשתף, לטכס עצה, לפעמים גם לרקוד או לשיר. אז כן, אנחנו בהחלט יכולים לחזור הביתה עם ריח עשן בבגדים, אבל ממפגש למפגש הריח שהבאנו מ"הבית" שלנו ביער, הופך מקור לגאווה.
כאשר יושבים סביב מדורה הרוח משחקת עם העשן, לעיתים הוא זז בכיוון אחד ברור, ואז אפשר להשאיר פתח במעגל שאף אחד לא יושב בו, דרכו ייצא העשן. ולעיתים העשן רוקד עם הרוח במעגלים, ועובר בחלקים שונים של המעגל. אם העשן מפריע, אפשר תמיד לקום ולעבור מקום. זה לימוד חשוב בעינינו, לעשות לעצמכם מקום. לא חייבים להישאר במקום מסוים אם אתם סובלים בו. אפשר תמיד לעצור לרגע ולהגיד "חברים, העשן מפריע לי, אפשר שתעשו לי מקום ואעבור לשבת שם לידיכם?" רוב הסיכויים שאם אתם נחמדים, המעגל יזוז וישתנה בשבילכם :)