צדק צדק תרדוף
כתוב בפרשתנו: "צדק צדק תרדוף" וכבר תהו רבים - מדוע לחזור פעמיים על המילה צדק? מה זה בא ללמד? לכאורה זה אפילו לא נכון מבחינה תחבירית!
נאמרו על כך תשובות רבות, וברצוני להתמקד ב-2 מהן:
א. הגמרא (סנהדרין לב:) מביאה את ריש לקיש שאומר "צדק" - לדין רגיל, "צדק צדק" - לדין מרומה.
ב"דין מרומה" הכוונה למצב בו הדיין דן באיזה מקרה, וכל הראיות מכריעות לכיוון אחד, אבל הוא מרגיש שמשהו כאן "מסריח", מנסים לרמות אותו.
יש לו תחושה שהוא מרומה, אבל הוא לא מצליח למצוא את הלקות בראיות. במקרה כזה, הוא לא יכול להגיד לעצמו ולאחרים - מה אפשר לעשות? הכרעתי כפי הראיות, זה מה שמופיע בחוק! מובן גם שאסור לו לפסוק בניגוד לחוק! אז מה יעשה?
עליו להיות קשוב ללב שלו, ולנסות לחקור עוד ועוד. אם הוא עדיין ירגיש מרומה, הוא חייב להעביר את הדיון לשופט אחר, ואסור לו להכריע. וזו הכוונה - צדק צדק.. לא מספיק צדק פורמאלי, אתה צריך גם להרגיש בלב שזה מה שצודק. הדיין צריך להיות צדיק ורגיש, האחריות רובצת
על ראש הדיין להגיע אל הצדק האמיתי ולא רק אל הצדק המשפטי הפורמאלי.
על המשיח כתוב שהוא "מורח ודאין" (מריח ודן), כלומר אם משהו "מסריח" צריך לטהר ולנקות אותו לפני שפוסקין. לדיין אין רק שיקולים קרים ורציונאליים, אלא הוא צריך גם "להריח", לבוא אל הדין גם עם המוח וגם עם הלב, להרגיש שזו האמת.
ב. כ1500 שנה לאחר שריש לקיש פירש את המילים צדק צדק תרדוף ל"דין מרומה", היהודי הקדוש מפשיסחא דרש ואמר: "צדק צדק תרדוף", משמעו – גם אחר הצדק - צריך לרדוף בצדק.
כלומר את הצדק - בשיטות של צדק תרדוף, או במילים אחרות - "אין המטרה מקדשת את האמצעים". יש בזה גם רעיון אמוני. אתה תתאמץ להגיע לצדק, אבל אתה מוגבל, ותסמוך על ה', שהוא לא מצפה ממך לפעול מעבר למגבלות שלך, אתה תעשה את שלך והוא יעשה את שלו. חלק מהמגבלות - זה
לפעול בצורה ישרה וצודקת.
שמעתי פעם על מישהו אידיאליסט שרצה לקבל כסף בשביל לפתוח עמותה ולעזור למסכנים, אבל הוא נאלץ לשקר כדי לקבל הלואה ראשונית.
זה לא "צדק צדק". גם אם הכוונה שלך טובה, אסור לך בשביל זה לעבור עבירה.
הלוואי שנזכה לקיים בעצמנו את הצדק צדק הזה, ואז יתקיים בנו מה שכתוב בהמשך הפסוק: "למען תחיה וירשת את הארץ", ללא הרוגים, ללא מלחמות, בשלום, בבריאות ובשמחה.
שבת שלום!
אריאל רונן. תושב ניר גלים