רבים מסבירים את התופעות שקורות עם הנשימה, בזה שהיא פורצת חסימות אנרגטיות, פורקת טראומות מהגוף, מעלה דברים מן התת המודע , פותחת את ״הצ׳אקרות״ וכו׳
אפילו שאני מסכים שהדברים מרגישים ככה לפעמים,
אני מוכרח להודות שאני לא באמת יכול להגיד שזה מה שקורה.
מבחינתי אין הסבר מספיק מבוסס שאפשר להסתמך עליו.
יכול להיות שהדברים האלה קורים, ויכול להיות שלא.
ולדעתי זה גם לא באמת משנה.
מה שאני כן יודע זה ש:
אחרי הפעם הראשונה שהתנסתי בשיטת הנשימה הזו אמרתי לעצמי ״וואוו! צריכים להשתמש בזה לטיפול, זה הרבה יותר אפקטיבי מסתם לדבר״!
הרגשתי ממש קליל ופתוח כמה ימים אחרי. ואפילו קיבלתי איזו תובנה לגבי עצמי, שבהסתכלות לאחור, הייתה עבורי ממש פורצת דרך.
הייתה שנה שבה עשיתי סשן נשימה כזה פעם בשבוע.
זו גם הייתה השנה שבה הפכתי לאבא. ופשוט הרגשתי איך זה תומך בי, מאזן אותי רגשית, עושה אותי פחות עצבני, מרכך אותי, ולא פעם מוציא אותי עם השראה ורעיונות חדשים.
דווקא בשנה לאחר מכן, כשלקחתי הפסקה מהתרגול, פתאום קלטתי במבט לאחור כמה הנשימה תמכה בי והייתה משמעותית לחיים שלי.