למה הקב״ה רוצה להרוג את משה??
ישנו סיפור תמוה ביותר שמופיע בפרשה: ״.. ויהי בדרך במלון, ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו. ותיקח ציפורה צור ותכרות את ערלת בנה... ויירף ממנו, אז אמרה חתן דמים למולות״.
כיצד ייתכן שאחרי שהקב״ה שולח את משה להושיע את ישראל, ואחרי שמשה יוצא לדרכו, ה׳ מבקש להמיתו? מאיפה זה מגיע כך בהפתעה? מה הסיבה? ומדוע בסוף ה׳ מוותר על רצונו ולא הורג ֿאותו?
כדי להבין את הסיבות, צריך ללכת למפגש שבין ה׳ למשה במעמד הסנה.
מעט רקע – משה גדל במצרים כנסיך בבית המלך פרעה. בגיל בוגר – שלא מצוין במדויק – הוא הורג מצרי שמתעלל באיש עברי מאחיו ואז בורח למדיין. במדיין הוא מתחתן עם ציפורה, ויחלפו עוד עשרות שנים של חיים במדיין עד האירוע שבו נגלה אליו ה׳.
נציין כי עד אותו אירוע, אין שום עדות לכך שמשה היה קשור לשורשים העבריים שלו, וככל הנראה הוא לא נחשף מעולם למפגש עם ה׳.
פרשיית הסנה מתחילה בפסוק ״וירא אליו מלאך ה׳ בלבת אז מתוך הסנה״. בבת אחת מתגלה למשה מלאך. לכאורה אירוע מדהים וחריג שהיה צפוי לעורר השתאות וחיבור. אבל משה לא מתייחס להתגלות של מלאך ה׳, אולי כי לא מאמין לזה, ואולי הוא מתקשה לקבל, כי התגובה שלו היא ללכת ולבדוק את המראה הגדול הזה – מדוע לא יבער הסנה.
כאשר הוא מגיע אל הסנה, ה׳ קורא לו – משה משה – והא עונה – הנני! לכאורה מקבל את הקריאה ומתייצב לכל משימה שתוטל עליו.
מרגע זה ואילך מתרחש משא ומתן מדהים, שבו ה׳ מטיל על משה את השליחות, ומשה מצידו מסרב. 5 פעמים משה מסרב לבקשות של ה׳ בתואנות שונות, עד ש: ״ויחר אף ה׳..״ ואפילו אז משה לא מקבל את השליחות, אלא כתוב: ״וילך משה...״.
בשלב זה, כשמשה חוזר ליתרו ולמשפחות, היינו מצפים שמשה יספר להם על ההתגלות האדירה ועל המשימה שהוטלה עליו להושיע את ישראל, אך משה לא משתף באירוע המכונן שעבר, אלא אומר כמתנצל: אשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים...״
משה אפילו לא מקבל את הקביעה של ה׳ שבני ישראל סובלים במצרים, אלא רק מספר שהוא הולך לבדוק אם הם עדיין בחיים.
יתרו עונה לו – לך לשלום, אך גם אחרי ההודעה על ההליכה למצרים, וגם אחרי שיתרו מברך אותו, משה נשאר במדין – ושוב לא מצוין כמה זמן – אולי כמה שנים.
ה׳ נאלץ שוב לומר למשה – לך למצרים! צא לשליחות, ואף מציין כי ״מתו כל האנשים המבקשים את נפשך״. מכאן אנחנו לומדים שמעבר לסירוב לשליחות, משה גם מפחד מהאנשים שביקשו את נפשו, וה׳ מודיע לו שכבר אין לו סיבה לפחד כי הם מתו.
משה יוצא לדרך לכיוון מצרים, וכאן ה׳ פונה אליו ומתאר לו את מה שאמור להתרחש במצרים:
״בלכתך לשוב מצרימה, ראה את כל האותות.... ואמרת אליו ....
ואמרתי אליך הנה אנוכי הורג את בנך בכורך.
ואז מגיעה הפרשייה: ויהי בדרך במלון, ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו, בדיוק כפי שהתריע בפניו בפסוק הקודם.
ותיקח ציפורה צור ותכרות את ערלת בנה, ותאמר כי חתן דמים אתה לי. ויירף ממנו, אז אמרה חתן דמים למולות.
רק לאחר שציפורה מבינה את הבעייה – שמשה עדיין לא הסכים להתחייב לבצע את השליחות בצורה מלאה, היא מבצעת ברית מילה לבן הבכור שלהם, ובכך מוכיחה שהם מקבלים עליהם את השליחות של הוצאת בנו של ה׳ ממצרים.
לאחר ברית המילה ה׳ מתרצה מההתחייבות של משה וציפורה – וירף ממנו.
ומכאן ואילך משה מחויב לשליחות והסיפור ממשיך כאילו כלום לא קרה.
שבת שלום,
יענקל'ה קליין, ניר גלים