image
בחודש שעבר החלה את תפקידה המנכ"לית החדשה של מכון דוידסון לחינוך מדעי -רות שהם. 
לרגל כניסתה לתפקיד הכה משמעותי, קיימנו איתה ראיון מיוחד: 
נעים להכיר, תוכלי לשתף אותנו קצת ברקע שהגעת ממנו?

"הגעתי למכון דוידסון אחרי מסלול קריירה מגוון בעולמות החינוך והטכנולוגיה, כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, כראשת אגף אסטרטגיה ושותפויות במערך הסייבר הלאומי, כיועצת ב-Start Up Nation Central, כמנהלת וחברה בפורום האסטרטגי של חברת IBM וכאלופת משנה בחיל המודיעין ויחידה 8200.

כל התפקידים שמילאתי והפרויקטים בהם נגעתי נשענו על א.נשים מוכשרים בעולמות המחקר והפיתוח. 

זה פתח לי את הצוהר לעולם קסום של פיתוח, הכשרה והעצמה של א.נשים. 
כאישה, ילידת באר שבע, עסקתי בעיקר בשילוב א.נשים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית במקצועות ההיי טק.

המשבר בו מדינת ישראל נמצאת מאז אסון ה-7 באוקטובר הביאו אותי להבנה שיש לנו מחויבות לעצב עתיד טוב יותר לדורות הבאים.

על מנת לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות, חובה עלינו להשקיע בדור הצעיר, בעיקר בתלמידי חטיבות הביניים והתיכון שחוו את משבר הקורונה וטלטלה קשה של מלחמה.

זה מה שהביא אותי למכון דוידסון. מצאתי ארגון מקצועי וערכי, שבמסגרתו  ילדים ובני נוער מרחבי הארץ מגלים את פלאי המדע, מפתחים סקרנות, חשיבה ביקורתית ומיומנויות חקר  וכן מקבלים הזדמנויות לעצב את עתידם בצורה מיטבית.

זה המקום בו אני מצליחה לשלב את הכמיהה להצמיח אנשים ולתרום לעתיד המדינה."

בשנתיים האחרונות אנחנו רואים נסיקה של תחומי הבינה המלאכותית. איך את רואה את עתיד החינוך המדעי, והחינוך בכלל, כשהטכנולוגיות האלו נכנסות לשימוש יומיומי? 

"הבינה המלאכותית מביאה לשינוי עמוק, עד כדי מהפיכה ברוב תחומי החיים: באופן שבו אנחנו עובדים, יוצרים, לומדים ומנהלים. לראשונה בהיסטוריה, מכונה יכולה לא רק לבצע משימות, אלא לחשוב, ללמוד וליצור באופן שנחשב עד כה כבלעדי לתחומי האינטליגנציה האנושית.

תחום הבינה המלאכותית הולך ומתפתח בקצב מהיר מאוד כמו גם היכולת שלנו להפיק תועלת מכך. כיום, גם תלמידי בית ספר יסודי עושים שימוש בבינה מלאכותית.

התפתחויות אלה מחייבות אותנו לבחינה מחודשת ומעמיקה של תכני הלמידה, אופן הלמידה והנגשת החומרים לתלמידים. אנחנו עסוקים בכך מאוד במכון דוידסון. השאיפה היא להיות מובילים בשדה החינוך, באמצעות הידע הפדגוגי במכון דוידסון בתמיכה ושילוב היכולות והמחקר יוצאי הדופן הקיימים במכון ויצמן."
בתקופת המלחמה - כיצד את רואה את תפקידו של מכון דוידסון בחיזוק החוסן החברתי והמדעי של ישראל?
 
"הדבר העיקרי שמסמל חוסן הוא עצם העובדה שרצף הפעילות של המכון כמעט שלא נפגע - הצלחנו, בעזרת תמיכה פילנתרופית מבורכת, לספק לילדים ולבני הנוער מקום יציב שבו הם יכולים להמשיך לחשוב, ללמוד, לפתח את סקרנותם ולתכנן את עתידם. 

פעילותנו במהלך המלחמה התרחבה למספר מישורים חשובים. קודם כל, צוות המכון התגייס באופן יוצא דופן לסיוע במלונות מפונים, בתי ספר זמניים וקהילות שנפגעו קשות מהמלחמה. אחד הפרויקטים המשמעותיים שלנו הוא אירוח תלמידי תיכון מיישובי הצפון והדרום לשלושה ימים רצופים של למידה אינטנסיבית, כולל לינה. במסגרת זו אנחנו מספקים להם מעטפת מלאה שמאפשרת להשלים את חובותיהם העיוניות והמחקריות ל-5 יחידות בגרות בביולוגיה, בסביבה שקטה ובטוחה.

בנוסף, אנחנו פועלים במגוון ערוצים לחיזוק החינוך המדעי. אנחנו עובדים עם צוותי חינוך ביישובים שנפגעו מהמלחמה במטרה לשקם את החינוך המדעי, מלמדים "מדע פעיל" לאוכלוסיות מוחלשות באזורי קו העימות ועוטף עזה ומארחים בגן המדע סדנאות מדע חווייתי למשפחות של משרתי מילואים וכיתות של תלמידים מפונים.

חלק מהפעילויות שהרחבנו במהלך המלחמה נועדו לקדם דו-קיום במדינה, כאשר העיסוק במדע משמש פלטפורמה למימוש ערך חשוב זה. יש לציין שגם פה, אנו זוכים לתמיכת שותפים לדרך, שנדיבותם חיונית.

לפעילויות אלה יש השפעה כפולה: בטווח המיידי הן תומכות באוכלוסיות שחוו טלטלה משמעותית, ובטווח הארוך הן מחזקות את החוסן החברתי והמדעי של ישראל דרך חיזוק העורף החינוכי ותמיכה מתמשכת בתלמידים ומורים. התלמידים שאנו מטפחים היום יהיו המדענים והמהנדסים שיפתחו את כיפת הברזל הבאה ואת החידושים הטכנולוגיים שיעצבו את עתידנו."
אמנם קצת מוקדם מכדי לשאול, אבל מה בעינייך צריכים להיות היעדים המרכזיים של מכון דוידסון לשנים הקרובות, ומה הם האתגרים וההזדמנויות של החינוך המדעי בארץ בעיניך?

"אכן מוקדם לי לקבוע מסמרות לגבי היעדים המרכזיים של מכון דוידסון, שכן אני עדיין לומדת את העומק והרוחב של פעילות המכון. עם זאת, מניסיוני רב השנים בתחומי החינוך והטכנולוגיה, אני יכולה לזהות כמה כיווני פעולה משמעותיים.

ראשית, אני רואה צורך חיוני בהעלאת המודעות הציבורית ובהגדלת ההשקעה בחינוך המדעי בישראל, בדומה למהפכה שהתרחשה בעשור האחרון בעולמות הטכנולוגיה והסייבר. כפי שכיום כמעט כל הורה בישראל חולם שילדיו ישתלבו ב-8200, בסייבר ובהייטק, כך עלינו לעורר השראה ושאיפה דומה בקרב צעירים כלפי עולם המדע על כל גווניו.

מכון דוידסון פיתח לאורך השנים תשתית מרשימה של כלים ויכולות להנחלת המדע בצורה ייחודית ומקצועית. המעבדות המתקדמות וגן המדע הייחודי, יחד עם הקרבה למכון ויצמן וחוקריו המובילים, מספקים פלטפורמה נדירה להנגשת המדע לכל שכבות האוכלוסייה.

נושא שמלווה אותי לאורך כל הקריירה שלי הוא הנגשת המדע בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – זהו אתגר משמעותי שעומד בפנינו. הגישה הרב-תחומית הייחודית של מכון דוידסון בהוראת המדע יכולה לסייע בכך, ובטווח הארוך יש פוטנציאל להפוך את המכון למרכז לאומי מוביל לחינוך מדעי רב-תחומי.

אני מבינה שיידרש זמן וחשיבה מעמיקה, יחד עם הצוות המקצועי והמנוסה של המכון, כדי לגבש תוכנית פעולה מפורטת ודרך להשגת האמצעים למימוש יעדים אלה. אני מצפה ללמוד עוד רבות מהניסיון והתובנות של אנשי המכון בדרך להגשמת החזון זה.

בנוסף, לתפיסתי, גן המדע ע"ש קלור והפעילויות המגוונות שלנו משמשים כשער דרכו צרכים לעבור כל ילדי ישראל אל עולם המדע. כאן אנחנו מציתים את הניצוץ הראשוני של סקרנות ותשוקה למדע, מפעילים את הדמיון, ומעודדים חשיבה יצירתית וחדוות גילוי. אנחנו מאמינים שחוויות אלו יובילו רבים מהם להמשיך במסלול המדעי, אם במסגרת תוכניות מכון דוידסון ואם כמדענים וחוקרים עתידיים במכון ויצמן עצמו או בתעשייה.

המשימה שלנו היא להנגיש את המדע לכל שכבות האוכלוסייה, במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ולהפוך את המכון למרכז לאומי מוביל לחינוך מדעי רב-תחומי. כך נוכל להבטיח את המשך היתרון היחסי של ישראל במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות, ולטפח את הדור הבא של מדענים ומהנדסים שיובילו את המדינה קדימה."
image
תודה רבה!