"וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַרעַד-עָתָּה. ו וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה;..... ז וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ"......
יעקב, החושש מנקמת אחיו מחד ומקרבת אחיו מאידך, מכין את עצמו ומשפחתו למפגש עם עשו. הוא שולח לעשיו כמה מסרים בידי שליחיו, מסרים האמורים להבהיר את מצב והנוכחי של יעקב ולהוות את הקרקע לאווירת המפגש. המסר הראשון הוא "עם לבן גרתי" – רש"י – "ותרי'ג מצוות שמרתי", וכי עשיו מתעניין בשמירת המצוות של יעקב? אלא, במסר זה יעקב רוצה להבהיר לעשיו, אכן אחים אנחנו אבל, דרכי אינה דרכך, מאחר ויעקב אינו מעוניין בהתחברות מחודשת עם עשיו.
המסר השני הוא: "וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה"....אם חושב עשיו, שבעושרו ורכושו הוא יוכל לקנות את יעקב, אומר לו יעקב גם לי יש רכוש רב ובעצם אינני זקוק לתמיכתך כך, שאין צורך שנגור בכפיפה אחת.
כאשר שבו שליחיו של יעקב ואמרו לו: "בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ." לא ידע יעקב האם יוצא עשיו עם חבורה כל כך גדולה כשפניו למלחמה או שמא הוא יוצא כך על מנת לכבדו ולקרבו, לכן הוא מבקש בתפילתו: "הַצִּילֵנִינָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:"- "מיד אחי"- הצילני נא מקרבתו כאחי, "מיד עשיו"- מרשעותו ומכוונת מלחמתו.
שבת שלום ובשורות טובות
אליהו סלומון, רב המועצה.