הזמן הכי טוב לחזק את מערכת היחסים עם הילדים שלך
הוא עכשיו.
אחלה, אבל כשהייתי אימא בת 3
התעוררתי בכל בוקר עם ים משימות, רשימת מטלות שלא נגמרת,
מיהרתי לעבודה, ומשם לאיסופים ולחוגים ולכמה מיילים שלא הספקתי,
ובין לבין התעסקתי בארוחות ערב, במקלחות ובכביסות (אלוהים! כמה כביסות!)
ובמעט הזמן שהיה לי עם הבת שלי,
התעסקתי בכיבוי שרפות
התמודדתי עם התקפי זעם חוזרים, חוסר אונים מולה,
קושי ליצור שיחה אחת מתמשכת ומכבדת,
התנגדויות לסדר אחריה, להתקלח, לצחצח שיניים ולהכינס למיטה
הכל הרגיש לי קאוטי ובלתי אפשרי.
חשבתי לעצמי שאין מצב שכך יראו החיים שלנו.
אימא ובת.
לא לזה ייחלתי כשהיא נולדה,
הרי בטחתי לה שתמיד אהיה שם לצידה.
איך אקיים את הבטחתי
אם בקושי יש לי זמן להיות עם הבת שלי?
כשסיימתי את לימודיי כמדריכת הורים
הבנתי שבתוך כל העומס הזה, יש רגעים,
שנראים אולי חסרי משמעות,
אבל הם אלו שבונים את מערכת היחסים העמוקה ביותר
ביני לבין הבת שלי.
אבל,
מה הם אותם רגעים?
אין לי רגע דל! אז כמה רגעים?! נשמע לי מוגזם!
חוץ מזה, דברו אלי תכל'ס,
מה עלי לעשות, כדי לחזק את מערכת היחסים בינינו?
ואיך מייצרים רגעים כאלו בין התקפי זעם ומאבקים על צחצוח שיניים?
חוץ מזה, הבנתי כבר אז
את מה שאני הולכת להניח עכשיו על השולחן
מערכת יחסים מיטיבה, פתוחה, כנה וחזקה
לא נבנית ביום אחד.
אבל בדיוק כמו שכתוב למעלה
הזמן הכי טוב להתחיל
הוא עכשיו.
ואני יודעת את זה לא מהכובע של מדריכת ההורים
אני יודעת את זה מהכובע האישי כאימא
למתבגרת בת 13.5
שקוראת לי
"החברה הכי טובה שלי"
בזכות אותם זרעים קטנים שזרעתי אז
אני קוטפת את פירותיו
של העץ הכי יפה בעולם.
אז כן, זה לוקח זמן
אבל,
למה לא להתחיל עכשיו?
בקטן, בפעולות יומיומיות
מקסימם קירבה
במינימום מאמץ!
באופן כזה שיאפשר לך
גם להרגיש שאת מתחברת ומתקרבת לילדייך היום
וגם להוביל למערכת יחסים חזקה, ויציבה
פתוחה וכנה
היום ובעתיד
בגיל ההתבגרות.
כי כשהבסיס טוב
הכל טוב.
מנסיון.
ואת יודעת מה החלק הכי מגניב?
מערכת יחסים חזקה
משפיעה על הכל!
על שיח מכבד ביניכם, על כבוד וגבולות,
על שיתוף פעולה,
על צימצום משמעותי בהתקפי הזעם
ואפילו על הירדמות ושינה