ילידת ירושלים, נשואה +2. אמנית יוצרת. בוגרת מכללת הדסה בירושלים במגמת צילום, בוגרת המדרשה לאמנות רמת השרון (היום בבית ברל), מורה לאמנות ולחינוך מיוחד. עוסקת בציור ובמיקס מדיה.

Why is change so elusive even when we desperately desire it?  Participants will explore a Harvard-developed theory and practice that enables us to uncover and productively manage that which is holding us back from personal and organizational change.  

מדריך ומוביל משלחות לפולין. עמית במכון תמורה להכשרת רבנים חילוניים. בשלוש השנים האחרונות מוביל את קהילת רעים, קהילה יהודית חילונית הומניסטית במכבים רעות. מתנדב ב"לימודיעין".

במלחמת העולם השנייה נרצחו שישה מיליון פולנים. שלושה מיליון מהם, יהודים. ביד ושם רשומים יותר מששת אלפים חסידי אומות עולם פולנים. נלמד על יחסי יהודים-פולנים לפני ובמהלך המלחמה. נערוך היכרות עם הנרטיב הפולני שצמח לאחר מלחמת העולם השנייה, תחת הכיבוש הסובייטי, בניסיון להבין כיצד פולין מתמודדת עם עברה?

"ואז מקבלת גברת לוין זר פרחים ממחזר אלמוני". שיריהפזמונאית תלמה אליגון-רוז מלווים את הסיפורים הקצרים והמפתיעים שכתבה עפרהאליגון ז"ל, ובליווי מוסיקלי על ידי אמנית הגיטרה צלילה לוי.

מאיר אנטופולסקי, יליד ברית המועצות,  רופא, חוקר,  מחבר, מחנך, מורה דרך, ופעיל תרבותי. ד"ר אנטופולסקי חבר בוועד העמותה החינוכית "נקודת מפגש" הפועלת לחזק את הקשר של דוברי רוסית עם ארץ ישראל ותרבות ישראל.

פרופ' להיסטוריה במכון שכטר למדעי היהדות. מתמחה בנשים בחברה הארץ ישראלית בראשית המדינה. מחקריה עוסקים בסוגיות הקשורות במעמד הנשים בבית ובמשפחה ובהם ניתוח טקסי מלכות היופי בחברה הציונית בשנות העשרים; מעמדן של ילדות עובדות בתקופת היישוב, הבחירה באימהות ועוד.

אב לשלושה וסב לחמישה. בעבר מנהלו הראשון של בית אבי חי, מרכז תרבות יהודי- ישראלי בירושלים ומשנה למנכ"ל קרן אבי חי יועץ ארגוני ומנטור. שותף בחברת "מנטורים" ועמית ב"תמורה"- יהדות חילונית הומניסטית.

יהודית שילת הקימה את פורום תקנה ומנהלת אותו 15 שנה. פתחה את מקצוע הטוען הרבני בפני נשים כשהייתה יועצת לשר הדתות. במקצועה יועצת חינוכית ומנחת הורים. בעברה סגנית יו"ר אמונה ומנהלת אגף משפחה.

ירון קנר, מנהל מרכז הינם לסובלנות חברתית. עורך דין חברתי, בוגר הישיבות נתיב מאיר ועטרת כהנים ובעל תואר שני במשפטים מהאונ' העברית. היה עיתונאי בידיעות אחרונות ובקול ישראל, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו "קול ברמה" ומנכ"ל "פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית".

Мэир Антопольский организатор восхождений на Храмовую гору от организации Место Встречи - Некудат Мифгаш, исследователь истории и археологии Храмовой Горы , автор книги "Алу Аар"Разговор пойдёт об отношении к Храмовой Горе в христианской и мусульманской традиции.

ח"כ קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני"), נולדה במוסקבה בשנת 1977 ועלתה לארץ בגיל 14 עם אמה וסבתה. מזרחנית ומומחית למזרח תיכון ואיסלאם. דוברת ערבית בניב מצרי, ובמהלך 13 שנים שימשה ככתבת שטח ופרשנית של העולם הערבי, האישה היחידה עם תכונות אלו.

אוצר ומנהל היכל הספר (מוזיאון ישראל, ירושלים). יליד ארגנטינה (1957). MA באנתרופולוגיה (1980) ובמדעי הדתות (1985). PHD בספרות ישראל בעת העתיקה (1993). בעל תואר דוקטור כבוד (מונטנה, ארה"ב; סן חואן, ארגנטינה). בין ספריו: יום בקומראן (ירושלים, 1993); סוד ההיכל (ירושלים, 2003).

דניאל סהלו, מספר על מיזם עסקי-חברתי המאפשר לבני העדה האתיופית לרכוש מקצוע ללא תשלום במסגרת לימודי צורפות במסגרת בית הספר מג'מריה. (MEGEMERIA) המיזם מכשיר את בני העדה המבוגרים לענף הצורפות ובנוסף השלמת השכלת הבסיס ולימודי עברית וחשבון. בתום ההכשרה הם מצטרפים לצוות התכשיטנים של מפעל YVEL

הרצאה זו תבחן את הקשר היהודי להר הבית לאורך ההיסטוריה עם דגשים אקטואליים בעיקר סביב ה-15 שנה האחרונות. לאורך הדורות יהודים חלמו על שיבת ציון ובניית ירושלים ובית המקדש. היום כשעם ישראל שב למולדתו השאלה הזו הופכת לרלבנטית יותר מתמיד

Анна Молчанова- жительница Модиина, является специалистом в области современной еврейской литературы написанной как на иврите, так и на других европейских языках.  
Анна преподавала в Институте Еврейского Образования в Петербурге и сегодня преподает в различных программах в Израиле.
Анна является автором нескольких программ обучения в области литературы.  
Разговор пойдет о трагической жизни и творчестве поэта Пауля Целана, пережившего катастрофу и писавшего на немецком и после Второй Мировой Войны.

סרט תיעודי ישראלי משנת 2017 העוסק בסיפור קליטתם של יוצאי צפון אפריקה, ויישובם בעיירות פיתוח. טענת יוצרי הסרט היא שהעולים שהגיעו לישראל בשנות ה-50 נשלחו ליישב את הפריפריה בדרכי רמייה ובאפליה מכוונת. בין היתר דן הסרט בבעיות התעסוקה, הכלכלה והדיור בעיירות הפיתוח.

ארץ רבת גבולות - ההרצאה עוסקת במאה שנות התפתחות גבולות ישראל כתוצאה מההשפעה ההדדית בין החלטות מדיניות ומלחמות לבין ההתיישבות היהודית בפועל, ובשלושה שלבים מרכזיים בעלי מאפיינים ייחודיים.

בהרצאה יובאו 7 שירים המייצגים את העשורים השונים של המדינה מהיווסדה ועד היום כל שיר, והסיפור מאחוריו, כל שיר ומשמעות המילים שלו וחיבורם עם מקורותינו העתיקים והחדשים. מה אומרים השירים עלינו כמדינה, כאומה, ביהודים, כישראלים כיצד השירים יכולים לשמש לגשר בין דורות, בין רעיונות ובין ציבורים שונים בחברה הישראלית.

נעסוק בשאלות הגדולות של החיים היהודיים בישראל תוך דגש על אלוהים אמונה וכפירה, על אדם וחברה, על מידות ומוסר, על קיימות וסביבה, על הזהות היהודית ישראלית ועל האהבה, התשוקה והיחסים האסורים. נשאל האם וכיצד ניתן להציע תיקונים חברתיים דרך האמנות ובעיקר דרך השירה?! נקרא שירים ונדון בעיוותים ובתיקונם באהבה ובאחריות חברתית.

בסדנה נלמד לסמן ונשיר יחד שיר ישראלי בשפת הסימנים הישראלית. שפה זו נותנת משמעות מעמיקה לשיר המושר, בכלל, ובקרב קהילת החירשים, בפרט.

לאחר הקרנת הסרט יענה דורון גלעזר לשאלות הקהל וידבר על תהליך יצירת הסרט והסדרה, שיתוף הפעולה בין היוצרים, החידושים ההיסטוריים הנחשפים בסרט, תרומתו של הסרט לשיח המזרחי העכשווי והמשך המאבק על הקצאת משאבים שוויונית בין הפריפריה למרכז.

במופע תוסס, חכם וקצבי מסכם הפזמונאי האהוב את 70 שנות המדינה, דרך סיפורים מצחיקים ומרגשים על חברות ואהבה, על היסטוריה ופוליטיקה ועל כל מה שקרה כאן בעשורים האחרונים. הסיפורים מצטרפים לכדי פסיפס נהדר של החוויה הישראלית של כולנו.

יש לא מעט אנשים שאומרים שהם יכולים לזהות שיר ישראלי אחרי כמה שניות של מנגינה, אפילו בלי לשמוע את המלים בעברית. איך זה קורה? כי לשירים ישראליים יש אופי משלהם, אופי ישראלי. יש אפילו שירים שכשאנחנו שומעים אותם אנחנו יכולים לומר: "זה שיר ממש ישראלי", גם אם הוא עוסק בכלל באהבה רומנטית ולא במדינה. אז מה בעצם הכוונה? מה ישראלי בשירים הישראליים? זאת תכונה? כמה תכונות? משהו בלחן? משהו במילים?

סיפורה המרתק של החברה החרדית ויחסי ה-on-off שלה עם החברה הישראלית. במבט לעבר ותחזית לעתיד. מאפיינים, חוגים וגוונים, השקפות עולם, אורחות חיים, מסלולי חיים, שבת וכשרות, מעמד האישה, מעגל השנה, חינוך, תעסוקה, אקדמיה, היחס למדינה ולצבא, שירות חרדים בצה"ל, גיוס בני ישיבות, גיוס בנות, היסטוריה, פוליטיקה, תקשורת, שינויים, מגמות ועוד.

"בשמונה בטבת נכתבה התורה בימי תלמי המלך בלשון יוונית, והחושך בא לעולם שלושה ימים". - זה לשונה של מסכת תענית. נלמד ביחד על הרקע ההיסטורי למפעל תרגום השבעים. נקרא באיגרת אריסטיאס, את הסיפור המפורט הרבה יותר מהכתוב בתלמוד, ונשוחח על חשיבות מפעל התרגום, תוך התרשמות מהמכשולים העומדים בפניו של מתרגם.

מעשה בנכרי אחד שבא לפני הלל, וביקש לגיירו. אמר לו: מאן דסני עלך לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך), זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (והשאר - פירוש, לך ולמד בעצמך). מה יכולים אנו ללמוד מאמירה זו כאן ועכשיו?

השפה העברית הייתה מימי המקרא ועד ימינו במגע עם שפות שהשפיעו עליה והשתתפו בעיצובה. מאז תחיית הלשון השפעות אלה התעצמו, ועם זאת העברית שומרת על מעמדה כשפה עצמאית ואופפת כל. ההרצאה תדון בשאלה איך ובאילו דרכים משפיעות שפות העולם על העברית, והאם הן מאיימות על עתידה או דווקא מעשירות ומחזקות אותה

ההלכה הייתה מאז ומעולם עצם הלוז של הדת היהודית, אולם בעולם המודרני היא נתונה בבעיות רבות. בשיעור זה נלמד על אחד מכיווני הפתרון המעניינים ביותר, חזון חידוש הסנהדרין, שכורך יחד הבנה רחבה יותר של מהות ההלכה עם התייחסות אקטואלית, תפיסה ציונית ושאיפה משיחית.

פאנל בהשתתפות:
עו"ד גלעד וינר - חוקר במרכז ללאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

נעה היא מורה לאנגלית בבתי ספר בתל אביב. בעבודתה עם ילדים היא מחנכת לכללי שלושת הR הפחתה, שימוש חוזר, מיחזור, Reduce, Reuse, Recycle. נעה אוהבת להמציא שימושים לא קונבנציונליים לחומרים ממוחזרים כחומר לימוד לתלמידיה, או לקישוט ביתה.

לאורך שבעים שנותיה יצאה ישראל לשורה של מלחמות ומבצעים צבאיים. מי שותף להחלטות על היציאה למבצעים אלו? נסקור כמה אירועי מפתח צבאיים לאורך שבעים שנות המדינה, וננסה לברר מה הייתה דרך קבלת ההחלטות של ראשי ממשלה שונים, החל מבן גוריון ועד בנימין נתניהו. ננסה גם לחשוב מה היא הדרך הראויה לקבלת החלטות בנושאים אלו.

ברוך שפינוזה כמקרה מבחן לאתגרי הזהות היהודית במערכת החינוך הממלכתית – יהודי אדוק ואוהב אלוהים. האיש שעל כתפיו אחריות רבה הן לפילוסופיה המודרנית, לביקורת המקרא והן לכינון החשיבה החילונית ואפילו למדינת העברים, אינו מופיע בתכניות הלימוד במדינת ישראל.

במאה האחרונה חלה התקדמות  עצומה בהבנת המנגנונים הביולוגים הקובעים את קצב ההזדקנות והופעת מחלות תלויות גיל כגון סוכרת וסרטן. במקביל לבסיס ידע זה נפתח בעשור האחרון המרוץ למציאת התרופה להארכת חיים בריאים. ההרצאה תעסוק בידע הרב על המנגנונים המולקולריים שבבסיס תהליך ההזדקנות ובתרגומו להארכת תוחלת החיים הבריאה של האדם.

"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם" מאתגר רבן יוחנן את תלמידיו. התלמיד רבי אליעזר מציע את פתרונו לאתגר – עַיִן טוֹבָה. לקראת שנת ה"ע" לחיי המדינה, נשאל מהי עין טובה וכיצד טוב להתבונן.

טל בילו | שירה וגיטרה – כותב, מלחין ומעבד כעשור לאמנים רבים ביניהם: בן ארצי, דניאל סלומון, זאב נחמה ועוד. כיום מתרכז בחומריים מקוריים.
מיכל אהרון | קחון וכלי הקשה – עובדת עם הרכבים רבים ביניהם טיפקס. ממקימי להקת ג'נאווה דה חביב.
נועה שנער | הנחייה וקולות – בעבר יועצת פדגוגית של מחלקת החינוך בבינ"ה וכיום אחראית תחום העשרה של חניכי שנת השירות בתנועה הקיבוצית. מהוותיקות שבמנחי בינ"ה.