פסטיבל לימודיעין 2018
פסטיבל לימוד מודיעין ה-9 
 
יומיים של הרצאות, סדנאות, הופעות ועוד
 
בנושא: 70 

במרכז הרב תחומי והספרייה העירונית
(רח' עמק דותן 49)
 
השתתפות ללא הגבלה ב-35 ש"ח בלבד
*35 ש"ח בהרשמה מראש עד 30.5.18. 40 ש"ח בימי הפסטיבל 
 
ניתן לשריין מקומות למפגשים השונים בטופס שבתחתית העמוד 
 
דעתכם חשובה לנו, נשמח אם תענו על משוב קצר - לחצו כאן
יום חמישי, י"ז בסיון תשע''ח, 31.5.18
בשעות 10:10 - 11:10

אביעד בן יצחק | שבעים סיפורים על DNA (אולם הרצאות)

 
אביעד בן יצחק (סגן אלוף במיל.) מפקד בית הספר למחשבים ("ממר"ם") בצה"ל בעבר. מומחה לבניית עצי יוחסין ואיתור שורשי משפחה. בעל ניסיון רב ומגוון בבניית עצי יוחסין הכוללים אלפי אנשים. עד היום אביעד חיבר וקישר אלפי משפחות.
 
ההרצאה תכלול סיפורים וממצאים לגבי משפחות יהודיות בארץ ובעולם. לדוגמא: מה מגלה מנהל ישראלי בנסיעת עסקים באוסטרליה? עורכת דין ישראלית מקבלת טלפון מקרוב בחו"ל. מה יתברר? יהודי חרדי ואירי קתולי מבצעים בדיקת DNA . מה הקשר? קיבוץ בצפון עורך מסיבת יום הולדת לוותיקת הקיבוץ. מה ייחשף? ועוד.

אופירה אוריאל | להיות חופשי - יומן מסע ויזואלי (כיתה 4)

ילידת ירושלים, נשואה +2. אמנית יוצרת. בוגרת מכללת הדסה בירושלים במגמת צילום, בוגרת המדרשה לאמנות רמת השרון (היום בבית ברל), מורה לאמנות ולחינוך מיוחד. עוסקת בציור ובמיקס מדיה.
 
"להיות חופשי" - מה זה אומר לכל אחד ואחת מאתנו מבחינה אישית ואיך ניתן לבטא אתזה באמצעים אמנותיים? הרצאה קצרה וסדנא חווייתית המשלבת היכרות עם טכניקת היומןהוויזואלי ועבודת "מיקס מדיה". אין צורך בניסיון קודם באמנות.
בשעות 12:20-11:20

(Sarah Peters Mali | Immunity to change (conference hall

Sarah is a leading thinker, educator and practitioner in the field of Global Leadership and has dedicated her career to building the leadership capacity of Jews around the globe.  She is the Founding Director of the Jewish Agency’s Global Leadership Institute. "It’s easy to quit smoking; I’ve done it hundreds of times.” Mark Twain
 
Why is change so elusive even when we desperately desire it?  Participants will explore a Harvard-developed theory and practice that enables us to uncover and productively manage that which is holding us back from personal and organizational change.  

הדס צ'ופקוב | תכשיטים מקפסולות (כיתה 4)

 
מורה למלאכת מחשבת ותזונה. בעלת תואר ראשון ושני בע"ס. בעלת תואר ראשון ושני במשפטים. כיום עו"ד ועובדת כמתאמת קשרי אקדמיה באלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם.  מדריכה סטודנטים לע"ס. לימודי תעודה- ליצנית רפואית. מדריכת ריקודי עם.
 
סדנה להכנת תכשיטים מקפסולות של קפה: כחלק ממגמת המחזור  נשתמש בקפסולות ריקות של קפה להכנת תכשיטים מרהיבים. כך, באמצעים פשוטים, ובזמן קצר נכין יחד תליונים ותכשיטים.
בשעות 17:20-16:20

אייל ישפה | הפולנים בשואה - קורבנות או רוצחים? (אולם הרצאות)

מדריך ומוביל משלחות לפולין. עמית במכון תמורה להכשרת רבנים חילוניים. בשלוש השנים האחרונות מוביל את קהילת רעים, קהילה יהודית חילונית הומניסטית במכבים רעות. מתנדב ב"לימודיעין".

במלחמת העולם השנייה נרצחו שישה מיליון פולנים. שלושה מיליון מהם, יהודים. ביד ושם רשומים יותר מששת אלפים חסידי אומות עולם פולנים. נלמד על יחסי יהודים-פולנים לפני ובמהלך המלחמה. נערוך היכרות עם הנרטיב הפולני שצמח לאחר מלחמת העולם השנייה, תחת הכיבוש הסובייטי, בניסיון להבין כיצד פולין מתמודדת עם עברה?

בתיה חרמון | להוציא צליל מן החיים (אולם כנסים)

בתיה חרמון למדה באקדמיה למוסיקה י-ם, בבית אריאלה ת-א, במכון כרם. י-ם. כותבת  סיפורים קצרים וחורזת שירה. מובילה תיאטרון סיפורים מהלך בירושלים בשם: "מן השוק אל הבוסתן". חרמון ניהלה את מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי במשך 5 שנים.
 
"ואז מקבלת גברת לוין זר פרחים ממחזר אלמוני". שיריהפזמונאית תלמה אליגון-רוז מלווים את הסיפורים הקצרים והמפתיעים שכתבה עפרהאליגון ז"ל, ובליווי מוסיקלי על ידי אמנית הגיטרה צלילה לוי.

מאיר אנטופולסקי | בית המקדש בנצרות ובאסלאם (חדר ישיבות)

מאיר אנטופולסקי, יליד ברית המועצות,  רופא, חוקר,  מחבר, מחנך, מורה דרך, ופעיל תרבותי. ד"ר אנטופולסקי חבר בוועד העמותה החינוכית "נקודת מפגש" הפועלת לחזק את הקשר של דוברי רוסית עם ארץ ישראל ותרבות ישראל.
 
בית המקדש הוא שורשם לא רק של היהדות, אלא גם של הנוצרות והאסלאם. לכן בהרצאה זאת נסכם כל האזכורים של בית המקדש בירושלים, אם גלויים ואם סמויים, בספרי ברית החדשה ובקוראן. אחרי זה, ככל שיספיק הזמן, ננסה לראות – איך זה השפיע על יחסם של נוצרים ושל מוסלמים לאורך הדורות
בשעות 18:30-17:30

בת שבע שטרן מרגלית | האם לצדק יש מין? (כיתה 6)

פרופ' להיסטוריה במכון שכטר למדעי היהדות. מתמחה בנשים בחברה הארץ ישראלית בראשית המדינה. מחקריה עוסקים בסוגיות הקשורות במעמד הנשים בבית ובמשפחה ובהם ניתוח טקסי מלכות היופי בחברה הציונית בשנות העשרים; מעמדן של ילדות עובדות בתקופת היישוב, הבחירה באימהות ועוד.
 
המאבק לשוויון עליו ניצחו נשים מציוניות בתקופה שקדמה לקום המדינה, צעד יד ביד עם הבטחת השוויון המכוננת את יחסיהן עם התנועה הציונית, שניתנה להן בראשית דרכה. נסיבות המאבק, התחומים בהם התקיים ועל העושות במלאכה נשיב בהרצאתנו זו. תשובותינו יסייעו להשיב על השאלה: 'האם לצדק יש מין'?

דני דניאלי | משוררות נשכחות ומשוררים נשכחים בישראל (חדר ישיבות)

אב לשלושה וסב לחמישה. בעבר מנהלו הראשון של בית אבי חי, מרכז תרבות יהודי- ישראלי בירושלים ומשנה למנכ"ל קרן אבי חי יועץ ארגוני ומנטור. שותף בחברת "מנטורים" ועמית ב"תמורה"- יהדות חילונית הומניסטית.
 
יוצרות ויוצרים רבים תרמו לתרבות הישראלית ב- 70 שנותיה והוסיפו לה נדבכים חשובים. היו בהם שזכו להכרה, ואף לתהילה, בזמנם, אולם בחלוף השנים נשכחו או כמעט שנשכחו. ההרצאה תתמקד בשכחה הזו ובמשמעותה, תציע לה הסברים, ותעסוק בעיקר במשוררים ומשוררות חשובים שנשכחו.

יהודית שילת | הטרדות מיניות בחברה הדתית (אולם כנסים)

יהודית שילת הקימה את פורום תקנה ומנהלת אותו 15 שנה. פתחה את מקצוע הטוען הרבני בפני נשים כשהייתה יועצת לשר הדתות. במקצועה יועצת חינוכית ומנחת הורים. בעברה סגנית יו"ר אמונה ומנהלת אגף משפחה.
 
פורום תקנה מתמודד עם הטרדות מניות בתוך הקהילה. התמודדות פנים קהילתית עם  הטרדות של בעלי מרות וסמכות תוך תאום עם הממסד המשפטי. הציונות הדתית בנויה כחברה קהילתית גדולה המאפשרת התמודדות פנים קהילתית עם תופעות חברתיות שליליות בעזרת כוח הקהילה.

ירון קנר | מאויב לאוהב - הלכות שנאה ואהבה (כיתה 7)

ירון קנר, מנהל מרכז הינם לסובלנות חברתית. עורך דין חברתי, בוגר הישיבות נתיב מאיר ועטרת כהנים ובעל תואר שני במשפטים מהאונ' העברית. היה עיתונאי בידיעות אחרונות ובקול ישראל, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו "קול ברמה" ומנכ"ל "פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית".
 
שנת השבעים למדינה מוצאת את החברה הישראלית מקוטבת מאי פעם. שבטים ומגזרים מכונסים בתוך עצמם, השיח הולך ומתלהם והיחס לאחר ולשונה רווי שנאה וחשדנות. מה בין סובלנות מדומה לאמיתית, מה בין אחדות לאחידות וכיצד יכולה היכרות משמעותית בין שונים לתרום לחברה משותפת וסובלנית.

(Мэир Антопольский | Храм в Новом Завете и Коране (Класс номер 4

Мэир Антопольский организатор восхождений на Храмовую гору от организации Место Встречи - Некудат Мифгаш, исследователь истории и археологии Храмовой Горы , автор книги "Алу Аар"
 
Разговор пойдёт об отношении к Храмовой Горе в христианской и мусульманской традиции.

סולימן אבו סוויס | המספר שבע וכפולותיו בקוראן (ספרייה א')

השייח סולימאן אבו סוויס הוא האימאם של המסגד הגדול ברמלה. חבר לשעבר במועצת העיר רמלה ושותף בפרויקט הבין-דתי בחבל מודיעין. מקדיש את חייו להוראת האסלאם בקהלים שונים במטרה לקרב בין אנשים, ולהציג את היופי שבדת.
 
בדומה למקורות היהודיים והנוצרים, גם באסלאם יש לספרה ״שבע״ משמעות טיפולוגית. השייח סולימאן אבו סוויס ילמד קטעים מהקוראן העוסקים במספר ״שבע״ ובכפולותיו וידון במשמעות המספרים הטיפולוגיים  הללו בקוראן. לדוגמא, מדוע סובבים סביב אבן הכעבה שבע פעמים? מה משמעות שבעת שערי גן עדן? מיהם שבעת הנביאים? 

קסניה סבטלובה | יחסי ישראל ומדינות ערב (אולם הרצאות)

ח"כ קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני"), נולדה במוסקבה בשנת 1977 ועלתה לארץ בגיל 14 עם אמה וסבתה. מזרחנית ומומחית למזרח תיכון ואיסלאם. דוברת ערבית בניב מצרי, ובמהלך 13 שנים שימשה ככתבת שטח ופרשנית של העולם הערבי, האישה היחידה עם תכונות אלו.
 
בכל תפקידיה, והן ביחס לחזונה לחברה הישראלית ח"כ סבטלובה מביאה לידי ביטוי את היכרותה ומומחיותה עם המבנה הגאו-פוליטי ותרבותי-דתי של המזרח התיכון על שלל מורכבויותיו והיבטיו, ורותמת את ידיעותיה על מדינות האזור הן כדי לתת ביטוי למעמדה של מדינת ישראל בתוך אזור הים התיכון, והן בתוך מדינת ישראל בענייני דמוקרטיה, חופש וזכויות אדם וענייני דת ומדינה.
בשעות 19:40-18:40

אדולפו רויטמן | הפולמוס הכיתתי ביהדות הבית השני (אולם כנסים)

אוצר ומנהל היכל הספר (מוזיאון ישראל, ירושלים). יליד ארגנטינה (1957). MA באנתרופולוגיה (1980) ובמדעי הדתות (1985). PHD בספרות ישראל בעת העתיקה (1993). בעל תואר דוקטור כבוד (מונטנה, ארה"ב; סן חואן, ארגנטינה). בין ספריו: יום בקומראן (ירושלים, 1993); סוד ההיכל (ירושלים, 2003).
 
תופעת הכיתות היא אחד ממאפייניה הבולטים של החברה היהודית בתקופת הבית שני. מטרת ההרצאה היא להתחקות אחר התפתחותהשל התופעה הזאת, החל מסימניה הראשונים בתקופה הפרסית, דרך התפרצותה במלוא עוזהבתקופת החשמונאים, ועד דעיכתה לאחר חורבן הבית בשנת 70 לספירה. במסגרת המפגש ייבחנו היבטים שונים ממנה, כגון: ההיבט הסוציולוגי, הספרותי והתיאולוגי.

דניאל סהלו | דרך הזהב, מאתיופיה לישראל (ספרייה ב')

דניאל סהלו, עולה מאתיופיה שעשה את המסע לישראל במבצע משה בגיל צעיר, בוגר תואר ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, קצין צה"ל. כיום מנהל מחלקה באשל ג'וינט.
 
דניאל סהלו, מספר על מיזם עסקי-חברתי המאפשר לבני העדה האתיופית לרכוש מקצוע ללא תשלום במסגרת לימודי צורפות במסגרת בית הספר מג'מריה. (MEGEMERIA) המיזם מכשיר את בני העדה המבוגרים לענף הצורפות ובנוסף השלמת השכלת הבסיס ולימודי עברית וחשבון. בתום ההכשרה הם מצטרפים לצוות התכשיטנים של מפעל YVEL

רינה אריאל | נשים למען המקדש (כיתה 6)

רינה אריאל הינה מבין המייסדות והפעילות של תנועת נשים למען המקדש, תנועה הפועלת באופן אקטיבי לקדם ענייני הר הבית ומקדש. לפני כשנה וחצי בתה הלל אריאל נרצחה בבית בקרית ארבע ומאז הפעילות בנושא רק התגברה. לרינה עוד 3 אחיות וכולן פעילות בתנועה.
 
הרצאה זו תבחן את הקשר היהודי להר הבית לאורך ההיסטוריה עם דגשים אקטואליים בעיקר סביב ה-15 שנה האחרונות. לאורך הדורות יהודים חלמו על שיבת ציון ובניית ירושלים ובית המקדש. היום כשעם ישראל שב למולדתו השאלה הזו הופכת לרלבנטית יותר מתמיד


יובל אזולאי | בין שמיים לארץ – יהדות ומחול (חדר ישיבות)

יליד קיבוץ שעלבים, בן 37 מתגורר ביישוב תקוע. בוגר מסגרות החינוך הדתי לאומי (ישיבת הסדר). בוגר ביה"ס למחול ותנועה לגברים "כל עצמותי תאמרנה"ורוקד מזה 6 שנים באנסמבל "כעת".ביה"ס והאנסמבל מתקיימים תחת פועלה של עמותת "בין שמיים לארץ."
 
אספר על עמותת "בין שמיים לארץ",השפעתה על החברה הישראלית, ועל האינטראקציה שלה עם עולם המחול העכשווי. אספר על מאפייניו הייחודיים של אנסמבל כע"ת - ברמת התוכן ותהליכי היצירה. אשתף גם בחוויית היצירה האישית שלי מבחינה רוחנית וחברתית. אכלול מספר קטעי וידיאוולימוד יהודיים שעוסקים ביחס לגוף, והתנסות קצרה במחקר תנועתי.

Анна Молчанова | "Пауль Целан и его смерть в 1970 году" (Класс номер 4)

Анна Молчанова- жительница Модиина, является специалистом в области современной еврейской литературы написанной как на иврите, так и на других европейских языках.  
Анна преподавала в Институте Еврейского Образования в Петербурге и сегодня преподает в различных программах в Израиле.
Анна является автором нескольких программ обучения в области литературы.  
Разговор пойдет о трагической жизни и творчестве поэта Пауля Целана, пережившего катастрофу и писавшего на немецком и после Второй Мировой Войны.

בשעות 20:45-18:40

הקרנת הסרט "סאלח פה זה ארץ ישראל" (אולם הרצאות)

דורון גלעזר היה העורך הראשי של השבועון 'כל העיר', עורך מוסף '7 ימים' ב'ידיעות אחרונות', עורך התוכנית 'עובדה' ועורך ראשי משותף (יחד עם רות יובל) של העיתון 'מעריב'  את "סאלח, פה זה ארץ ישראל" יצר יחד עם דוד דרעי ורות יובל.
 
סרט תיעודי ישראלי משנת 2017 העוסק בסיפור קליטתם של יוצאי צפון אפריקה, ויישובם בעיירות פיתוח. טענת יוצרי הסרט היא שהעולים שהגיעו לישראל בשנות ה-50 נשלחו ליישב את הפריפריה בדרכי רמייה ובאפליה מכוונת. בין היתר דן הסרט בבעיות התעסוקה, הכלכלה והדיור בעיירות הפיתוח.

שאול אריאלי | מאה שנים לגבולות ישראל (ספריה א')

אל"מ במיל', דר' שאול אריאלי. לשעבר מחט עזה וראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתקופתם של רבין פרס נתניהו וברק. כיום מרצה בעברית בירושלים, בבינתחומי בהרצליה ובאקדמית יפו. פרסם 5 ספרים וחמישה קובצי מאמרים על הסכסוך.
 
ארץ רבת גבולות - ההרצאה עוסקת במאה שנות התפתחות גבולות ישראל כתוצאה מההשפעה ההדדית בין החלטות מדיניות ומלחמות לבין ההתיישבות היהודית בפועל, ובשלושה שלבים מרכזיים בעלי מאפיינים ייחודיים.

בשעות 20:45-19:50

אפרים אורן | "שבעים שנים ושבעה שירים" (כיתה 6)

קיבוצניק משעלבים, חקלאי מנעוריו, איש חינוך ומורה במודיעין, כותב מעורר השראה ומוזיקאי חובב תר ביצירתו אחר החיבורים בין הישן למתחדש. משלב את היהודי, המסורתי והשורשי עם הישראלי הרענן והמתפרץ ומבקש להביא את מקורותינו לדבר בשפת החיים והשירה של כולנו כאן.
 
בהרצאה יובאו 7 שירים המייצגים את העשורים השונים של המדינה מהיווסדה ועד היום כל שיר, והסיפור מאחוריו, כל שיר ומשמעות המילים שלו וחיבורם עם מקורותינו העתיקים והחדשים. מה אומרים השירים עלינו כמדינה, כאומה, ביהודים, כישראלים כיצד השירים יכולים לשמש לגשר בין דורות, בין רעיונות ובין ציבורים שונים בחברה הישראלית.

יעקב מעוז | צדק פואטי, שירה ותיקונים חברתיים (ספריה ב')

ד"ר יעקב מעוז, מחבר הספרים "צדק פואטי, תיקונים שירים וסיפורים קצרים", "אלוהים אהבה ואסתטיקה" וסדרת החוברות "חגים בקהילה". מרצה לחברה היהודית בישראל ופרשן בנושא זה בגלי צה"ל. מנהל מדור זהויות בחברה למתנ"סים וחבר הנהלה בתנועת תיקון, מיסודו של מאיר בוזגלו.
 
נעסוק בשאלות הגדולות של החיים היהודיים בישראל תוך דגש על אלוהים אמונה וכפירה, על אדם וחברה, על מידות ומוסר, על קיימות וסביבה, על הזהות היהודית ישראלית ועל האהבה, התשוקה והיחסים האסורים. נשאל האם וכיצד ניתן להציע תיקונים חברתיים דרך האמנות ובעיקר דרך השירה?! נקרא שירים ונדון בעיוותים ובתיקונם באהבה ובאחריות חברתית.

מורן שריקר | סדנת ידיים שרות בשפת הסימנים (כיתה 7)

מורן שריקר, בת 35 נשואה ואם לשני בנים. תושבת מודיעין ומתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים הישראלית מעל לעשור. בנוסף, מביאה מורן את כישוריה בתרגומים קהילתיים, בטקסים ובאירועים שונים.  כמו-כן עובדת מורן כמתורגמנית במה, וכמתורגמנית המתמחה בתרגום בשפת הסימנים במגע במרכז ״נא-לגעת״ ביפו המשמש כבמה לשחקנים חירשים-עיוורים.
 
בסדנה נלמד לסמן ונשיר יחד שיר ישראלי בשפת הסימנים הישראלית. שפה זו נותנת משמעות מעמיקה לשיר המושר, בכלל, ובקרב קהילת החירשים, בפרט.

בשעות 22:30-21:00

דורון גלעזר | סאלח פה זה ארץ ישראל (אולם הרצאות)

דורון גלעזר היה העורך הראשי של השבועון 'כל העיר', עורך מוסף '7 ימים' ב'ידיעות אחרונות', עורך התוכנית 'עובדה' ועורך ראשי משותף (יחד עם רות יובל) של העיתון 'מעריב'  את "סאלח, פה זה ארץ ישראל" יצר יחד עם דוד דרעי ורות יובל.
 
לאחר הקרנת הסרט יענה דורון גלעזר לשאלות הקהל וידבר על תהליך יצירת הסרט והסדרה, שיתוף הפעולה בין היוצרים, החידושים ההיסטוריים הנחשפים בסרט, תרומתו של הסרט לשיח המזרחי העכשווי והמשך המאבק על הקצאת משאבים שוויונית בין הפריפריה למרכז.

יורם טהר לב | מופע "איזו מדינה" (אולם כנסים)

משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי. נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים. שיריו הולחנו ובוצעו על ידי טובי היוצרים והמבצעים, ונחשבים להיסטוריה המזומרת של ההווי הישראלי. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירי רעות ושירי הומור
 
במופע תוסס, חכם וקצבי מסכם הפזמונאי האהוב את 70 שנות המדינה, דרך סיפורים מצחיקים ומרגשים על חברות ואהבה, על היסטוריה ופוליטיקה ועל כל מה שקרה כאן בעשורים האחרונים. הסיפורים מצטרפים לכדי פסיפס נהדר של החוויה הישראלית של כולנו.

רמי לבני | רק מילה בעברית חודרת (כיתה 7)

רמי לבני הוא חוקר תרבות ישראלית, עורך ומתרגם, ובעל טור זה שנים רבות בעיתון "הארץ" וקודם לכן ב"מעריב". הוא כותב, תמיד ברצינות ולפעמים בראייה הומוריסטית-סאטירית, על נושאים פוליטיים שונים, על חילוניות וישראליות ועל תרבות ומוסיקה. בעל תואר שני בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, שבו כתב את עבודת הגמר על הרוק הישראלי. המחקר עובד לספר, שייצא לאור בקרוב בכותרת "אני דברים כאלה מחבב".
 
יש לא מעט אנשים שאומרים שהם יכולים לזהות שיר ישראלי אחרי כמה שניות של מנגינה, אפילו בלי לשמוע את המלים בעברית. איך זה קורה? כי לשירים ישראליים יש אופי משלהם, אופי ישראלי. יש אפילו שירים שכשאנחנו שומעים אותם אנחנו יכולים לומר: "זה שיר ממש ישראלי", גם אם הוא עוסק בכלל באהבה רומנטית ולא במדינה. אז מה בעצם הכוונה? מה ישראלי בשירים הישראליים? זאת תכונה? כמה תכונות? משהו בלחן? משהו במילים?
יום שישי , י"ח בסיון תשע''ח, 1.6.18
בשעות 10:00-09:00

איילה פרידמן | רצח שבעים נסיכים (כיתה 4)

ד"ר אילה פרידמן. בעלת דוקטורט במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן  על סיפורי זיווג בין דמויות מקראיות בספרות חז"ל. מלמדת תנ"ך ומדרש במכללת אורות, במכללת אפרתה. ובבתי מדרש  לנשים ביניהם נשמ"ת בירושלים מת"ן ברעננה ואמונה במודיעין. מתגוררת במודיעין נשואה + 3.

בשני מקומות בתנ"ך מתוארת הפיכה שלטונית באמצעות סיפור הריגתם של 70 בניו של המנהיג הקודם. בסיפור אבימלך בנו של גדעון שהרג את אחיו ובסיפור המרד נגד בית אחאב. ההרצאה תעסוק באופן הצגת הטבח ותדון בדרכי הביקורת של הנביא על הדרך הראויה להשגת שלטון.

מרגלית פרידמן ואייל ישפה | חברותא שבעים לשון (אולם הרצאות)

מרגלית פרידמן תושבת מודיעין מכבים רעות מזה עשר שנים. בעלת תואר שני בלימודי ארץ ישראל ומורת דרך מוסמכת. ציירת ויוצרת בשעות הפנאי  ומתנדבת בלימודיעין שנים רבות. מעבירה שיעורי יהדות בהתנדבות במסגרות שונות.

אייל ישפה מדריך ומוביל משלחות לפולין. עמית במכון תמורה להכשרת רבנים חילוניים. בשלוש השנים האחרונות מוביל את קהילת רעים, קהילה יהודית חילונית הומניסטית במכבים רעות. מתנדב בלימודיעין

האם נכון היה לתרגם את התנ״ך ליוונית? האם נכון לתרגם טקסטים בארמית, דוגמת הקדיש לעברית? האם העברית מתחדשת או גוועת? האם יש סכנה בהפיכת שפת הקודש לשפת הדיבור? על שאלות אלה ועוד נדון יחד בחברותות סביב טקסטים עתיקים וחדשים. נבחן התייחסויות לסוגיות הללו בעבר ובימינו.
בשעות 11:10-10:10

אלי אדלר | פני החברה החרדית לאן? (כיתה 6)

אלי אדלר - חרדי תושב אלעד, יליד ת"א, בוגר ישיבת "חברון-כנסת ישראל" בירושלים וחייל קרבי במיל', דובר "חרדית" ו"ישראלית" שוטפת. עוסק בחינוך, בשילוב חרדים בחברה הישראלית, פעיל בהידברות חילונים-חרדים, פובליציסט ומגשר. מרצה על החברה החרדית ומוביל סיורים לימודיים בריכוזים החרדיים.
 
סיפורה המרתק של החברה החרדית ויחסי ה-on-off שלה עם החברה הישראלית. במבט לעבר ותחזית לעתיד. מאפיינים, חוגים וגוונים, השקפות עולם, אורחות חיים, מסלולי חיים, שבת וכשרות, מעמד האישה, מעגל השנה, חינוך, תעסוקה, אקדמיה, היחס למדינה ולצבא, שירות חרדים בצה"ל, גיוס בני ישיבות, גיוס בנות, היסטוריה, פוליטיקה, תקשורת, שינויים, מגמות ועוד.

מני (עמנואל) גל | 70 זקנים לתורה (כיתה 4)

מני (עמנואל) גל, מורה בעברו, חבר בצוות מלון עין-גדי ומדריך בגן הבוטני של הקיבוץ. מני מנחה קבלות שבת בקיבוץ, ועורך טקסים ברוח יהודית חילונית. מני מפעיל את בית המדרש המקומי, פעיל במיזמים ארציים, כמו לימוד מודיעין, וכן כותב בקביעות במיזם 929.
 
"בשמונה בטבת נכתבה התורה בימי תלמי המלך בלשון יוונית, והחושך בא לעולם שלושה ימים". - זה לשונה של מסכת תענית. נלמד ביחד על הרקע ההיסטורי למפעל תרגום השבעים. נקרא באיגרת אריסטיאס, את הסיפור המפורט הרבה יותר מהכתוב בתלמוד, ונשוחח על חשיבות מפעל התרגום, תוך התרשמות מהמכשולים העומדים בפניו של מתרגם.

עדינה בר שלום | מאן דסני עלך לחברך לא תעביד (אולם הרצאות)

מייסדת המכללה החרדית הראשונה בירושלים, ביתו של המרן רבי עובדיה יוסף זצ״ל. פועלה  לביסוס ההשכלה האקדמית לנשים וגברים כאחד זיכה אותה ״בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה״. חברה במועצת יד בן צבי, באגודה לקידום החינוך, במועצה הציבורית של מפעל הפיס, ועוד.
 
מעשה בנכרי אחד שבא לפני הלל, וביקש לגיירו. אמר לו: מאן דסני עלך לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך), זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (והשאר - פירוש, לך ולמד בעצמך). מה יכולים אנו ללמוד מאמירה זו כאן ועכשיו?

רוביק רוזנטל | הלעז בעברית, אויב או שותף? (אולם כנסים)

ד"ר רוביק רוזנטל הוא סופר וחוקר שפה, הבעלים והכותב של אתר הזירה הלשונית. חתן פרס סוקולוב לעיתונות על פעילותו בתחום הלשון ופרסים נוספים. חיבר למעלה מ-20 ספרים וביניהם ספרי רשימות ומסה, מילונים וספרי ילדים.
 
השפה העברית הייתה מימי המקרא ועד ימינו במגע עם שפות שהשפיעו עליה והשתתפו בעיצובה. מאז תחיית הלשון השפעות אלה התעצמו, ועם זאת העברית שומרת על מעמדה כשפה עצמאית ואופפת כל. ההרצאה תדון בשאלה איך ובאילו דרכים משפיעות שפות העולם על העברית, והאם הן מאיימות על עתידה או דווקא מעשירות ומחזקות אותה

שחר פרידמן | סנהדרין וחלום חידוש ההלכה (כיתה 7)

שחר פרידמן הוא עורך לשון ותוכן בעמותת "ידעיה" למשנה אמונית סדורה, בוגר ישיבות ההסדר עתניאל ורעננה ותואר ראשון בספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "סימן שאלה סימן תשובה"
 
ההלכה הייתה מאז ומעולם עצם הלוז של הדת היהודית, אולם בעולם המודרני היא נתונה בבעיות רבות. בשיעור זה נלמד על אחד מכיווני הפתרון המעניינים ביותר, חזון חידוש הסנהדרין, שכורך יחד הבנה רחבה יותר של מהות ההלכה עם התייחסות אקטואלית, תפיסה ציונית ושאיפה משיחית.
בשעות 12:20-11:20

איריס יניב | נשים, שלום ובטחון במקרא ובימינו (כיתה 6)

איריס יניב רב (או רבה – אישה שהיא רב) חילונית-הומניסטית, דוקטור לחינוך (התמחות בהוראת התנ”ך), מנחת קבוצות, יועצת זוגית ומאמנת אישית. יניב מפגישה בין אנשים לבין ארון הספרים היהודי סביב נושא או סוגיה. אנו קוראים יחד, מעוררים שאלות ומנסים להגיע לתובנות וכלים לפעולה בסוגיות רלוונטיות.
 
בסדנה נקרא טקסטים מקראיים שונים העוסקים בנשים שהביאו לשלום וביטחון ונבחן את השאלה: האם ובמה שונה דרכן של נשים בהבאת שלום מזו של גברים? את הדיון הזה נקשר לישראל 2018.
 
עדכון:צוות לימודיעין 9 מבקש להשתתף בצערה של הרב ד"ר איריס יניב על מות אמה.
סיון מס, הרב החילונית הראשונה בישראל ומייסדת מכון "תמורה יהדות ישראלית" תעביר את ההרצאה במקומה.
 

גלעד ויינר | פאנל שבת (אולם כנסים)

פאנל בהשתתפות:
עו"ד גלעד וינר - חוקר במרכז ללאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
 
עדינה בר שלום - ביתו של המרן רבי עובדיה יוסף זצ״ל, כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
 
אורית שטרית - רבה חילונית הומניסטית, בעבר מורה לתנך ומתמטיקה, כיום עובדת בעמותת חינוך ישראלי
 
יצחק נחשוני - עורך העיתון החרדי "מרכז העניינים" ופרשן בתחנות הרדיו החרדיות. יוצא גלי צה"ל. הקים את העיתון החרדי הבלתי תלוי הראשון.
 
ארי חסיד - בוגר בית המדרש לרבנים ע״ש שכטר, עובד כרב קהילה במזכרת בתיה, שם הוא עובד עם אוכלוסיה מגוונת.
 
נושא: השבת במדינת ישראל הפכה מגורם מאחד לגורם מפצל. בפאנל נשמע את העמדות השונות ונבחן איך נכון להחזיר את מעמדה המאחד של השבת וכיצד ראוי שננהג במרחב הציבורי במדינת ישראל.

נעה בן-יעקב | יצירה מחומרים ממוחזרים לכל המשפחה (חדר ישיבות)

נעה היא מורה לאנגלית בבתי ספר בתל אביב. בעבודתה עם ילדים היא מחנכת לכללי שלושת הR הפחתה, שימוש חוזר, מיחזור, Reduce, Reuse, Recycle. נעה אוהבת להמציא שימושים לא קונבנציונליים לחומרים ממוחזרים כחומר לימוד לתלמידיה, או לקישוט ביתה.
 
תודעת המיחזור חודרת באיטיות אך בהתמדה להרבה בתים ישראלים, ומודיעין נחשבת לעיר מובילה בתחום. הבסיס לתודעה אקולוגית טמון בחינוך הילדים ולשם מכוונת הסדנה. נלמד מה ההבדל בין זבל "אורגני" ו"לא-אורגני", ועל חשיבות התרומה האישית לשימור הסביבה. ניצור עבודות יד מחומרים ממוחזרים ונלמד איך לחשוב על שימושים חדשים ויצירתיים.

עמיחי כהן | גולדה ומטבחה, נתניהו ומטבחונו (כיתה 4)

פרופ' עמיחי כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, וראש התוכנית לביטחון ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה. ספרו "יורים ושופטים - בטחון ומשפט בישראל" יצא בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2014.
 
לאורך שבעים שנותיה יצאה ישראל לשורה של מלחמות ומבצעים צבאיים. מי שותף להחלטות על היציאה למבצעים אלו? נסקור כמה אירועי מפתח צבאיים לאורך שבעים שנות המדינה, וננסה לברר מה הייתה דרך קבלת ההחלטות של ראשי ממשלה שונים, החל מבן גוריון ועד בנימין נתניהו. ננסה גם לחשוב מה היא הדרך הראויה לקבלת החלטות בנושאים אלו.

בשעות 13:20-12:30

אורן יהי-שלום | חשבון נפש למערכת החינוך בישראל (חדר ישיבות)

אורן יהי-שלום, תושב אלון הגליל, רב חילוני, דוקטורנט ומרצה בתכנית המצטיינים של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. בימים אלה מקים את בית המדרש "ש.י.ח.ה בגליל" וכותב באתר "העגלה המלאה". בעבר מייסד ומנכ"ל תנועת חינוך ישראלי, ודובר תנועת דור שלום.
 
ברוך שפינוזה כמקרה מבחן לאתגרי הזהות היהודית במערכת החינוך הממלכתית – יהודי אדוק ואוהב אלוהים. האיש שעל כתפיו אחריות רבה הן לפילוסופיה המודרנית, לביקורת המקרא והן לכינון החשיבה החילונית ואפילו למדינת העברים, אינו מופיע בתכניות הלימוד במדינת ישראל.

חיים כהן | פיתוחים ביולוגיים למניעת הזדקנות (כיתה 4)

פרופ' לביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, החוקר את המנגנונים הקובעים את קצב הופעת מחלות תלויות גיל וכיצד ניתן להאט אותם. לאחר הדוקטורט בגנטיקה באוניברסיטה העברית התמחה בביולוגיה המולקולרית של ההזדקנות בביה"ס לרפואה של הרווארד שבבוסטון. כיום תושב מודיעין, נשוי ואב לארבעה.
 
במאה האחרונה חלה התקדמות  עצומה בהבנת המנגנונים הביולוגים הקובעים את קצב ההזדקנות והופעת מחלות תלויות גיל כגון סוכרת וסרטן. במקביל לבסיס ידע זה נפתח בעשור האחרון המרוץ למציאת התרופה להארכת חיים בריאים. ההרצאה תעסוק בידע הרב על המנגנונים המולקולריים שבבסיס תהליך ההזדקנות ובתרגומו להארכת תוחלת החיים הבריאה של האדם.

רוחמה וייס | ילתא - רומן תלמודי (אולם כנסים)

פרופ' רוחמה וייס, חוקרת ומרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים ומנהלת שם את מרכז בלאושטיין ליעוץ וליווי רוחני. רוחמה בעלת טור שבועי ב Ynet בענייני פרשת השבוע. רוחמה משוררת ומחברת שפרסמה ספרים רבים, וביניהם הרומן ילתא – רומן תלמודי.

ההרצאה תעסוק בילתא "נסיכה" יהודייה תלמודית שחיה בבבל, במאה השלישית לספירה, בכוח אישיותה  שרדה ילתא את המסננות האכזריות של הזמן והמגדר, וספרות התלמוד הקדישה לסיפורי חייה כמה וכמה מסורות. אם משלבים במסורות אלה את העדויות התלמודיות הרבות אודות משפחתה נרקם סיפור חיים מרתק. ילתא הייתה אישה אמיצה, דעתנית ויצרית, בתו של ראש הגולה היהודית, ואשתו של רב נחמן, מנכבדי החכמים והדיינים הבבליים. חייה הארוכים של ילתא ידעו תפנוקים, אהבות עזות כמוות, מלחמה, אובדן ובדידות. למסורות אודותיה נתוודע במפגש זה.

רותי ביידץ | עין טובה - לראות טוב (חדר 7)

רותי ביידץ ,רבה חילונית ומורה למחשבת ישראל, נשואה וגרה ביבנאל המושבה, בצל ההר. אמא לשלושה. משקיעה אהבה ולימוד בקהילה, יהדות וטבע.
 
"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם" מאתגר רבן יוחנן את תלמידיו. התלמיד רבי אליעזר מציע את פתרונו לאתגר – עַיִן טוֹבָה. לקראת שנת ה"ע" לחיי המדינה, נשאל מהי עין טובה וכיצד טוב להתבונן.
בשעות 14:45-13:30

קבלת שבת ישראלית | הרכב בינ"ה (אולם כנסים)

טל בילו | שירה וגיטרה – כותב, מלחין ומעבד כעשור לאמנים רבים ביניהם: בן ארצי, דניאל סלומון, זאב נחמה ועוד. כיום מתרכז בחומריים מקוריים.
מיכל אהרון | קחון וכלי הקשה – עובדת עם הרכבים רבים ביניהם טיפקס. ממקימי להקת ג'נאווה דה חביב.
נועה שנער | הנחייה וקולות – בעבר יועצת פדגוגית של מחלקת החינוך בבינ"ה וכיום אחראית תחום העשרה של חניכי שנת השירות בתנועה הקיבוצית. מהוותיקות שבמנחי בינ"ה.
 
קבלת השבת כוללת מופע מוזיקלי עשיר, הנחייה ולימוד על השבת. המופע מתקיים באווירה ישראלית ופלורליסטית ומוגש על ידי מנחה ושני נגנים. במסגרת קבלת השבת נהנה הקהל מרפרטואר מוזיקלי עשיר של שירי ארץ ישראל, שירים עבריים עדכניים, שירי שבת ופיוטים ומהנחייה ושיח על השבת ופרשת השבוע מזווית אקטואלית וחברתית.

רוצה להשתתף באחד המפגשים? הירשם ושריין לעצמך מקום
שם פרטי *
שם משפחה *
דוא"ל
נייד *
שם המפגש
שם המפגש
שם המפגש
שם המפגש
שם המפגש
שם המפגש
מס' המקומות מוגבל
לפרטים נוספים:  08-6226798 (ריקי)