מהרגע הראשון בו גיליתי על כך שנוצר בבטני פלא קטן ידעתי שאנסה להעניק לו את כל כולי. הנקה הייתה עבורי הדבר הטהור והטבעי ביותר עבור הגוזל שלי שהולך להיוולד והיה לי חשוב כל כך להצליח בכך. במהלך חודשי ההריון קראתי רבות על הנקה, הצטרפתי לקבוצת הנקה בפייסבוק והחכמתי מאוד.
הייתה חשיבות עליונה עבורי למפגש הכנה לקראת ההנקה וכבר בשבוע 35 נפגשתי עם סיוון המדהימה בהמלצתה של מכרה.
סיוון סיפקה לי כלים כה רבים, הדרכה, ידע שתרם לי רבות ובעיקר, ביטחון ושלווה גדולה בידיעה שתלווה אותי בכל רגע נתון.
בתאריך 18.11.17 ילדתי את בני הבכור ומיד לאחר ההתאוששות יצרתי קשר עם סיוון שהגיעה במהירות לבית החולים ועזרה לי ליצור חיבור ולהניק את הבייבי שלי.
במהלך השבועות הראשונים (שהיו קשים מנשוא) ליוותה אותי באופן מקצועי, באהבה גדולה, מסירות והייתה זמינה עבורי 24/7 לכל שאלה, התלבטות, קושי והצלחה.
לאורך כל תקופת ההנקה ידעתי (ויודעת) שיש לי על מי לסמוך.
תודה לך סיוון אהובה שלי על מי ומה שאת עבורי. בזכותך אני אמא שלמה ומאושרת שמצליחה יום אחרי יום להעניק לילד שלה את הטוב ביותר 🙏💗
כיום, הבייבי שלי בן 7.5 חודשים. אני מניקה הנקה מלאה בשילוב מוצקים ונהנית מכל רגע. המבטים, הליטופים והחיוכים שלו שובים את ליבי פעם אחר פעם. לא מסוגלת לדמיין עצמי אחרת.. 🌷😍

את ילדי הראשון הנקתי, בסך הכל 'עבר חלק' וללא בעיות מיוחדות אך נאלצתי להפסיק לאחר כשלושה חודשים בשל ריפלוקס.
לקראת לידת בתי השניה, חשתי צורך ללמוד קצת על הנושא בטרם אלד ולא הייתי בטוחה כמה הגיוני לעשות זאת מבעוד מועד. משפניתי לסיון הבנתי שאף מוטב כך.
סיון העבירה לי ולחברה הריונית נוספת, קורס הכנה להנקה אינטימי ורגוע בזכותו הגעתי ללידה, לבית החולים ולהנקה עצמה הרבה יותר מפוקסת, בטוחה ומדוייקת במה אני רוצה להשיג, מה הכי חשוב לתינוקת בימיה הראשונים ובכלל מהי הדרך שלי.
גם בהמשך תקופת ההנקה - בשאיבות, בבעיות בהן נתקלתי ואפילו באיתותיה של בתי לסיים את תקופת ההנקה - סיון ליוותה אותי, תמכה בי, ייעצה לי, לימדה אותי ופתרה כל בעיה בה נתקלתי בחיוך, סבלנות ומקצועיות מעוררי השראה.
אז כן, גם בילד שני, עם נסיון מילד הראשון הצלחתי בזכות סיון להעשיר משמעותית את הידע שלי בנושא ולהגיע לתוצאות הרבה הרבה יותר טובות ומתגמלות.
ממליצה בחום, ובעצם - איך לא?

הנה סיפור שימחיש את החשיבות של ההכנה להנקה לדעתי.
בלילה השני שלי ושל עופר בבית החולים הוא לא הפסיק לצרוח כל הלילה. שום דבר לא עזר (לפחות לא מה שידעתי לעשות ביממה השנייה שלי כאמא) קמתי, וישבתי, והנקתי, ונענעתי, והרגעתי ומה לא?! דבר לא עזר.
הייתי עייפה מהלידה ולא הבנתי מה היצור הקטן (שבמהלך היום היה מלאך) רוצה ממני.
כל שעתיים בערך הגיעה אחות לבדיקות השגרתיות שלהן וכששיתפתי שהוא לא מפסיק לבכות הן גילו המון אמפתיה. כולן חוץ מאחת.
הייתי על סף שבירה והחלטתי ללכת לתינוקיה לתת לו בקבוק. ובדיוק היא נכנסה לחדר. גם אותה שיתפתי ואז היא אמרה לי:  כנראה שאין לך חלב. כדאי לך לתת בקבוק שירגע. תחליטי מהר!
אני לא הבנתי מה היא רוצה.... בהכנה סיוון אמרה של- 95% מהנשים יש חלב. איך יכול להיות שבבוקר היה לי ועכשיו פתאום אין?!
נזכרתי בהכל, בהסברים של סיוון ובכך שהיממה השנייה קשה מאוד, שיש לי חלב, ובעיקר בזה שזה יעבור... רק צריך לתת לו זמן.
עלתה השמש ועופר נרגע... מאז יונק כמו שעון, ישן טוב, עולה במשקל ומתוק אמיתי.
ההכנה להנקה העניקה לי המון ידע שהגעתי בזכותו מוכנה ובעיקר אמונה בעצמי. בטחון שבזכותו לא נכנעתי ללחץ של אותה אחות שרק רצתה קצת שקט במשמרת.