חנות ספרים לבין חנות בגדים?

המאמר הבא נועד לתת לכם כמה נקודות למחשבה.
אתם נכנסים לחנות בגדים. כל חנות
והעיצוב שלה. ברקע יש מוסיקה, יש מדפים עמוסים בגדים, גלגלי קולבים ומוכרות שמיד ניגשות
ושואלות בדרכן הן, "שלום, מחפש/ת בגד ספציפי?" היא תשתדל לא להרפות עד
שכרטיס האשראי שלנו יעבור בקופה. היא תתן לנו למדוד עוד ועוד בגדים, תרוץ לבדוק
במחסן, תוסיף אביזרים תואמים ותדאג כל הזמן להחמיא לנו: "הצבע הזה ממש
את/ה... הגזרה מושלמת והבגד מונח עליך - חבל על הזמן..."

עכשיו נסתכל שוב על אותה החנות. נסתכל סביב ונגלה, שהמבחר העשיר בסך הכל מאוד
מצומצם. אותה החולצה נמצאת על המדף המון פעמים ובשני הבדלים מידות וצבעים. וזה
נכון לגבי כל הבגדים שבחנות. על כל הגלגלים יש מספר מצומצם של דגמים.

בכל חנות בגדים יש מעט מאוד מוצרים. אולי 200 ועוד מדף של עודפים מהשנה שעברה.

בכל חנות יש מוכרנים ומוכרניות שהתפקיד שלהם לעודד אותנו לקנות בעזרת אוצר מילים
מדוייק, הכולל הרבה מחמאות וחיזוקים חיוביים לדימוי העצמי שלנו.

ברגע שנכנסנו לחנות בגדים של רשת כלשהי, למעשה צמצמנו את הבחירה שלנו. בחירה שמראש
הייתה מצומצמת לכמה דגמים, מידה אחת וכמה צבעים.

בסוף הדרך השארנו בקופה הרבה כסף. לרוב יותר מאשר 70-80 ש"ח. (לא כולל מבצעי
סוף עונה וכדומה)
עכשיו אתם נכנסים לחנות ספרים. כל
חנות והעיצוב שלה. ברקע לרוב אין מוסיקה - כמו בספריה - צריך להיות בשקט. יש מדפים
עמוסים בספרים. הספרים מסודרים לפי סוגות. אבל כל ספר שונה. רק באי המרכזי יש ערמה
של ספרים במבצעים. נסו לספור כמה סוגי ספרים יש שם. לא הרבה. המוכרנים יגשו אלינו,
יציעו מעט עזרה.

בכל סוגה (ז'אנר) יש מבחר עצום של ספרים. אתם רוצים ספר הדרכה לצפון איטליה - יש
לפחות ארבעה. ספר מתח - יש אולי אלף. ספר ילדים - בכלל בעיה קשה לבחור.

גם כאן, המוכרנים יחמיאו לכם. אבל בעצם הם מחמיאים לעצמם - "גם אני קראתי את
הספר הזה." או "זה הסופר האהוב עלי..."

ברגע שנכנסנו לחנות ספרים כלשהי, לא צמצמנו שום אפשרויות בחירה. צמצום הבחירה נעשה
אם באנו לרכוש ספר מסויים. לספר אין מידות, אין צבעים. הוא אחד ויחיד.

בסוף הדרך השארנו מעט מאוד כסף בקופה. לרוב כמאה שקלים. (לא כולל מבצעים ומתנות).
כמה דברים שצריך לדעת:

בחנות הבגדים - רוב הבגדים שייכים לחברה או למעצב אחד. לכן למוכרים לא חשוב מה הם
מוכרים. הם גם מתוגמלים בסוף החודש לפי מחזור המכירות שלהם.

בחנות הספרים - הספרים שייכים לאינספור מו"לים. חלק מהמו"לים שייכים
לקבוצה של הרשת. הם יעדיפו למכור את הספרים של קבוצה זו. כאשר תבקשו המלצה - הם
ימליצו על ספר השייך לקבוצה. על קידום ספרי הקבוצה הם מתוגמלים יותר.
בחנות הבגדים שמים מול העיניים את
הבגדים "היפים", בתצוגה מעוררת הזדהות.

בחנות הספרים שמים במרכז ספרים של הקבוצה - או ספרים שהמו"לים שילמו תוספת
מיוחדת כדי שיהיו שם. המו"לים משלמים כדי להיות בחלון ראוה, ליד הקופה או בכל
מקום בולט אחר. לכל דבר יש תג מחיר.
רוב הבגדים מיוצרים אי-שם באסיה.
יצור בגד עולה בערך כמו יצור של ספר (בין שקלים ספורים עד 20-30 ש"ח). מחירו
של ספר עולה עשרות שקלים. מחירו של בגד יכול לעלות גם מאות ואלפי שקלים. מתח
הרווחים של חנויות הבגדים עצום.

בגד הוא מוצר עממי - כולם צריכים להתלבש. בקניון יש לכל היותר שתי חנויות ספרים -
אבל אינספור חנויות בגדים. רובנו מתמקדים בכמה רשתות בגדים - ולא חורשים את כל
החנויות בקניון. בכך צמצמנו מאוד את הבחירה שלנו.

בסופו של יום, החנות חייבת להרוויח. היא משלמת שכירות, מיסים ומשכורות. בסוף יום/חודש
מחשבים את הפדיון. בחנות ספרים צריך לעבוד הרבה יותר קשה בשביל אותו הפדיון למטר
מרובע של חנות - ולכן לחנות הספרים אין ברירה אלא לגבות עמלה גבוהה.
מה המסקנות?

ההשוואה בין ספרים לבגדים אולי מעליבה. אם נניח את הרגשות בצד - הכל ביזנס. מי שלא
מרוויח - לא עובד.

א. הרבה הרבה יותר קל למכור בגדים.

ב. הרווח על מכירות בגדים הרבה יותר גבוה.

ד. בחנות בגדים המבחר הרבה יותר קטן.

ה. מכירת בגדים מבוססת על רגשות וצרכים שונים מאשר רכישת ספרים.

ו. רוב חנויות הספרים קשורות למעצב אחד - או לכמה מעצבים. הן לבטח לא מייצגות את
כלל המעצבים בארץ. חנויות הספרים אמורות לייצג את רוב המו"לים בארץ - וגם
הרבה מו"לים מחו"ל בספרות זרה.

ז. העבודה מול חנויות יכולה להתבצע בעיקר דרך חברת הפצה. אמנם לא התמקדתי בזה -
אבל גם מו"ל קטן לא יכול להגיע ישירות לסטימצקי או לצומת ספרים. לרוב הוא
ידרש לעבוד דרך מפיץ. למפיץ תפקיד לוגיסטי בלבד: להביא את הספר לחנות, לקבל את
החזרות של ספרים שלא נמכרו ולגבות את התשלום עבור המכירות. מפיץ מתנער מכל אחריות
שיווקיות. הוא נשען על החוק שאוסר עליו לסדר ספרים על מדפי החנויות. - נראה לי
שההפצה תהיה פוסט עתידי.
מה עושים?
אפשר להדפיס את הספר בצורה עצמאית
ובכמות קטנה, כך שהדפסת הספרים לא יכבידו עליכם כלכלית, ועדיין תוכלו להדפיס ספר
משלכם, מדובר בכמויות קטנות של עשרות או מאות של עותקים.

האם ידעתם, שהסופר והמשורר חיים נחמן ביאליק היה באותן הצרות והלבטים שלכם?
בתל-אביב הקטנה היו מעט מו"לים. גם הם לא רצו להמר ולהוציא לאור ספרים על
חשבונן.

מה עשה ביאליק? הקים את הוצאת דביר - הוצאה לאור עצמית של ספריו ושל חבריו. בעצמו
יבא נייר מאירופה - כדי לחסוך בעלויות.

ובעצמו שיווק את הספרים. ביאליק עבר בין בתי תל-אביב, דפק בדלת ואמר, "שלום,
אני ביאליק - זה הספר החדש שלי..." הסופר והמשורר הלאומי שלנו היה גם סוכן
מדלת לדלת של ספריו. הוא לא התבייש, הוא לא התמרמר ולא התלונן - הוא עשה הכל בעשר
אצבעות: כתב, הפיק ומכר.
חברים: אני לא נכנס לויכוח אם ספר
עצמאי שווה יותר או פחות מספר שיצא לאור על חשבונו של מו"ל זה או אחר. לדעתי
גם מו"ל מקצועי טועה ונופל. לא כל ספר הוא רב-מכר ולא כל ספר מצדיק את ההשקעה
בו. אני לא נכנס לתהליכי ההפקה - כי כן צריך עורכים מקצועיים, גרפיקה טובה וכדומה
- ולא חשוב מי ואיך מפיק את הספר. אני מתמקד בנקודה אחת ויחידה:

הייתם יצירתיים לכתוב את הספר. עכשיו תהיו יצירתיים בשיווק שלו!

אני מציע לכולכם לבדוק את היומנים של מיטב הסופרים בארץ ובעולם. אתם תופתעו לגלות,
שהיומן שלהם מפוצץ בארועים שונים שתכליתם - לקדם את הספר. יומן טוב הוא יומן בו
תשאלו את עצמכם: "אז מתי הם מספיקים לכתוב את הספר הבא?"
בהצלחה לכולם!