"את עופרה הכרנו כשהדריכה בצהרון את הבת שלי, אז בת שמונה. ומהר מאוד היה ברור לנו שנפלה בידינו הזכות לפגוש בן אדם מיוחד. כשהבת שלי אמרה לי ״כשאני מדברת עם עופרה, אני מרגישה שאין דבר בעולם שאני לא יכולה לעשות. הלב שלי מרגיש פתוח יותר״ - היה לנו ברור שהקשר איתה חייב להמשיך.
בשנה שאחרי, במסגרת מצומצמת ואינטימית עופרה המשיכה לעזור לביתנו להתחזק, להתמודד עם אתגרים חברתיים בבית ספר, ועם גירושים בבית. בים סוער של תהפוכות, עופרה היא עוגן נפשי - גם לביתנו וגם לנו"
אמא יקרה לילדה שאני אוהבת