|
הורים ותלמידים יקרים!
שבת זו נקראת גם שבת "שירה" על שם שירת הים המוזכרת בפרשה לאחר קריעת ים סוף. ובשבוע זה גם חל טו
בשבט הנזכר בחז"ל כראש השנה לאילן. נראה שיש קשר בין השירה לבין החג המיוחד הזה.
בפסוק המפורסם מונה התורה את שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש". בפסוק ישנה חלוקה בין חטה ושעורה גפן תאנה ורימון , שהם קבוצה אחת הבאה לאחר המילה "ארץ" הראשונה, ולאחר מכן זית ותמר(דבש), שנסמכו ל"ארץ" בפעם השניה.
לא ברור מדוע התורה הפרידה בין שתי הקבוצות הללו, ולא רשמה אותם ברשימה אחת ברצף?
בפרשת השבוע ישנה דואליות מאד מענינת, מצד אחד יש תיאור של ניסים עצומים, קריעת ים סוף, המן, מלחמת עמלק, תיאור של עם ישראל כעם של אמונה ועצמה "ויבואו בתוך הים ביבשה", "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", נלחמים בעמלק על אף הקושי. מצד שני, ישנם תיאורים של תלונות וחוסר אמונה, מיד לאחר המעמד הנשגב של קריעת ים סוף, תלונות על המים, מי מרה, תלונות על כך שאין בשר ואין לחם, חוסר אמונה בדברי משה שלא לאסוף יותר מדאי מהמן, אחרת הוא ירקב, או שלא לאסוף בשבת וכו'.
התמונה השונה שמצטירת מכל אחד מהקטעים האלו בפרשה, מלמדת אותנו על הייחודיות של עם ישראל, התורה אינה מתארת רק את החוזקות, אלא גם את החולשות של עם ישראל, ודוקא העירוב של שניהם מלמד יותר מכל על גדלותו של עם ישראל, הניכר בשבחו גם בנקודות הנמוכות שלו. כן הוא הדבר גם בפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, מצד אחד יש את
החטה,שעורה,גפן , תאנה ורימון, שכל אחד מהם רומז לחטא או לפגם, לפי חז"ל עץ הדעת היא חטה או גפן או תאנה, השעורה משמשת במנחת החוטא והסוטה, והרימון הוא שם של עבודה זרה.
וזו הסיבה שהתורה מפרידה בין הזית והתמר שאין בהם חטא ופגם לשאר הפרות, אולם, בסופו של דבר כולם מוזכרים
יחד כשבעת המינים שבהם נשתבחה הארץ, מפני שהשבח המלא והשלם כולל גם את החוזקות וגם את החולשות.
זוהי המשמעות העמוקה של "שירה", כאשר שרים הרבה אנשים ביחד, אפילו אם יש בתוך קבוצת השרים זייפנים, הנעימה שתעלה מתוך הקבוצה כולה תמיד תהיה הרמונית ויפה, הצלילים שמשתלבים יחד מרכיבים מנגינה שמימית.
זהו סוד כוחו של עם ישראל, של שבחה של ארץ ישראל, של טו בשבט, שירת הבריאה, שירת העשבים, שמאחדת את
הכוחות כולם , את הטובים והפחות טובים, ויחד הם הופכים לקול אחד גדול וצלול
"הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
|