למה צריך סדנא כדי לשחרר את הפולניה הפנימית?
מי זו בעצם, ואיך נשחרר אותה?
אני שומעת הרבה חברות (וגם את עצמי) אומרות לא פעם משפטים כמו "אני כזאת פולניה!" או "תפסיקי להיות פולניה". אין לזה שום קשר לעדה, מוצא, או מיקום גאוגרפי. פולניות מגיעות מכל אזור בגלובוס.
.
הדבקנו לדמות של "הפולניה" איכויות שליליות ואנחנו נותנות לה לשאת אותן עבורנו. כאילו שיש בתוכנו דמות שמשתלטת עלינו. כמו בשיר "הילד הרע" של יהודה אטלס, לנו יש אותה - "הפולניה הפנימית" שגורמת לנו להרגיש ולהתנהל בדרכים מסוימות ודי עקומות. דפוסי ההתנהגות האלה לרוב מעכבים אותנו, תוקעים אותנו, גורמים לנו חיכוכים עם הסביבה הקרובה שלנו.
איך אפשר לצאת מזה?
בסדנא לשחרור הפולניה הפנימית, נעבור תהליך שבו נבין מיהי הפולניה הזו עבורנו, אילו חלקים בנו היא מייצגת ואיך היא הגיעה לתוכנו. נבדוק אילו מהתכונות שלה משרתות אותנו ונאמץ אותן כחלק מהוויתנו בשמחה. נביט בתכונות שלא משרתות אותנו בחמלה במקום בגינוי, ונשחרר אותן מאיתנו.
הסדנא מתוכננת כחוויה וכהנאה
יש בה תנועה ומשחק, יש בה שיחה ושיתוף וגם התבוננות שקטה פנימה. המטרה היא שנצא מהסדנא משוחררות מהצורך לשאת אתנו דמות חלקית שאנחנו מגנות.
משתתפות שכבר חוו את הסדנא מספרות שהן מרגישות קלות יותר, שנפרדו מתפקידים שאימצו לעצמן ושמיצו את עצמם. המשוב הכי מדויק שקיבלתי היה:
"
"צחוק צחוק, אבל עשינו שם חתיכת עבודה מועילה
וזו בדיוק מטרת הסדנא: ללמוד על עצמנו, להקל על עצמנו, ולעשות את זה בדרך חוויתית, מהנה ואפילו משעשעת.
.