image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 28 בפברואר 2021

יפה ברלוביץ
יום האישה הבינלאומי 2021

לא קל. 
כולנו חוגגות בכנסים, מפגינות ידע, מחקר, קידום
ולא. 
קשה השנה לחגוג בלב פתוח, זורם
הכל מעיק ומדכא 
נשים ממשיכות לשמש יעד לרצח על ידי בני משפחתן
נערות מנוצלות מין, נאנסות
שחקן משכנע צעירה שאונס יעשה לה רק טוב
סופר דגול מתעלל בבתו 
נשים בהריון מוצאות את מותן - קרבנות לאי החיסון 
ומה עם האבטלה הגורפת פי כמה וכמה אצל נשים?
ומה עם מדיניות הקורונה הכושלת, שהופכת אימהות לבית ספר חילופי?   

בוא נעשה השנה את יום האישה הבינלאומי – 
ליום של יחד 
לחשבון נפש ציבורי 
להמשך מאבק ללא מנוח 
ל– אי אפשר יותר


חדש על המדף

חדש על המדף


קולנוע משלהן: הגל הנשי החדש של הקולנוע החרדי 
מרלין וניג
רסלינג, 2021

קולנוע משלהן הוא ספר המשך להקולנוע החרדי (רסלינג 2011), ספרה הפופולרי ורב-ההשפעה של מבקרת וחוקרת הקולנוע מרלין וניג. במהלך העשור השני לקיומו (בעשור השני של המאה ה-21) מתבסס הקולנוע החרדי – מתופעת שוליים ישראלית הוא הופך להיות תופעה בינלאומית מעוררת סקרנות בקהילות החרדיות ברחבי העולם. חוזרים בתשובה ויוצאים בשאלה תורמים אף הם, במפנה האלף, לריבוי הייצוג של חרדים על המסך; ייצוג זה מתרחב לקולנוע הדוקומנטרי ומרחיק לכת עד לסרטי הקולנוע הלהט״בים. סרטים אלה, שאותם מכנה המחברת ״רב-סקטוריאליים״, תורמים באופן משמעותי לדיון על מהות הקולנוע ועל הקולנוע החרדי – הסקטוריאלי והקולנוע הנשי בתוכו. שזירתם יחד לדיון נרחב משרטטים גל חדש של ייצוג; הם מצביעים על הקולנוע כמשפיע, במישרין ובעקיפין, על מעמדה של האישה החרדית.


קולנוע משלהן מקיף היבטים תרבותיים שהעמידו את האישה החרדית כמרכז קולנועי, באמצעות מכלול מגמות שינוי שחלו בעשור השני של המאה ה- 21 והשפיעו על תעשיית הקולנוע החרדי-נשי המתפתח. אופני הייצוג של נשים חרדיות על המסך, העמקת המסרים החתרניים שהחלו להופיע בסרטים והמעבר ההדרגתי של גברים – יוצרי קולנוע חרדי – לשדה הקולנועי-נשי (תחת שמות בדויים של נשים), אלה ועוד נחשפים כאן לראשונה, כך שבהשראת סימון דה בובואר שואלת המחברת מתי ואיך, באמצעות הייצוג הקולנועי, אישה נעשית לא רק אישה אלא גם חרדית.
הספר, אשר משלב בין הספרות המחקרית למקורות תורניים, מצביע על הקולנוע החרדי-נשי כמבשר שינוי חברתי באמצעות ניתוח תמות מרכזיות של הדימוי הנשי: הרעיה, האם, המנהיגה, האחרת, המושא הארוטי; לצד גיבורות מסוג חדש: נערות מורדות, נשים במשבר, אימהות קרייריסטיות ונשים משוחררות.
הגיליון החדש של במה: כתב עת לתיאטרון מוקדש לנשים בתיאטרון בשואה. 
"חיים? או תיאטרון? נשים יוצרות תיאטרון בשואה ואחריה". 
כתב העת יוצא לאור על ידי המכון לקידום תיאטרון יהודי.

הגיליון פורש מניפת מאמרים וראיונות עם יוצרות וחוקרות מישראל ומהעולם, שנוצרו וגובשו לגיליון מיוחד זה המדגישים את היצירה וחיי הרוח כחלק מהותי בהתמודדות עם השואה במהלכה ולאחריה. בגיליון שלושה שערים: 
הראשון פורש סקירה של יצירות מתחומי אמנות הבמה כמו תיאטרון, מחול, קברט קרקס שהובילו נשים בזמן השואה. 
השני מאיר יצירות וסיפורי חיים של נשים יהודית ולא יהודיות מארצות השונות כמו: אנה פרנק, שרלוטה סלומון, אירנה סנדלר, נלי זק"ש, חנה סנש ועוד. 
השער השלישי מתייחס למשפט אייכמן - אירוע שהיווה אבן דרך היסטורית בתודעת השואה, ואיך שהוא מצטייר דרך יצירותיהן של שלוש נשים ישראליות."



מתוך הגיליון, מאמרה של מיכל פרם כהן: מ"אוה‘‘ ל‘‘נאוה‘‘, מטרזין לתל אביב: זיכרונות שואה בביוגרפיה של נאוה שאן 

הביוגרפיה של השחקנית הצ‘כית-ישראלית נאוה שְׁאָן ’להיות שחקנית‘, שנולדה בשם ולסטה שונובה, מציג את ניסיונה של ניצולת שואה לעצב לעצמה זהות חדשה בארץ חדשה, כשהיא נחושה להשליך מאחוריה את שלוש שנות כליאתה במחנה הריכוז טרזין. שונובה גורשה לטרזין ב-1942, בהיותה בת עשרים ושלוש ושחקנית מצליחה על הבמה הצ‘כית. היא הגיעה לישראל ב-1948 בגיל עשרים ותשע, שינתה את שמה ל‘נאוה שאן‘, התמחתה בשפה חדשה, והחלה בקריירת משחק חדשה על הבמה הישראלית.
שאן פרסמה את הביוגרפיה שלה לאחר שהתגוררה בישראל למעלה מארבעים שנה – יותר ממחצית חייה. חוויותיה בטרזין מסתכמות בעשרים וארבעה עמודים מתוך מאה ושבעים. חלקה הגדול של הביוגרפיה, פרק שכותרתו ’חיים חדשים‘, מוקדש לחייה החדשים לאחר שחרורה מטרזין: מהגעתה למדינת ישראל שזה עתה נוסדה, דרך קריירת המשחק הסוערת שלה וחייה האישיים הבלתי מיושבים, ועד לנישואיה המאוחרים והופעתה האחרונה על הבמה. עם זאת, קריאה צמודה מגלה מגמה סמויה של זיכרונות שואה המונחת ביסוד הביוגרפיה וחולשת עליה באופן מרומז. מאמר זה בוחן כיצד חוויותיה של שאן בשואה מחלחלות לביוגרפיה שלה למרות כוונותיה להשליך אותן מאחוריה.
למאמר המלא 
מהשטח
מרכז אדוה חידש את אתר האינטרנט, שמנגיש בצורה נוחה את כל המאמרים, ניירות העמדה, המחקרים והדוחות המעשירים שנכתבו. הפרסומים מספקים מידע לכל מי שפועל/ת למען חלוקה צודקת יותר של משאבים בחברה הישראלית.
 
מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. המרכז בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי.
image
לאחרונה ראה אור גיליון 46 של כתב העת ביקורת ופרשנות: כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות הרואה אור במחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר אילן. 
כתב העת הוותיק, היוצא בקביעות מאז 1970, הוקדש כולו הפעם, ולראשונה בתולדותיו, לנושא: ספרות ילדים ונוער: פואטיקה, לשון, היסטוריה, אתיקה
הגיליון נערך על ידי ד"ר ורד טוהר ופרופ' תמר וולף-מונזון. 

מבין שנים-עשר המאמרים המכונסים בו ממוקדים חמישה ביצירתן של נשים: 
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
image
image
image
הצהרת עמדה וקריאה לפעולה
העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר מגנה את התופעה החמורה של ניצול יחסי מרות ועמדות כוח של מרצים ומרצות בבתי הספר ובמכללות ללימודי אמנות בישראל. העמותה מחזקת את הנפגעות והנפגעים, סטודנטיות וסטודנטים לאמנות, שנאלצו לנתב משאבים/ן נפשיים ורגשיים להתמודדות עם הטראומה העיקשת של פגיעות מיניות, והתנהגויות פסולות ודכאניות מצד מי שאמורים להיות מוריהןם.
מחוברות באקדמיה
9 אוניברסיטאות חברו יחד לכנס משותף ליום האשה הבינלאומי. הכנס אורגן על ידי יועצות להוגנות מגדרית בבית הנשיא ובאוניברסיטת חיפה. 
האמנם הוגנות מגדרית? 


ראו את מכתבה של הדייה קייאוף , הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, מכון ויצמן למדע והאוניברסיטה הפתוחה החליטו לקיים יחדיו אירוע משותף לציון יום האישה הבינלאומי לשנת 2021.אמה מה? אם תעברו על רשימת הדוברות – לא תמצאו ולו אישה ערבייה אחת!
אם כך אתן מציינות את יום האישה, מוטב היה לו לא ציינתן כלל.
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
"דרישת שלום מירושלים הנצורה": התכתבות של נשים בירושלים בימי הקמת המדינה
7 במרץ, 2021 בשעה 17:30 

האירוע, לרגל יום האישה,  ביוזמת מוזיאון חצר הישוב, מכון זלמן שזר ואוצרות היסטוריה במכתבים.
סדרת הרצאות: בדרכן - נשים מעוררות השראה בעולם היהודי
7-11 במרץ, 2021 בשעה 19:30


מכון שוקן למחקר היהדות והמרכז לחקר האישה ביהדות, אוניברסיטת בר-אילן
הקרנת הסרט "נשות החופש" שיחה עם הבמאית עביר זייבק-חדאד
9 במרץ, 2021 בשעה 12:30

אירוע לציון יום האישה, ביוזמת הפורום הפמיניסטי, היחידה לקידום הסטודנט הערבי במשרד הדיקן וביה"ס לעבודה סוציאלית במכללת ספיר
כנס בנושא: המאבק נגד מסחור המיניות
7-8 במרץ, 2021 
יום פתוח למחזור השלישי של התכנית למגדר וקרימינולוגיה ע"ש ויקי שירן במכללת אור יהודה
8 במרץ, 2021 בשעה 18:00
נרשמות ונרשמים ביום זה יקבלו 1,000 ש"ח מלגת לימודים
עברית רב־מגדרית - מרחב חדש בשפה העברית
8 במרץ, 2021 בשעה 13:30
מה הם האתגרים הקיימים בשפה העברית? מדוע חשובה פנייה שוויונית וניטרלית מגדרית? מהי עברית רב־מגדרית? 
ד"ר מיטל עירן יונה: מסטארבקס לאקדמיה
10 במרץ, 2021 בשעה 11:30

אירוע לציון יום האישה, ביוזמת המחלקה לניהול המשאב האנושי במכללת ספיר והפורום הפמיניסטי
image
אנחנו בעמותת קדמה רוצות לעסוק בשוויון מגדרי ובנשים לא רק ביום האישה הבינלאומי, ולא רק בשיעורי חינוך. אנחנו מאמינות שאפשר לחנך לשוויון מגדרי בחשבון ובלשון, בתנ"ך ובספרות, במדעים ובספורט.
כללנו במערכי השיעור במגדר 19 שיעורים לביה"ס היסודי, חטיבות הביניים והתיכוניים. אלו הם מערכי שיעור עם אג'נדה מגדרית לבנים ולבנות. חשוב לנו להדגיש שהעיסוק במגדר הוא לא רק לבנות!


המלצתרבות

image
חָמֵש בעמק: חיה גרץ רן / מיכל ויטלס / סימה לוין / מרב סודאי / הילה סלעי
אוצרת: ענת גטניו
הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה, קרית טבעון

התערוכה מציגה חמש אמניות, הפעילות זה שנים בשדה האמנות, אשר התארגנו כקבוצה בעמק יזרעאל, בו הן חיות ויוצרות.
האמניות, ציירות במהותן, מציגות בתערוכה זו מיגוון רחב של עבודות בצבע, רישום והדפס. שדה התוכן המחבר ביניהן ממוקם במרחב הנשי והביתי, ואילו "העמק" - מושג אידאולוגי-"גברי" נדחק בעבודותיהן לשולי היצירה כשהוא מפנה מקום לנשי ולפרטי.
הציורים מרבים לתאר דמויות נשיות בודדות או באינטראקציה בין-נשית. חלק מן הדמויות מוכרות לאמניות וחלקן אנונימיות. רבות מן הדמויות הן התגלמות של האמניות עצמן בדמויות נשיות אחרות וחלקן הן דיוקנאות עצמיים מובהקים. המרחב הפיסי של פנים הבית, אותו מקום אינטימי ואישי המזוהה בדרך כלל עם היבטים נשיים, מופיע אף הוא בעבודות רבות כנושא משותף החוזר על עצמו.

FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: