image
יום מוקד של מעורבות חברתית - תלמידי שכבה י׳ קיימו מפגשי זום במסגרת "יום מוקד" של מעורבות חברתית, במטרה לחשוף את התלמידים לתכנית ולעודד אותם לצאת להתנדבות. המפגשים נפתחו בשיעורי חינוך, בהמשך שמעו התלמידים את ההרצאה המרתקת של רס״ן יעקב שה-לבן, ״מסע אלונקות״, לאחר מכן קיבלו מידע על התכנית בליווי מצגת אינטראקטיבית מפי הילה רוקח רכזת התכנית, ושאלו שאלות טובות מקדמות. בסוף היום ייפגשו התלמידים עם המחנכים לשיעור סיכום ואף ימלאו משוב. תנו לקהילה תאהבו את האחר
image
imageimageimage
סאלאם עליכום - תלמידי ומורי ״אהל-שם״ במחווה מרגשת לאחינו באיחוד האמירויות ובבחריין לרגל הסכמי השלום בין המדינות ומעבר לכך בין עמי אברהם. ה9/10 הוא יום הולדתו של האמן הענק, איש ליברפול ומאמין גדול בשלום בין בני האדם, ג'ון לנון, ולפיכך אנו מקדישים את השיר "דמיין" שכן הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין ואנשאללה עוד מדינות בעולם הערבי הם הוכחה חיה כי אפשר להפוך דימיון למציאות. מי יתן ובקרוב נוכל לבקר האחד אצל השני, ללמוד יחדיו ולפעול למען עולם טוב יותר לכל בני האדם
"המשפחה מתגייסת" -  הורי שכבה י"ב האזינו להרצאה שסיפקה כלים להתמודדות עם סוגיות בהן נתקלים הורים וחיילים לאחר הגיוס. בין השאר עלו נושאים כמו: מה עושים כשנער/חייל מתקשה בהסתגלות למסגרת, איך מבדילים בין קושי שישתפר עם הזמן לבין מצוקה המצריכה התערבות מקצועית, זיהוי ואיתור סימני מצוקה, איך מתאמים ציפיות, איזה כלים עומדים לרשות הורים על מנת לסייע לחייל.ת שלהם, איך ומתי נכון ואפשר לפנות למפקד, התהליכים העוברים על תלמידי כתה י"ב ביחס לגיוסם המתקרב: מיונים, גיבושים ועוד, והכי חשוב: למי ניתן לפנות. ההרצאה הועברה על ידי רס"ן במיל' גליה בוקצ'ין, אשת מקצוע מיומנת בעלת ניסיון עשיר במערכת הגיוס, ומנכ"לית חברת 'צעד קדימה'.
imageimageimageimage
"לקראת הליכי גיוס" – הורי תלמידי שכבה י"א האזינו להרצאה העוסקת בהכנות לקראת מיצוי מיטבי של היכולות בתהליכי הגיוס השונים. ההרצאה סיפקה להורים כלים אפקטיביים ושימושיים על מנת לסייע לילדיהם המלש"בים (מועמדים לשירות בטחון) בתהליך. ההרצאה הועברה על ידי רס"ן במיל' גליה בוקצ'ין, אשת מקצוע מיומנת בעלת ניסיון עשיר במערכת הגיוס, ומנכ"לית חברת 'צעד קדימה'.
imageimageimageimageimage
טקס זיכרון ליצחק רבין – טקס זיכרון לציון 25 שנים להירצחו של מפקד הפלמ״ח, הרמטכ״ל, ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. הטקס המרשים והמרגש הועבר במתכונת מקוונת.

תפסו את הדגל –  במהלך חופשת סוכות, תלמידי ובוגרי מגמת הסייבר השתתפו בתחרות ‘תפוס את הדגל’ ממוחשבת במהלכה הם היו צריכים לפתור אתגרי סייבר משלל תחומים. התחרות נכתבה ע"י תומר שמתנדב להוביל את המגמה ובוגריו, מישה, עומר וטום. 
image
פרויקט ISDG  - ישי לינדזן -גירון, אוהד סולומון – גלייכר ואורן רוזנמן מיא4 הציגו את מיזם GreenGold שפיתחו באשכול הפיס, בפני בכירים במשרד החינוך, משרד החוץ, קק"ל ומאות תלמידים מצטיינים מרחבי הארץ. מיזם GreenGold מציע פתרון חדשני לטיפול בבעיית הפסולת האורגנית בצורה מבוזרת וסביבתית באמצעות שימוש ברימות BSF (זבוב החייל השחור) שמסוגלות לעכל חומר אורגני במהירות ואפקטיביות, ולהמיר אותו לכמויות גדולות של שומן, סידן וחלבון אשר יכול לשמש מזון מעולה לדגים, זוחלים ועופות, ובכך להחליף גידול ייעודי של מזון וכן להפיק חומרים נוספים המשמשים בתעשיית הקוסמטיקה, התרופות והקומפוסט. המיזם זכה בתחרות ISDG בשנה שעברה ונבחר לייצג את ישראל במוסדות האו"ם ברומא.
 
imageimageimage
כתבי "אהל-און-ליין" ראיינו את חבריהם לשכבה על מגוון נושאים בוערים.
קריאה מהנה.
שכבה ט'
הדר בן ציון ט10
image
גיא נאמן שוהם ט1 - אני משתמש בממוצע בטלפון 6 שעות ביום. בעיקר בוואטסאפ, יוטיוב, יוטיוב מיוזיק ואינסטגרם.

בן כהן ט2 - אני משתמש כל יום בממוצע 8 שעות. אני משתמש ביוטיוב, טיקטוק, אינסטגרם וזום.
אני לא אוהב את מספר השעות שאני במסך הטלפון במיוחד בבוקר כי אנחנו בזום וזה קשה כי צריך לקום מוקדם ואנחנו עייפים, קשה להתרכז וגם כואב הראש והעיניים.

אריאל דזובס ט3 - אני משתמש כל יום בממוצע 12 שעות. אני משתמש באינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב וזום. אני מרוצה ממספר השעות שאני במסך הטלפון כי נהנה מזה וזה כיף.

עמליה קריב ט4 - אני משתמשת בטלפון בערך 4 שעות ביום. אני משתמשת באינסטגרם, וואטסאפ וטוויטר. אני כן מרוצה ממספר השעות שאני בטלפון כי אני לא חושבת שזה המון זמן.

עומר כחלון ט5 - אני משתמש בטלפון בערך 7 שעות ביום. אני משתמש בו לצפיה בנטפליקס וסדרות טי וי. אני מרוצה ממספר השעות שאני במסך הטלפון כי אני נהנה מזה וזה כיף.

מיקה בלבן ט6 - אני משתמשת בטלפון בערך 9 שעות ביום. אני משתמשת באינסטגרם, טיקטוק, וואטסאפ ומשחקים. אני לא מרוצה ממספר השעות שאני משתמשת בטלפון כי זה יותר מדי.

עמית גיטרמן ט8 - אני משתמש בממוצע ביום 7 שעות. אני משתמש בזום, וואטסאפ ואינסטגרם.
אני לא מרוצה ממספר השעות שאני בטלפון כי זה יותר מדי וזה לא טוב לעיניים. אנחנו גם יותר במסכים בגלל התקופה הזאת.

ליאנה פרישצפה ט9 - אני משתמשת בטלפון בממוצע 6 שעות ביום, אני משתמשת באינסטגרם, טיקטוק וואטסאפ. אני מרוצה ממספר השעות שאני משתמשת בטלפון כי זה כיף לי ואני נהנית מזה.

ורוניקה רצ'יוב ט10 - אני משתמשת בטלפון בממוצע 6 שעות ביום. אני משתמשת בוואטסאפ, טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב. אני לא ממש מרוצה ממספר השעות שאני משתמשת בטלפון כי אני חושבת שאני צריכה לעשות דברים יותר יעילים ויותר חשובים.

נויה קלוגמן ט10 - אני משתמשת בממוצע ביום שמונה שעות. אני משתמשת בטיקטוק, וואטסאפ, אינסטגרם וסנאפצאט. אני לא מרוצה ממספר השעות שאני משתמשת בטלפון  כי עדיף לעשות דברים אחרים מאשר לשבת מול הטלפון.

טרישה ולסקו ט11 -  אני משתמשת בטלפון רוב היום, 12 שעות. אני משתמשת באינסטגרם, סנאפצאט וטיקטוק. אני לא מרוצה ממספר השעות שאני בטלפון כי זה לא בריא בגלל שאני רק בטלפון ואני מעדיפה לצאת עם חברים ולהיות יותר בחוץ.
שכבה י'
יולי ניסן הכהן י5

חודש למידה מרחוק, ביקשתי מחבריי שישתפו מה הדבר הכי מעצבן בקורונה, משהו טוב שיצא מהקורונה, מה למדו על עצמם בעקבו הסגר ומה הדבר הראשון שיעשו כשיצאו ממנו.
image
ליאל אחדות י1 - הדבר הכי מעצבן זה שאי אפשר לצאת למקומות עם חברות. יצא טוב כי אני מבלה יותר זמן עם המשפחה. למדתי על עצמי שאני יכולה בנוסף ללמוד לבד ולהסתדר עם העבודות ששולחים. הדבר הראשון שאעשה כשנצא מהסגר הוא ללכת למסעדה עם חברה.

אור רמתי י2 - הדבר הכי מעצבן זה שאי אפשר לפגוש חברות, צריך להישאר בבית וללמוד בזום. יצא טוב כי התחלתי להשקיע יותר בלימודים ומצאתי תחביבים חדשים. למדתי על עצמי שאני יכולה לצייר ולאפות די טוב.  הדבר הראשון שאעשה כשנצא מהסגר הוא להיפגש עם חברות.

רומי אלטמן י3 - הדבר הכי מעצבן זה הסגר וחוסר הוודאות. יצא טוב כי כולם ביחד בבית. הדבר הראשון שאעשה כשנצא מהסגר הוא להיפגש עם משפחה וחברות שגרים יותר רחוק ממני.

ים גביזון י4 - קשה לי לא לראות ולפגוש את חברים שלי. אנו מחויבים להיות מחוברים למכשירים - להפעיל מצלמה, שלמרבה האירוניה רק גורמת להתרכז פחות בלמידה. המצב הזה מאוד מתיש וגורם לי להרגיש מאוד אבודה. יצא טוב כי צפוי שיהיה קיצוץ בחומר לבגרות. כך כשזה נוגע לציון שאנו מקבלים, יש התחשבות. למדתי שלכל אדם יש גבולות. אני פרפקציוניסטית והבנתי שהצלחה בהכל היא בלתי אפשרית, הבנתי שאני חייבת לוותר לעצמי, ושבמצב כל כך מעמיס כמו זה אני לא מסוגלת להצליח בהכל. הדבר הראשון שאעשה כשנצא מהסגר הוא ללא ספק להיפגש עם כל החברים שלי, ולתת לכולם חיבוק גדול. מתגעגעת המון!

שני רפאל י5 - הדבר הכי מעצבן זה הריחוק מהחברים ומהמשפחה. פתאום דברים שלקחתי כמובן מאליו כמו לבוא לבית של סבא וסבתא שלי, לחבק אותם ולאכול איתם הפך להיות משהו שאסור לעשות וזה שינה את הדרך שבה אני מסתכלת עליהם. הדבר הכי טוב שיצא מהקורונה בעיניי זה שפיתחתי מיומנויות שונות שללא הקורונה כנראה שלא הייתה לי ההזדמנות לפתח אותן - למידה עצמית, החשיבות של פעילות ספורטיביות והחשיבות של בריאות נפשית. כל אלה עזרו לי להשלים עם עצמי ולאהוב את עצמי עם כל היתרונות והחסרונות. למדתי על עצמי שחברים הם חלק יותר גדול בחיים שלי ממה שחשבתי שהם. הסגר הביא איתו הרבה קשיים והם עזרו לי להתמודד עם כולם. זה גרם לי להבין איזו בת מזל אני שזכיתי להכיר אנשים כאלה מדהימים ושהם חלק מהחיים שלי. הדבר הראשון שאעשה כשנצא מהסגר הוא לנסוע לסבא וסבתא שלי!!!!!!!

ליאור וינברג י6 - הדבר הכי מעצבן זה שאי אפשר לצאת. יצא טוב שאין בית ספר. הדבר הראשון שאעשה כשנצא מהסגר הוא לטוס לחו"ל.

נאור יזדי י7 - הדבר המעצבן בקורונה הוא הסגר, וגם אם יוצאים אין לאן כי הכל סגור. הדבר הטוב היא שאנשים עשו עם עצמם חשבון נפש כי היה להם זמן לחשוב וגם לסביבה. למדתי על עצמי שאני אוהב לבשל.  כשיגמר הסגר אני הולך עם החברים למימדיון, בעזרת השם.

בן מוצפי י8 - מה שעצבן אותי בקורונה זה שעצרו את האימונים והמשחקים. מה שיצא טוב מהקורונה זה שזה נותן הרבה זמן למנוחה מבית הספר והכדורגל. מה שלמדתי על עצמי שאני מסוגל ללמוד מרחוק דבר שבסגר הקודם לא הצלחתי. הדבר הראשון שאני אעשה הוא ללכת סבא וסבתא שלא ראיתי אותם כל הסגר.

אוריאל ריזנברג י9 - הדבר הכי מעצבן בקורונה הוא שאי אפשר לצאת עם חברים. הדבר הטוב שיצא מהקורונה זה שאני יכול לישון יותר זמן. למדתי על עצמי שאני אוהב מאוד לאכול שוקולד. הדבר הראשון שאעשה הוא לצאת עם חברים.

שני גריינז' י10 - ממש מעצבן אותי שרוב המקומות סגורים ושאני לא יכולה להיפגש עם חברים שלי. הדבר הטוב שיצא הוא שהצלחתי להתעמק יותר בחלק מהתחביבים שהיו לי. מסתבר שאני אוהבת לישון הרבה מאוד. הדבר הראשון שאעשה כשהסגר יסתיים הוא לצאת לשחק עם חברים שלי לייזרטאג.

אליהו אלקיים י11 -  הכי מעצבן בקורונה זה השעמום. משהו טוב שיצא מהקורונה הוא איחוד המשפחות. למדתי על עצמי בעקבות הסגר שאני לא יודע להעסיק את עצמי. הדבר הראשון שאני אעשה כשאצא מהסגר הוא ללכת לסבי וסבתי.
שכבה י"א
רון מורג יא3 ועמית ווליך יא5

הצורך בקיום מערך בחינות גם בתקופה שבה נמצאים התלמידים בבתיהם עלול להקשות על שמירת טוהר הבחינות. מורים רבים טוענים כי לא יעיל לבחון תלמידים מרחוק בשל אי־שמירה על טוהר הבחינות. שאלנו תלמידים משכבה יא אם הם מסכימים עם מורים אלה וכיצד, לדעתם, ניתן להתמודד עם הבעיה.
image
ליהי הולצר יא1  - אני לא מסכימה עם המורים הללו, מכיוון שאני חושבת שצריך להיות אימון בין התלמידים למורים. בסופו של דבר, כמו שהמורה רוצה בהצלחת התלמידים שלו במבחן, כך גם התלמידים רוצים להצליח בשנה זו אשר עמוסה בבגרויות. לכל תלמיד יש אחריות אישית משלו על הלמידה ועל ההשקעה במבחן בדיוק כמו שנעשה בבית הספר. אנחנו מספיק בוגרים ואני בטוחה שילדים לא ינצלו את המצב לרעה. מכיוון שלא התמודדנו עם בעיה כזו אף פעם, אני חושבת שהדרך היחידה לנסות ולהתמודד איתה היא על ידי התנסות בעשיית מבחנים אינטרנטיים תוך שמירה על אמון הדדי ועל כנות בין המורים לתלמידים.

יובל רווח יא2 - אני חושב שהמורים צריכים לסמוך על התלמידים שישמרו על טוהר הבחינות. בסופו של דבר, תלמיד שיעתיק וירמה ימצא את עצמו בבגרות בבעיה. ישנם מורים שחושדים בתלמידים ורוצים לעשות את הבוחן בזום ובכל מיני אפליקציות שבודקות את התלמיד; לדעתי זה מיותר ורק מוציא את התלמידים מריכוז במחשבה שמסתכלים אליהם ובוחנים אותם. כמו כן, יכולה להיות קריסה במהירות האינטרנט (דבר שקורה לי הרבה בשיעורים) כך שפתאום הזום מתנתק. אם אומר זאת למורים הם יחשבו שיצאתי בכוונה בשביל להעתיק.... לדעתי המורים צריכים לשלוח לנו עבודה או משימה על זמן שנבצע אותה ונגיש.

לינוי שני יא2 - אני מסכימה, לבחון תלמידים מרחוק זה לא יעיל. תלמידים לרוב מרמים, מסתכלים באינטרנט ושואלים חברים באמצע המבחן על התשובות. לפי דעתי, אין דרך שנוכל להתמודד איתה. כל עוד אנחנו נמצאים במצב הזה, אין אפשרות לקיים בחינות בבית ספר כדי לא לסכן אף ילד. מורים צריכים לתת אמון בתלמידים שלהם, וילדים צריכים להיות כנים עם עצמם ולהחליט איך הם רוצים להתמודד עם המבחן: ללמוד ולהצליח או להעתיק ולהגיע לבית הספר ללא ידע.

הלל דרויש יא3 - כן. עם כל הכבוד ליושרם של תלמידים, האפשרות לשימוש בטכנולוגיה תוך כדי הבחינות מורידה בצורה דרמטית את האמינות של הבחינה. פרט לפיתוח אמצעים המונעים את התנועה של הנבחן ברחבי המחשב ומנתחים את תנועותיו בזמן הבחינה, זה קשה עד לא ישים לממש בחינה מקוונת שתהיה נקייה מאי־שמירה על טוהר הבחינה. לצערנו אמצעים כאלו, גם אם ישנם, לא מונעים את היכולת לרמות בבחינה. לא כל שכן, אני סבור שבחינה בבית, בכל צורה שהיא, פחות אפקטיבית מבחינת התלמיד.

אורי אביחיל יא3 - ודאי שאני מסכים. לא רק שאני מסכים מהצד של המורים, אני מסכים גם מהצד שלי בתור תלמיד. אילו הייתה האפשרות לגשת לבחינה לא מרחוק הייתי בוחר בה ללא היסוס. לדעתי אחד הפתרונות הוא היבחנות בקפסולות, ממש כמו בבחינת הבגרות. אנחנו נבוא לבית הספר רק כדי להיבחן, וההישארות בו לאחר הבחינה תהיה אסורה, זה מובן. אפשר גם לתת משקל ניכר לעבודות, כ־30%–35%. ניתן גם להעניק ציון על פי החלטתו של המורה. הוא מדבר איתנו, מלמד אותנו ומקשיב לנו ויכול לתת ציון לתלמיד על סמך השתתפותו בשיעור, על סמך רצינותו של התלמיד ועל פי רמת התלמיד כפי שרואה אותה המורה.

אילון בן יהודה יא3 - אני מסכים עם המורים האלה במובן שטוהר הבחינות לא יוכל להישמר באותה צורה כמו בכיתה ואם הם באמת רוצים למנוע העתקות למיניהן שינסו להבין את דרכי הבחינות של האוניברסיטה, או למצוא דרך בה כל פעם שתלמיד מתחיל מבחן המערכת מיד מקליטה לו את זה, ולכן אם יש פרק זמן גדול מידי שבו התלמיד לא עונה על שום דבר או יוצא מחלון הבחינה אז יהיה חשד להעתקה.

אסף נחמן יא3 - אני סובר שבגלל הגישה לאינטרנט יש אפשרויות רבות יותר להפרת טוהר הבחינות, אבל אני בעד מבחנים מקוונים כי הם יותר כיפים ופחות מלחיצים תלמידים. אני לא חושב שיש פתרון לא מקוון, אבל אפילו שיתוף מסך שם כל תלמיד עם מורה בזום לא מספיקה… מבחנים מקוונים הם האפשרות הכי טובה לקבוע ציון שגם לא מעיקה על התלמידים וגם לא יוצרת עבודת יתר למורים שגם להם קשה יותר בגלל הקורונה.

לי מוסקוביץ' יא3 - אני מסכימה ולא מסכימה עם המורים, זה נכון שתלמידים יכולים לרמות אבל בסופו של דבר כל אדם לעצמו והתלמידים יכולים להבין בעצמם שבכל מקרה הם ייגשו לבגרות ואם עכשיו הם ירמו זה  ישפיע בסופו של דבר על הבגרות שלהם. אז נכון שזה לא בהכרח יעיל כי אפשר לרמות אך אני חושבת שהמורים צריכים לתת ביטחון בתלמידים, ולהמשיך עם המבחנים המקוונים, למי שבאמת אכפת מהבגרות שלו ילמד ולא ירמה.

שי אמנו יא3 - אני מסכימה. לדעתי, עדיף לחלק את השכבה לקפסולות ולהביא את כל התלמידים לבית הספר לעשות את המבחנים בכיתות שונות.

נועה טרסיוק יא4 - מורים אלה צודקים. לא ניתן לבצע בחינות בצורה תקינה מהבית. לא רק מבחינת טוהר הבחינות אלא גם מבחינת הנוחות של התלמידים. לשבת מול מחשב במשך שעה או יותר בשביל לפתור מבחן זה מאתגר ולעיתים מתסכל. לדעתי, לא צריך לעשות מבחנים מהבית אלה למצוא דרכים חלופיות לתת לנו ציונים כמו עבודות או בחנים בעל פה בשיחה בזום. בנוסף לדעתי צריך למצוא דרך שבה נוכל להיבחן כמו בתקופת בית ספר רגילה, כך כולם יוכלו להתרכז בצורה המיטבית.

אלון זלנפריונד יא5 - אני מסכים עם המורים האלה, שכן בלתי אפשרי לשמר על טוהר הבחינות מתלמידים, וזה מעמיד את התלמידים שלא רוצים לרמות במצב בעייתי, שכן אם הם רוצים לקבל ציון גבוה ביחס לשאר הכיתה הם יצטרכו גם להעתיק/ללמוד הרבה יותר, ביחס לתלמיד אחר שפשוט יעתיק, כי אין דרך לדעת אם הוא רימה. לדעתי הפתרון לבעיה יהיה לוותר על הבחינות המקוונות, ובמקום זאת לתת ציונים על השתתפות שוטפת בשיעורים ומטלה מסכמת. נ.ב: יש נושאים שבהם אפשר לבצע מבחנים, שכן אפשר להבחין בקלות ברמאות, כמו מדעי המחשב, אנגלית וכו'.

עמית ווליך יא5 - אני מודעת לבעיה. אני מחולקת בדעתי, עד כה לא הפרתי את תואר הבחינות, אבל אני כן יודעת על רבים אחרים שכן עשו זאת, ולכן אני באמת לא חושבת שבחנים הם דרך יעילה לבדוק את הידע של התלמידים בחומר. במקום בחינות כמובן שניתן לתת עבודות בית, כמובן שגם כאן חלה האפשרות שתלמידים יעבירו תשובות, אם זאת במצב כזה יותר קל למגר את התופעה. מצד שני אני סבורה כי עבודות מלמדות פחות וקל יותר לתלמידים לשכוח את תוכן העבודה ואת הידע שצברו באמצעותה. כמו כן, אני חושבת שעבור תלמידים אשר חשוב להם לשמור על טוהר הבחינות לא הוגן לתת להם עבודה שאולי תהיה הרבה יותר מתישה מלמידה למבחן. במידה כזו אני חושבת שיש לחלק את מספר העבודות, לאחר כל שיעור ינתנו שיעורי בית ושאלה אחת מתוכם תהיה להגשה ועליה ינתן ציון, כיוון שאלו שיעורי בית ולתלמידים מסוימים יהיה קשה לבצע את התרגילים משום שלא הבינו את החומר יהיה ניתן לפנות למורה לעזרה לאחת השאלות משיעורי הבית כדי שתהיה לו לדוגמה כיצד לפתור את שאלת ההגשה. 

אורין נסים יא8 - אני מסכימה עם מורים אלה ולדעתי ניתן להתמודד עם הבעיה על ידי נתינת משקל גבוה יותר לתלמידאות ובעיקר להשתתפות התלמיד בשיעור, דבר שניתן לוודא שנעשה על ידי התלמיד. בנוסף, במקום לתת משקל גבוה למבחן אחד, לחלק את המשקל בין עבודות שונות. 

ליאל יצחק יא9 – מצד אחד אני מסכימה, מצד שני תלמידים תמיד ימצאו דרך לרמות במבחנים, לכן אני לא חושבת שיש דרך טובה יותר לבדוק את הידע של התלמידים בזמן קורונה מאשר במבחנים מקוונים.
שכבה י"ב
השיח הציבורי רווי אלימות, פילוג והסתה. שאלנו תלמידים משכבה יב מה דעתם על המצב וכיצד לדעתם ניתן לשפר אותו.
image
נטע קלצ׳בסקי יב4 - החברה הישראלית היום מפולגת ומשוסעת יותר מאי פעם. ניתן לראות זאת בצעידה ברחוב ובראיון תקשורתי, אצל האזרחים ולצערי גם אצל נבחרי הציבור. הדיון הפוליטי והכבוד ההדדי נעלמו זה מכבר וכעת נותרנו עם קללות, איומים ואיחולי מוות. בתור מפגינה קבועה כבר התרגלתי לקבל מילים אוהבות ואיחולים חמים בגלל דעתי הפוליטית, אבל מעציב אותי לראות שמשבוע לשבוע גיל המקללים הולך ויורד, הורים מעודדים את ילדיהם הקטנים לקלל ולהניף אצבע משולשת באוויר כלפינו. הבעיה הזו, כמו רבות אחרות, מתחילה לדעתי בהתנהלות נבחרי הציבור וחברי הכנסת. אם שרה בממשלה רואה לנכון לאיים על מראיין ושר אחר מקלל עיתונאית, מדוע שהאזרחים ימצאו התנהגות זו כפסולה? מקור השיח האלים אמנם בחינוך אך ההורים הם אלה שמזינים אותו. ומהו הגורם שייצר את הפילוג ההתחלתי? אותו אדם שהיה חלק בלתי נפרד מההסתה הנוראית שקדמה לרצח יצחק רבין, שנאם בפני קהל משולהב הקורא "מוות לרבין" ומציג תמונותיו במדי הSS. ההסתה ההיא דעכה לפרקים בודדים והיא היום נוכחת ביותר במרחב הציבורי. גז פלפל מרוסס, ביצים נזרקות, אלימות בלי מוצדקת על ידי שוטרים, הזמן לא רחוק מרצח פוליטי נוסף. כך מתגלגל לו אותו כדור שלג שהתחיל אז עם אלימות מילולית טרם הסכמי אוסלו והגיע לכדי רצח ראש הממשלה. הפתרון אינו מיידי וחד משמעי כמובן אבל לטעמי נבחרי הציבור צריכים להתחיל להתנהג בצורה מכבדת ולהפסיק להזין את מעגל האלימות הזה.

אדם הרשקוביץ יב6 - דעתי על המצב היא שאנשים איבדו את הערכים שלהם ואת הסובלנות. אנשים מתקיפים אחד את השני ושונאים ופוגעים אחד בשני רק בשל דעה, וזה ממש לא נכון וחמור. בית הספר  יכול להסביר שזה בסדר שיש כמה דעות ואין רק שחור או לבן. האמת שזו הבעיה בחברה, שגם הסברה לא תעזור. בדיוק כמו עם ההפרות של ההנחיות, ברגע שהציבור רואה את נבחריו עושה משהו, מבחינתו זה בסדר וגם הוא יכול לעשות כך. בגלל זה הפילוג התחיל מלמעלה, מביבי והחרדים, ו ד ליאיר לפיד מרצ והרשימה המשותפת. ברגע שהנבחרים יתחילו להראות פחות פילוג ופחות ״ימין חזק, שמאל חלש״, או ״כל הימין מושחת ומטומטם״, אז הבעיה תתחיל להיפתר.

ליה בן-יונתן יב7 - המצב כרגע שהמדינה איבדה שליטה בציבור וכל אחד מפרש את המגבלות בהתאם לצרכיו האישיים. הדתיים מצד אחד לא מוותרים על התפילות ועל לימודי התורה ומצד שני החילוניים לא מוותרים על הזכות להפגין ומתאגדים בקבוצות העולות על המגבלות ואפילו מרשים לעצמם לעשות ארוחת ערב חג בבלפור ללא מסיכות ובהתקהלות והכל בטענה כי זה בשם הדמוקרטיה. 
לדעתי כדי לשפר את המצב יש להגביל את האכיפה על ידי קריטריונים קבועים לכלל האוכלוסיה ומתן קנסות בהיקפים יותר גדולים, לרבות העלאת מחיר הקנס למפר את ההוראות. בנוסף יש לפעול בדרך הפוליטית על ידי קבלת החלטות משיקולים מקצועיים ולא משיקולים פוליטים.

לורן לייבוביץ יב7 - אני חושבת שאם נמשיך לריב אחד עם השני ולא נקשיב לצד האחר, התוצאות יהיו הובלת הדמוקרטיה הישראלית לנקודת אל חזור. עלינו לפעול בחכמה ולהימנע משיח אלים. יותר להקשיב, פחות לריב. לקבל דעותיו של האחר. להבין שיש דעות שונות משלך, וזה בסדר.
 
הדר שמחי יב7 - המצב כרגע בישראל בעייתי מאוד. בזמן שמדינות וארגונים בעולם מאיימים על קיומנו, אנחנו מתעסקים בסכסוכים פנימיים. ישנם רבים המפיצים את דברי ההסתה ומחמירים את הפילוג. חילוקי דעות הם דבר חיובי, שהתוצאה שלו היא שיפור המצב, תיקון הפגמים ויצירת מקום בטוח ונעים לכלל. אני מאמין שחובה להשאיר מקום לביקורת ובלבד שתיעשה בצורה שאינה פוגעת ומסיתה. שנאה ופילוג בין אנשים באופן כללי הם רעים ומזיקים ועשויים למוטט את החברה. יוצא לי לראות את זה ממש מקרוב. אנשים מסביבי מעבירים זמן רב בוויכוחים ובהטפות פוגעניות כתוצאה ישירה מההסתה, והדבר רק מרחיק בין הצדדים, ומגביר את השנאה. הבעיה נוצרת כאשר ישנה אי הסכמה בין הצדדים, ואנשים בעלי השפעה מסיתים נגד הצד האחר. פעולה זו פסולה.
לדעתי, כדי לפתור את הבעיה, יש לפעול כך:
1. לעקור את הבעיה מהשורש - שבעלי ההשפעה יתנגדו להסתות וישאפו להפסקת השנאה במקום להפיץ אותה. עליהם לקחת בחשבון שהם מהווים דוגמה לצעירים - האם זאת התרבות אליה הם רוצים לגדל את הדור הצעיר?
2. כל אחד ואחד מאתנו צריך להפעיל שיקול דעת ולא להיכנע להסתות. עלינו לפעול למען תיקון החברה ואחדותה, על מנת ליצור סביבה בטוחה ואידאלית. כולנו אחראים לכך.