התכוננת חודשים שלמים לרגע הלידה.
בדקת, תכננת, עשית את ההכי טוב שלך,
אולי אפילו ממש דמיינת איך תיראה הלידה האידאלית שלך.
ואז ילדת.
וזה היה רחוק ממה שדמיינת.
פגשת שם חלקים שגם היום קשה לך להשלים איתם.
ועכשיו יש לך תינוק או תינוקת שאת כל עולמם,
ואת רוצה להתמסר לאימהות,
אבל משהו בך עוד נשאר שם, בחדר לידה.
אמא יקרה,
זה טבעי שהלידה שלך תהיה טעונה
בכל מיני רגשות ומחשבות.
אבל - היא לא חייבת להיות
טעונה בכל כך הרבה משקל של אכזבה, כעס וכאב.
מגיע לך להתמסר לגידול הילד.ה שלך,
לאתגרים וליופי שההווה מציב בפנייך
להתבונן קדימה מבלי לפחד שתפגשי שוב את
מה שפגשת בלידה הקודמת.
ולהשאיר את הלידה להיות מה שהיא, חלק ממך
ומהסיפור שלך, אבל לא כזה ששולט בך.