image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 29 בספטמבר 2020


אני מפזר את יום כיפור על פני כל השנה
ענבים בשלים בעונתם
אך איך יבשילו חטאים וכפרתם ביום אחד?

(מתוך "שיר יום כיפור", יהודה עמיחי)

יום כיפור הלך עבר, ואנחנו שוב לקראת שנה של חטאים וכפרות, 
סכסוכים ויישובם, אלימות נשים וסולידריות פמיניסטית
ענבים בשלים בעונתם
נבשיל גם אנו - בשלות של סובלנות, פתיחות, הבנה - מעונה לעונה

image
חדש על המדף
פוליטיקה - כתב עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים
קיץ תש"ף, 2020 - גליון מספר 28: מגדר, סכסוכים ויישובם 
עורכת אקדמית: טל ניצן

"כאשר נשים מתעדות את הדרך שבה הן או אחרות חוות סכסוכים אלימים, הן מוסיפות מידע נוסף על הקיים בשיח. לעיתים מדובר במידע חדש, ופעמים אחרות בהתרחשויות מוכרות שלא נתפסו עד כה כקשורות לסכסוך". טל ניצן, יודעות וידועות מלחמה: היבטים מגדריים של סכסוכים מזוינים, עמ' 8.

גליון זה מוקדש לזכרה של רחל עמרם, פעילה פמיניסטית, חוקרת ואישה שוחרת שלום

תוכן העניינים: 
טל ניצן | יודעות וידועות מלחמה: היבטים מגדריים של סכסוכים מזוינים 
סראב אבו רביעה-קווידר | טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי 
אורית קמיר | יישוב של סכסוכי כבוד מגדריים בסרט הישראלי-פלסטיני "לא פה לא שם" 
הדס כהן | בגידה במולדת, הבושה והפגיעה בכבוד האומה: סיפורה של ״אויבת העם״ טלי פחימה
חלא מרשוד, מאיה ורדי ודפנה גולן | אתגרים ותקווה: מעורבות חברתית של סטודנטיות פלסטיניות בישראל
רחל עמרם | מקרה בוחן: נשים מובילות משא ומתן לשלום בעמק נהר המאנו במערב אפריקה - שיתוף נשים ככלי לבניית שלום
שרי אהרוני | שייכות כבעיה פמיניסטית, או: האם להתאבד לנוכח הפשיזם?
חנה ספרן ודליה זק"ש | "לא יכולנו לעשות אחרת, היינו מחויבות למאבק בכיבוש ולפמיניזם": תנועות מחאה ושלום של נשים בישראל

ד"ר טל ניצן, פוסט דוקטורנטית במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש ליאונרד דיוויס, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים. היתה מרצה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, ועסקת רבות בנושא אלימות מינית ומגדרית באוניברסיטאות צפון אמריקה. בודקת את העשייה הפמיניסטית המקומית בפרספקטיבה גלובלות.

כנסים מהדהדים
כנס שנתי - פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה
גבעת חביבה,יום ה - ו, 10-11.9.20 


המושב השישי
מחקרים חדשים ומבטים שונים על הכלה של להט"בים בקיבוצים
יו"רים פעילים: סִילביה פוגל-ביז'אוי, עמית קמה
יובל יונאי: שתיקה כפרקטיקה חברתית: ניהול ידע על "מיניות אחרת" בקיבוצים בעשורים הראשונים של המדינה.
אילנה מזרחי-נאור: להיות לסבית מבוגרת (60+), חברת קיבוץ בעבר.
נעה בר חושן: חוויית הגדילה של הומואים ולסביות במערכת החינוך הקיבוצית.
מחקר פמיניסטי
ונתחיל מבראשית:

גלי דינור, חוה - ראשיתו של האקטיביזם האנושי 
מתוך: ייצוגים, חיקוי ודמיון - עיונים ביקורתיים, 2020, עמ' 344-329

(...) על רקע תיאורן של הנשים המקראיות בולט יחודה של חוה, האישה הראשונה באנושות על פי המקרא. בבחירתה להפר את צו האל היא גרמה לפעולה מהפכנית, שהתוותה את הדרך לתהליך שינוי זהות האדם מאז ועד עולם. מרגע שאכלה מפרי העץ הפכו הידע וההשתוקקות לו, חלק מתכונה אנושית, ולא היו בבלעדיות האל. לפיכך ניתן לראות בחוה ייצוג של האדם האקטיבי הראשון שהוביל להתגלות רצונו של האדם לשאוף לידע, ועל פי הכתוב להדמות בכך לאל: "והייתם כאלהים ידעי טוב ורע" (בראשית ג 5). (...)

1912,Adam and Eve, Marc Chagall 

ד"ר גלי דינור, חוקרת מקרא וראש החוג למקרא במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי מחקרה: היסטוריוגרפיה מקראית, ספר יהושע, וכן דידקטיקה ופדגוגיה. ספרה האחרון: בזכות השונות, הבנייתה של תפיסה חינוכית באמצעות סיפור חיים, ירושלים 2018. 

פסק דין חשוב ותקדימי

כותבת עו"ד רוני אלוני סדובניק:
האהבה ניצחה! לפני דקות אחדות בית המשפט העליון קיבל את העתירה שהגשנו בשם נור, הנערה הבדואית שרצחה בגיל 17 בליל הכלולות את בעלה אליו הושאה בניגוד לרצונה תמורת מוהר כספי להורים וחייב את משרד המשפטים לבחון מחדש הכרתה כקורבן סחר באדם.
בגצ קבע כי:״טקס נישואין כלשעצמו אין בו כדי להלבין את מה שהוא סחר באדם ככל ששאר יסודותיה של עבירה זו מתקיימים״.
בג"צ פסק כי נישואי כפייה המובילים לעבירות מין כלפי האישה עלולים להוות סחר בבני אדם ונתן הוראה למדינה לבחון מחדש את סירובה להעניק מעמד זה לצעירה בדואית בנסיבות אלו.
image

שנה חדשה - תנועה חדשה




שוברות קירות היא תנועת שטח לקידום קמפיינים ציבוריים ואקטיביזם קהילתי, אזרחי ופמיניסטי במימון הציבור ולמען הציבור.
אנחנו קוראות לקהילות נוספות להצטרף, ולבנות כוח פוליטי פמיניסטי עוצמתי.
כבר עשור שאנחנו נאבקות עם ולמען קהילות החיות בעוני, עם דיירי ודיירות הדיור הציבורי, עם נשים נפגעות אלימות, אלימות משטרתית ושמירה על חופש המחאה, עם הקהילה הגאה ועוד.
קולות מהקהילה

קולות מהקהילה

ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות לקראת הכרזת סכסוך עבודה

ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות עומדים להכריז סכסוך עבודה. יצוין שמרצי הסגל הזוטר מהווים את רוב כוח ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. אסיפות מקוונות של אנשי הסגל הזוטר ייערכו בימים הקרובים על מנת לאשר את ההכרזה. מהוועד המתאם של הארגונים נמסר "אנחנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה עקב התעלמותם של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועד ראשי המכללות (ור"מ), הוועדה לתקצוב ולתכנון של ההשכלה הגבוהה (ות"ת) והממונה על השכר באוצר לפניות הסגל האקדמי הזוטר בעניין קיום מו"מ מהיר להסכם בעקבות מגפת הקורונה. אנו דורשים הסכם הוגן השומר על זכויותינו".


הסכם הקורונה שעליו חתמו הארגונים בתחילת סמסטר ב׳ בשנת הלימודים שעברה לא נתן מענה לשורה של סוגיות מרכזיות, ובראשן הסדרת תנאי העבודה בתקופת בידוד; שמירה על בריאות חברי הסגל ומתן פתרונות לאוכלוסיות בסיכון; הסדרת נושאי הקניין הרוחני הרלוונטיים לתוצרי הלמידה בהוראה מקוונת, לרבות הקלטות שיעורים והמצגות המוצגות בהם; החזרי הוצאות בגין עבודת הוראה מהבית; הגדרת המשימות שעל חברי הסגל לבצע במסגרת תפקידם בהוראה מקוונת וקביעת תגמול בגין ביצוע משימות עודפות. עוד דורשים מרצי הסגל הזוטר הבטחה לאי-פגיעה בהיקפי ההעסקה הכוללים של סגל ההוראה בשל המעבר להוראה מקוונת; הבטחת אי פגיעה בקרנות, מענקים או תשלומים להם זכאים חברי הסגל באופן רגיל; הסדרת תנאי תקופת מעבר להוראה מקוונת, לרבות בנוגע למשקלם של משובי הסטודנטים ולצורך בהשקעת זמן למידה והכנה בגין המעבר; ועוד. יצוין שההסכם שנחתם במארס שעבר חל רק על הסמסטר שעבר, ותוקפו יפוג בסוף החודש הנוכחי, בעוד כעשרה ימים.

עוד נמסר כי "כל אלה הן סוגיות רלוונטיות לכל עובדי הסגל האקדמי הזוטר בהשכלה הגבוהה בישראל, ולכן פנינו בשיתוף פעולה עם מרבית ארגוני הסגל באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לוועד ראשי האוניברסיטאות, ועד ראשי המכללות, הממונה על השכר באוצר וראש הות"ת בדרישה להגיע להסכמות בסוגיות אלה לקראת שנת הלימודים הקרובה. לצערנו, עקב אי נכונותם של ור"ה, ור"מ, ות"ת והאוצר לנהל עמנו מגעים ברמה הארצית, נראה כי אין לארגונים החברים בהתארגנות הארצית, כל ברירה אלא להכריז על סכסוך עבודה מול המוסדות האקדמיים בהם הם מועסקים".

לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
image
image
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
אירוע השקה: מחזון למדיניות - שוויון מגדרי בחיפה
30 בספטמבר, 2020 בשעה 17:00

מה עושות עם התחנה המרכזית? התוכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב
1 באוקטובר, 2020 בשעה 19:00


תנועת אחותי ומרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי שמחות להזמין למפגש הראשון בסדרה.
אנסמבל המאה ה-21
17 באוקטובר, 2020 ב 20:30


יצירות חדשות מאת המלחינות חנה אג'אשוילי ובתיה פרנקלך
נא להכיר

נא להכיר

לקראת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א 
ארבע פרופסוריות חדשות מונו במוקדי לימוד מובילים, אוניברסיטת ת"א
ברכות חמות


פרופ' אלמה כהן מונתה לתפקיד ראשת בית הספר לכלכלה
פרופ’ כהן הצטרפה לסגל בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2006, לימדה כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, ומכהנת גם כעמיתת מחקר במכון הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב, במרכז האירופאי למדיניות כלכלית, והמכון האירופאי למשטר תאגידי.
פרופ’ כהן היא חוקרת מובילה בעלת מוניטין בינלאומי בכלכלה אמפירית, ופרסמה מחקרים רבים בתחומים של רגולציה, משטר תאגידי, ביטוח וסיכון, וניתוח כלכלי של המשפט.



פרופ' פאדיה נאסר אבו אלהיג'א מונתה לראשת בית הספר לחינוך
פרופ' נאסר אבו אלהיג'א היא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך וכיהנה בעבר כראשת החוג לתכנון לימודים והוראה ובשנה האחרונה כראשת החוג למדיניות ומנהל בחינוך.  בשנים 2004 ו- 2010 נבחרה כמצטיינת רקטור בהוראה וב- 2016 נבחרה כמצטיינת הוראה בבית הספר לחינוך וכן אחת מ-11 חוקרות מעוררות השראה באוניברסיטה. תחומי מומחיותה כוללים: שיטות מחקר, סטטיסטיקה, הערכה ומדידה בחינוך. בין תחומי המחקר שלה נמנים גורמים המשפיעים על הישגים במתמטיקה, במדעים ובסטטיסטיקה, אבחון תפישות מוטעות בתחומים הנ"ל, איכות ההוראה בהשכלה הגבוהה וסוגיות בהכשרת מורים וקליטתם במערכת החינוך. בשנים 2015-2012 כיהנה כחברה במועצה להשכלה גבוהה.



פרופ' טובה מילוא מונתה לתפקיד דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים
פרופ' טובה מילוא היא פרופסורית מן המניין בבית הספר למדְעי המֵחְשב באוניברסיטת תל אביב ומחזיקת הקתדרה לניהול מידע בפקולטה למדעים מדויקים. בין השנים 2014-2011 כיהנה בתור ראשת החוג למדעי המחשב.
מחקרה של פרופ' מילוא עוסק במערכות בסיסי נתונים ובניהול מידע ברשת האינטרנט, ובפרט באיסוף מידע על סמך ''חכמת ההמונים'', אינטגרציית מידע, נתוני עתק ותבנית מידע. מחקרה מתאפיין בשילוב בין היבטים תאורטיים ומעשיים של פתְרון בעיות בניהול נתונים. מחקריה פורסמו בכינוסים ובעיתוני המדע החשובים בעולם בתחום בסיסי הנתונים, וזכו להכרה בינלאומית רחבה.



פרופ' מלאת שמיר מהפקולטה למדעי הרוח מונתה לתפקיד סגנית הנשיא
לצד חקר תרבות ארצות הברית, תחום התמחותה, עסקה פרופ' שמיר לאורך שנותיה באוניברסיטה בפיתוח יוזמות אקדמיות שונות. כראשת חוג, היא בנתה מסלול לתואר הראשון בלימודים אמריקניים (היחיד מסוגו בישראל), ולאחר מכן הייתה שותפה בהקמת המרכז לחקר ארה"ב בתמיכת פולברייט. היא הקימה את תוכנית הב"א הבינלאומית הראשונה באוניברסיטה, תכנית ה"ליברל ארטס", במסגרתה לומדים בקמפוס מדי שנה כמאה חמישים סטודנטים מכל רחבי העולם. כסגנית הדקאן למדעי הרוח, היא הובילה רפורמה רחבת היקף בתוכניות הלימודים השונות בפקולטה במטרה להתאים אותן לזמננו.



image


שלומית בונה סוכת שלום
הסיפור שמאחורי


מועדים לשמחה 

FacebookWebsite
כתבו לנו: