עוד רגע
עשרים עשרים ליטל דוידוב י3
המצב בישראל לא משהו, אני מניחה
.
הכלכלה והחינוך ברצפה, הממשלה היא די בדיחה
...
חשבתי לעצור, לדבר שנייה על עשרים עשרים
.
מגיפה, הטרדות ואלימות נגד נשים
.
אם חשבנו שראינו כבר את שפל המדרגה
אז לא - נחשפנו לעוד גננת מרביצה
.
וכך נראית ממשלה, אם תהיתם- שמושתתת על שחיתות
,
ראינו מה קורה כשאינטרסים גוברים על ערך הבריאות
.
אם תרצו, אעצור ואספר לכם על השנאה בין המגזרים
.
על ימנים ומשפחות שכולות ועל תקשורת של שמאלנים
.
אספר לכם מה קורה כשקוראים לרצח מנהיג
,
וגם על חדר קטן באילת שקרה בו מקרה חריג
(!!)
ודי, נמאס לי לראות ברחוב שלטים של ״השכרה״
.
נמאס לי לעשות את אותם הדברים הרגילים- רק בהסתרה
.
ומה מסתבר? שלדרוס ולברוח זה לא כל כך חמור
...
פשוט שים כיפה במשפט ואולי תצום ביום כיפור
.
וכמובן, החיים שלי, שווים שבע מאות חמישים
ואתם-המנותקים, חיים עם משכורות של שלושה אפסים
.
ומה הם חושבים, שבגלל המסכה אנשים לא מחייכים
?
כולאים אותנו בבתים, לעזאזל, איך נהיה שמחים
?
ימים, שמאל, חרדי או חילוני
תהיה מי שאתה רוצה, אבל בחייאת! תן להיות אני
אני בביתי, אני בהפגנה, אני בפוסט בחשבון האישי
תן לכתוב דעה בלי לגבות מחיר נפשי
.
הם לקחו לנו את הספורט
,
ומצפים שנהיה בריאים
.
אבל חברים למה להיות אנושי
,
כשאפשר להאשים את 2020
?
ארמונות בחול עמית ווליך יא5
בים מול כולם
אני אוהבת ליצור ארמונות בחול
גדולים או קטנים.
כולם יפים ומרשימים
יוצרים הרגשה אחרת
בים מול כולם
אני אוהבת לפתח תקוות
לשקוע במחשבות
לשקוע בפנטזיות וחלומות
היוצרים הרגשה קסומה
.
בים מול כולם
אני אוהבת להסתכל על הגלים
כמו גלגל החיים
יש גלים גדולים
ויש גלים קטנים
אבל הגלים תמיד תמיד חוזרים.
בים לבד
אני לרוב מורידה ציפיות
מהחיים והתגובות,
ולוקחת נשימה עמוקה
שמכניסה לתוכי את כל אוויר הים
,
הגלים שחוזרים, התקוות
והארמונות בחול
.
בן אדם לי אטדגי יב11
לאהוב
אני לא יודע כמה אני אוהב אותך
כי את שלי
כי אתה אוהב אותי כמו שאני
ואת כל מה שיש לי עכשיו אני מרגיש אהוב כשאני
איתך
כשאני איתך הזמן עוצר מלכת אני אוהב אני מאושר
אני שמח
כי את כל מה שיש לי את:
שתשימי אליי לב
שתרצי להיות איתי
לאהוב אותי
לחיות איתי
ובעיקר להחזיר לי אהבה.
חזרה לעמוד הראשי
נוצר באמצעות
smoove
-
מערכת אוטומציה