image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 11 באוקטובר 2020
image


°°° °°° °°° 
כל שנה מתחילה ב-אלף-בית, 
והשנה אלף-בית שמקיף, מכיל ומחבק את 
כל המגדרים


שנת לימודים פורה ומוצלחת

°°° °°° °°° 



מכתב ברכה

מכתב ברכה

מהמכללה האקדמית ספיר: 
  עינת לחובר וסיגל נגר-רון
בשנה שחלפה חל שינוי דרמטי בחיינו. וירוס הקורונה שהתפשט בעולם הגיע לישראל ופגע בבריאות, בכלכלה, בחיי החברה והמשפחה. עובדים רבים פוטרו או הוצאו לחל"ת, עסקים קרסו, אנשים נאלצים להסתובב עם מסכות ולשמור על ריחוק חברתי. הסגר וההתכנסות בבתים השפיעו עמוקות על חיי המשפחות: נשים שגם בימי שגרה נוטלות חלק גדול יותר בניהול משק הבית וטיפול בילדים מתמודדות כעת עם מטלות נוספות. ביתן של נשים רבות הפך להיות מקום לא בטוח עבורן והתוצאה של הקריסה הכללית היא שהמערכות החברתיות מתקשות להושיט להן יד. התנהלות נבחרי הציבור בשנה האחרונה העצימו את משבר האמון בהנהגה.
כל זאת ברמה המדינתית. מה קורה ברמה המקומית? המוסדות האקדמיים התארגנו במהירות להמשיך ולקיים את שגרת הלימודים. כמעט בין לילה הסגל האקדמי עבר להוראה מרחוק, תוך שהאוצר כופה באופן חד צדדי הסכם עבודה שמקצץ בזכויות, כגון תקציבי מחקר. לנגד עינינו ראינו כיצד מתממשת שוב דוקטרינת ההלם (נעמי קליין, דוקטרינת ההלם: עליית הקפיטליזם של האסון, 2009). ההוראה מרחוק מחייבת השקעה עצומה בהכנת שיעורים חדשים ודינמיים, שמירה על קשר עם הסטודנטים ותמיכה בהם בערוצים מגוונים (קבוצות ואטסאפ, שיחות אישיות בטלפון ובזום). חברות סגל רבות התמודדו עם עומס המטלות של ניהול הבית, טיפול ותמיכה בילדים הצעירים, יחד עם ביצוע עבודת ההוראה. לנוכח העומס, רבות ויתרו או הישהו את מחקריהן. לצד זאת, כאקטיבסטיות רבות מאיתנו התרכזו בתמיכה באחרים, וביניהם, סטודנטים.ות. אכן, גם לסטודנטים המעבר להוראה בזום היה לא קל. ישיבה של שעות ארוכות מול מסך היא מתישה ואינה תחליף להוראה של פנים מול פנים.

אך יש קבוצות שהמעבר להוראה מרחוק פגע בהם יותר; דוגמא בולטת לקבוצה כזו היא - הסטודנטיות והסטודנטים הבדואים במכללת ספיר, שרבים מהם מתגוררים ביישובים שאינם מוכרים ואחרים ביישובים מוכרים, אך שהתשתיות בהם רעועות. בהעדר תשתיות, הם התקשו להתחבר לרשת ולהשתתף בשיעורים כנידרש. הצפיפות בבתים לא איפשרה תנאי למידה סבירים. קבוצת "גוונים באקדמיה" של מכללת ספיר אספה עדויות של מרצים ומרצות על הקשיים בהם נתקלים הסטודנטיות.ים שמצביעות על כך שההוראה מרחוק העמיקה את הפערים החברתיים. עם הסגירה של שערי המכללה נמנע מסטודנטים בדואים רבים המרחב הפיסי שבו נהגו להתכנס וללמוד בימי שיגרה. ממצאים שיטתיים על החוויה של הסטודנטים הבדואים בימי משבר הקורונה ניתן למצוא בסקר שערכה ד"ר האמה אבו-קשק מהמחלקה לתקשורת במכללת ספיר בשיתוף עם ד"ר יונתן מנדס.
משבר הקורונה יצר אי-ודאות גדולה בכל תחומי החיים וחשף את עומק החולשות של החברה הישראלית. אבל אין לנו את הפריבילגיה להתייאש. בשבועות הקרובים תיפתח קבוצת מחקר לחוקרות בלבד, בכל שלביי הקרירה האקדמית, שתעסוק במשמעות של 
"חיים-באי-ודאות".
לסיכום, אנו מבקשות לשתף אתכן.ם 
בברכה היצירתית שנולדה מחיבור בין הסגל האקדמי והסגל המינהלי של מכללת ספיר.

אנו מאחלות לחברותינו שהשנה האקדמית הקרובה תהיה טובה יותר מקודמתה.
חדש על המדף
Nashim: A Journal of Jewish Women's Studies & Gender Issues 
No. 36, Spring 2020:
Jewish Women Medical Practitioners In Europe Before, During and After The Holocaust
Consulting Editor: Miriam Offer | Managing Editor: Deborah Greniman | Academic Editor: Renée Levine Melammed


תוכן העניינים | Content 
Miriam Offer, Introduction: Jewish Women Medical Practitioners in Europe – Before, During and After the Holocaust   
 
Rebecca Schwoch, The Broken Career of Johanna Hellmann, One of the First Women Surgeons in Germany   

Noa Gidron, Jewish Women Medical Practitioners Who Rescued Fellow Jews during the Holocaust   

Margalit Shlain, Nursing in the Theresienstadt Ghetto  
 
Wiebke Lisner, Midwifery under German Occupation in the Litzmannstadt Ghetto and in Western Poland   
   
Agnieszka Witowska-Krych, Anna Braude-Heller, Seen from a Distance  

Ruth Jolanda Weinberger, Jewish Female Medical Defiancen in Block 10    

Sean Martin, Zofia Szymańska and Child Welfare in Twentieth-Century Poland   
   
Monika Rice, The Many Hats of Dr. Krystyna Modrzewska   

Cynthia Gabbay, (Jewish) Women’s Narratives of Caring and Medical Practices During the Spanish Civil war   



אירוע ההשקה המקוון של הגיליון החדש יתקיים (באנגלית) ב 13.10 בשעה 12:30


ציור העטיפה: ברברה מילמן ז"ל
נא להכיר: רות מרקוס
ד"ר רות מרקוס חוקרת אמנות ומייסדת העמותה לחקר אומנות נשים ומגדר, החלה את דרכה בלימודי עיצוב פנים בשלוחה של הטכניון. עם סיום תואר ראשון בתולדות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, עסקה בעיצוב במה ותאורה, ובין היתר ביימה ועיצבה את החיזיון האורקולי במצדה. בהמשך התמקדה במסלול האקדמי וסיימה תואר שלישי בתולדות האמנות. החלה ללמד בסמינר תלפיות, בבית הספר הגבוה לציור בבצלאל, במכללה האקדמית של תל-אביב ובקמרה אובסקורה, שם גם ריכזה את הלימודים העיוניים. אך עיקר פעילותה האקדמית הייתה באוניברסיטת תל-אביב, שם שימשה מרצה בחוג לתיאטרון ובחוג לתולדות האמנות (התמחתה באמנות מודרנית ועכשווית), השתתפה בהקמת התכנית הרב-תחומית באמנויות וכיהנה כיועצת התכנית וכמרצה. כמו כן השתתפה בהקמת התכנית ללימודי נשים ומגדר, בה פיתחה והרחיבה את תחומי מחקרה בנושאי אמנות נשים ומגדר.
בספרה נשים יוצרות בישראל (1970-1920), עורכת ומשתתפת, 2008, עלתה השאלה: מדוע נעלמו שמותיהן של רבות מהנשים היוצרות מספרי תולדות האמנות בישראל? שאלה שחזרה גם במאמרה "מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית" (2015).
התשובה לשאלות אלה, ניתנה על ידי ד"ר מרקוס כאשר הקימה ב-2015 את העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. על העמותה, מטרותיה ופעילויותיה, ראו 
באתר.



בין פרסומיה: פיסול בקו ובחלל, 2003; מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי, 2015, 
וקראו מאמרה: "נקבת גמל שלמה – האשה המסרסת באמנות הסוריאליסטית", מותר 4, אוניברסיטת תל-אביב, 1996(100-91)
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
  • קול קורא - לקובץ מאמרים מחקריים ועיוניים בנושא תנועת 'העברים הצעירים' (הכנענים)
    במסגרת קול קורא רחב לכותבי/ות פרקים לקובץ מאמרים אשר יעסוק בתנועת 'העברים הצעירים' (הכנענים) והשפעותיה על החברה הישראלית, נשמח לקבל גם הצעות לפרקים שיתמקדו בהיבטים מגדריים הקשורים בפעילות התנועה לאורך השנים, כגון תפיסותיהם של פעילי התנועה (ובמיוחד יונתן רטוש) בנוגע למעמד האישה, לגבריות וליחסים בין המינים, או לפרקים שיתמקדו בנשים שלקחו חלק פעיל בתנועה הכנענית ו/או הושפעו ממה, כגון המשוררת ש. שפרה. 
    על המעוניינים/ות  להשתתף בקובץ המאמרים לשלוח תקציר (עד 150 מילים), כותרת טנטטיבית ופיסקה ביוגרפית באנגלית לעורכי האנתולוגיה: ד"ר שי פררו ([email protected]) ו/או עופרי קרישר ([email protected])
    עד ל-15 בנובמבר 2020. 
    חוקרים/ות שהצעותיהן תתקבלנה ידרשו להגיש מאמרים מלאים בהיקף של 7,000-8,000 מילים עד לסוף אוגוסט 2021.

    ד"ר שי פררו - מכללת תל חי
    עופרי קרישר - אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
 אלימות כלפי נשים במשפחה - אקטיביזם בשטח
קורס משלב עשייה חברתית העוסק באלימות כלפי נשים במשפחה מזווית אינטרדיסצפלינרית, במהלכו תשתלבו בעשייה אקטיביסטית בארגוני החברה האזרחית.
ההרצאות בקורס ניתנות על ידי מרצות מובילות מהתחומים השונים: מגדר ומשפטים - פרופ' דפנה הקר, עבודה סוציאלית - ד"ר דניאלה שבאר שפירא, רפואה - ד"ר גילי עופר ביאלר.
קבוצת פייסבוק:
‏חֲכָמָאמָא - אמהות סטודנטיות וכאלה שבדרך



קהילת אמהות באקדמיה הוקמה למען אמהות לומדות וגם לאלו שבדרך! (ללימודים או להורות)
המועצה הבינלאומית לארכיונים מציעה קורס מקוון לארגון הארכיון המשפחתי, הפתוח לקהל הרחב
International Council on Archives (ICA): "Organising Family Archives"

מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
מקוון: עוצמה נשית בתקופות משבר
13 באוקטובר, 2020 בשעה 19:30
אירוע פתיחת שנת הלימודים של המרכז לחקר האישה ע"ש פניה גוטספלד הלר, באוניברסיטת בר-אילן
מקוון: כנס יום הנערה הבינ"ל
15 באוקטובר, 2020 בשעה 10:00
ב-2011, האו"ם הכריז על יום הנערה הבינ"ל. כעת, אנחנו עורכים כנס אונליין שמתרכז כולו בחיי הנוער בישראל - מהשפעת המדיה וחשיפת הפורנו, דרך מיניות וזוגיות ועד לשון החוק בעולם האלימות המינית.
מקוון: פוליטיקלי באה לאשה
13 באוקטובר, 2020 בשעה 19:00

מאיה רומן מפוליטיקלי קוראת תדבר על עיתונות פמיניסטית
מקוון: קריאה מזרחית - מפגש עם המשוררת, הסופרת והחוקרת צילה זן-בר צור
19 באוקטובר, 2020 בשעה 20:00
הסדרה מבית 'אחותי' - למען נשים בישראל, בהנחיית ד"ר זמירה פורן-ציון

על אי־קריאה / איימי הנגרפורד
מאנגלית: שי פורסטנברג
מתוך מדור "וּבְעִבְרִית", הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, גיליון 84, ספטמבר 2020

"אני מסרבת לקרוא ספרים. וידוי כזה מפיה של מבקרת נשמע בה בעת שחצני ונבער, אך למען האמת כולנו, וחוקרות ספרות במיוחד, מסרבות מדי יום לקרוא ספרים. אני זוכרת שבימי כתיבת הדוקטורט שלי מישהו סיפר לי במסיבה שהמנחה שלי, חוקר ספרות אמריקאית ידוע, מעולם לא קרא את מובי דיק. האומנם? לא העזתי לשאול את המנחה. האם עצם האפשרות לא העניקה לו הילה של ילד־רע ספרותי? אין ספק. לאחרונה שאלתי אותו. "במשך זמן־מה זה היה נכון," הוא ענה "ואז, ולנצח נצחים, כבר לא".

"(...) סוציולוג הספרות הצרפתי פייר בייאר, בספרו איך לדבר על ספרים שלא קראתם? (Comment parler des livres que l'on n'a pas lus?i), מציע ללמוד על כמה שיותר ספרים וכך ליצור תרבות ספרותית משותפת, נוכח העובדה המודרנית שה"ספריות" האישיות שלנו, כפי שמכנה אותן בייאר, חופפות פחות ופחות. השכלה כללית בתרבות ספרותית יעילה יותר מקריאה של כל אחד מאיתנו בעוד ועוד ספרים, וכוחנית פחות מלהתעקש על הצורך של כולנו בכפיית קאנון לשם יצירת תרבות משותפת, ובה בעת היא משמרת את מרכזיות הקורא היחיד.
יוצא מכך שאנחנו, כתרבות וכמקצוע, מעודדים מדי יום את הבחירה שלא לקרוא, גם בשעה שחוקרי ספרות ממשיכים להקדיש כל רגע פנוי לקריאה, גם בשעה שהם מתלבטים יותר ויותר בשאלה כיצד לבחור מה לקרוא, וגם בשעה שחלקם מבקשים לעקוף את בעיית אי־הקריאה באמצעות ההבטחה הגלומה בקורפוסים הדיגיטליים."

איימי הנגרפורד (Amy Hungerford) היא חוקרת ספרות אמריקאית עכשווית, סגנית נשיא ודיקנית המדעים והאמנויות באוניברסיטת קולומביה, ומרצה במחלקה לספרות אנגלית וספרות משווה. המאמר הופיע לראשונה בכתב העת The Chronicle Review ב־2016, ומתפרסם במוסך באישור המחברת.
שי פורסטנברג הוא מתרגם וחייל, תלמיד ישיבת מעלה גלבוע. תרגומיו הופיעו בכתבי העת הו! וכרמל.
החגיגה שלהן היא גם החגיגה שלנו:

4 נשים זכו עד כה בפרס נובל 2020


בכימיה: המדעניות עמנואל שרפנטייה וג'יניפר דאודנה

בפיזיקה: המדענית אנדריאה גז 

בספרות: המשוררת לואיז גליק
לואיז גליק, שלג

שִׁלְהֵי דֵּצֶמְבֵּר: אָבִי וַאֲנִי
נוֹסְעִים לִנְיוּ-יוֹרְק, לַקִּרְקָס.
הוּא אוֹחֵז בִּי
עַל כְּתֵפָיו בָּרוּחַ הַצּוֹרֶבֶת:
פִּסּוֹת נְיָר לָבָן
מְעוֹפְפוֹת מֵעַל אַדְנֵי הַמְּסִלָּה.

אָבִי אָהַב
לַעֲמֹד כָּךְ, לֶאֱחֹז בִּי
מִבְּלִי לִרְאוֹת אוֹתִי.
אֲנִי זוֹכֶרֶת
שֶׁהֵישַׁרְתִּי מַבָּט לְפָנִים
לְתוֹךְ הָעוֹלָם שֶׁאָבִי רָאָה;
לָמַדְתִּי לִסְפֹּג אֶת רֵיקָנוּתוֹ,
אֶת הַשֶּׁלֶג הַכָּבֵד שֶׁלֹּא
יָרַד אַרְצָה, מִסְתַּחְרֵר סְבִיבֵנוּ.

תרגום לעברית: עודד פלד

FacebookWebsite
כתבו לנו: