image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 25 באוקטובר 2020
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

השלום עם מדינות האמירויות מוביל אותנו גם לעיראק ולאוניברסיטאותיה, ולחקר הפמיניזם במרחב הערבי
 
המגמות הפמיניסטיות ביצירותיה של דבורה בארון | األجتاهات النسوية يف نتاجات دفورا بارون | Feminist Trends in the Products of Devorah Baron 
מאת אסמא עבד אלכרים עבד אלרחמן, פרופ'-חבר, אוניברסיטת סאמארא

"היותה של דבורה בארון סופרת-אישה, מן הבודדות והבולטות בדורה, דור העלייה השנייה, שראשיתה בעיירה הליטאית והמשכה בארץ-ישראל, עוררה מלכתחילה תגובות והתייחסויות לגילוי החדש, היוצא דופן, שבאישיותה וביצירתה כסופרת-אישה וכמושא של התייחסות פמיניסטית, גם כאשר המונח 'פמיניזם' לא צוין במפורש כמאפיין רלבנטי.

אולם למעשה באותן שנים שבהן התמסדה והתקבלה יצירתה של בארון כחלק מהקאנון הספרותי ה'רשמי' כמעט כל ניסיון רציני לנתח ולבחון את יצירת בארון מנקודת ראות של 'ספרות נשים' ושל היותה 'סופרת אישה'. אולם ספק, זאת אין לדעת, אם המבקרים והפרשנים השונים התכוונו להחמיא או אולי התייחסו אליה בדבריהם מתוך גישה סלחנית, לא מחמירה, כמחווה של ג'נטלמניות שאינה מעמידה כלפי 'אשה מספרת' ציפיות מוגזמות מדי, והם נטו לייחס לה מראש תכונות 'אישה' על יסוד החברה מוכללת ודי דוגמטית בין ספרות 'נשים' לבין ספרות 'גברים', שהיא בחינת נורמה, קני מידה, לספרות לגיטימית הראויה לשמה.

היותה של בארון 'סופרת אשה' אף העלתה פה ושם כמה אבחנות מהותיות יותר, אבל גם הן מתוך הנחת מוצא הרואה ב'נשיות' של בארון קריטריון ביקורתי, פרשני, מובן מאליו... זוהי נשיות 'סבילה', 'פאסיבית', שאינה חותרת להעמדת סיפור מובנה וקוהרנטי ולגיבוש סלקטיבי של חמרים תמאטיים... אדרבא, הסגנון של דבורה בארון, סגנון של פרוזה משובחת, מגובשת, וההסבר לכך, על דעת רוב המבקרים, היותה בת רב שהיא בחינת 'בן' בחינוכה, כמקובל אצל רבנים בחינוך בנות יחידות. ומאחר שדבורה בארון קבלה חינוך 'גברי' היא הצליחה לעקוף, כך מסתבר, את המגבלות של ספרות ה''נשים'' ולמצות מכשרונה את המיטב."

תודה לד"ר רבקה גולדברג (דביר), עורכת מסכת, נשים בעולם היהודי

בתמונה: דבורה בארון. מויקיפדיה
חדש על המדף

חדש על המדף

א(י)מניות - אימהות מביאות אמנות לעולם 
הדרה שפלן קצב
הוצאת גמא, 2020

האם‭ ‬היוצרת‭ ‬אמנות‭ - ‬האימנית‭ - ‬היא‭ ‬נושאו‭ ‬של‭ ‬ספר‭ ‬זה. ‬בעוד‭ ‬אמנות ואימהות‭ ‬נתפסו‭ ‬כספירות‭ ‬המתנהלות‭ ‬בשני‭ ‬קווים‭ ‬מקבילים‭ ‬ונפרדים הספר‭ ‬מציע‭ ‬תיאוריה‭ ‬ביקורתית‭ ‬חדשנית‭ ‬המעמידה‭ ‬את‭ ‬האימהות‭ ‬כנקודת מוצא. ‬גישה‭ ‬זו‭ ‬מאמצת‭ ‬את‭ ‬התפיסה‭ ‬המטריצנטרית‭ ‬הרואה‭ ‬באימהות קטגוריה‭ ‬נפרדת‭ ‬ושמה‭ ‬במרכז‭ ‬השיח‭ ‬את‭ ‬נקודת‭ ‬המבט‭ ‬של‭ ‬האם‭ ‬עצמה‭,‬ תחת‭ ‬הגישה‭ ‬המקובלת‭ ‬המביטה‭ ‬על‭ ‬האם‭ ‬כאובייקט‭ ‬בתוך‭ ‬השיח. ‬תפיסה זו‭ ‬רואה‭ ‬באימהות‭ ‬גורם‭ ‬בעל‭ ‬חשיבות‭ ‬המגדיר‭ ‬את‭ ‬חייהן‭ ‬של‭ ‬נשים‭ ‬רבות‭,‬ לעיתים‭ ‬אף‭ ‬יותר‭ ‬מן‭ ‬המגדר‭ ‬עצמו, ‬וטוענת‭ ‬כי‭ ‬רבות‭ ‬מהסוגיות‭ ‬שנשים מתמודדות‭ ‬עימן‭ ‬קשורות‭ ‬במישרין‭ ‬לתפקידן‭ ‬ולזהותן‭ ‬כאימהות‭.‬ מקומה‭ ‬של‭ ‬האימהות‭ ‬כגורם‭ ‬מכונן‭ ‬ביצירה‭ ‬האמנות‭ ‬נשאר‭ ‬כלקונה‭ ‬מחקרית‭.‬ השאלה - ‬האם‭ ‬וכיצד‭ ‬האימהות‭ ‬משפיעה‭ ‬על‭ ‬האימנית - ‬כמעט‭ ‬ולא נשאלה‭ ‬בשיח‭ ‬האמנותי, ‬וזאת‭ ‬בניגוד‭ ‬לשאלות‭ ‬חיוניות‭ ‬אחרות‭ ‬שעלו בדבר‭ ‬השפעתם‭ ‬של‭ ‬מרכיבי‭ ‬זהות‭ ‬שונים‭ ‬על‭ ‬האמניות‭ ‬והאמנים, ‬כגון‭:‬ מגדר, ‬מעמד‭ ‬חברתי, ‬מוצא‭ ‬וגזע, ‬אמונה‭ ‬דתית‭ ‬ועוד‭.‬ ספר‭ ‬זה‭ ‬בודק‭ ‬כיצד‭ ‬האימהות‭ ‬מיוצגת‭ ‬בתיאוריה‭ ‬ובפרקטיקה‭ ‬האמנותית בארץ‭ ‬ובעולם‭ ‬המערבי‭ ‬ומצטרף‭ ‬למחקרים‭ ‬בודדים‭ ‬על‭ ‬הקשר‭ ‬בין אמנות‭ ‬ואימהות‭ ‬בשדה‭ ‬הבינלאומי‭ ‬והישראלי, ‬תוך‭ ‬ביקורת‭ ‬על‭ ‬המהלך ההיסטורי‭ ‬הפטריארכאלי‭ ‬שהפך‭ ‬את‭ ‬האם‭ ‬ואת‭ ‬עבודתה‭ ‬לשקופות‭.‬ התפיסה‭ ‬המטריצנטרית‭ ‬טוענת‭ ‬כי‭ ‬תפקידה‭ ‬של‭ ‬האם‭ ‬בתרבות‭ ‬הוא תפקיד‭ ‬חשוב‭ ‬לאין‭ ‬שיעור, ‬ואי‭ ‬לכך‭ ‬ראוי‭ ‬להיכתב‭ ‬מחדש. ‬בספר‭ ‬ייבחנו האופנים‭ ‬שבהם‭ ‬האמנות‭ ‬הפלסטית‭ ‬מאפשרת‭ ‬לאימהות‭ ‬להפוך‭ ‬סדרי עולם‭ ‬ולכתוב‭ ‬את‭ ‬עצמן‭ ‬בעצמן‭.‬


ד‭"‬ר‭ ‬הדרה‭ ‬שפלן‭ ‬קצב‭ ‬חוקרת‭ ‬את‭ ‬הצומת‭ ‬המחברת‭ ‬בין‭ ‬אמנות, ‬מגדר ופסיכואנליזה, ‬חלוצה‭ ‬במחקר‭ ‬על‭ ‬הקשר‭ ‬בין‭ ‬אמנות‭ ‬ואימהות‭ ‬בישראל‭.‬ מחקריה‭ ‬עוסקים‭ ‬בשיח‭ ‬הפמיניסטי, ‬פוליטיקת‭ ‬זהויות‭ ‬ואמנות‭ ‬עכשווית ומיושמים‭ ‬באוצרות‭ ‬תערוכות, ‬אקטיביזם‭ ‬אקדמי, ‬הוראה‭ ‬וכתיבה‭.‬ שפלן‭ ‬קצב‭ ‬מרצה‭ ‬במחלקה‭ ‬לאמנות‭ ‬במכללת‭ ‬סמינר‭ ‬הקיבוצים (‬ראש המחלקה‭ ‬לשעבר) ‬ובבית‭ ‬הספר‭ ‬לעיצוב‭ ‬וחדשנות‭ ‬במסלול‭ ‬האקדמי של‭ ‬המכללה‭ ‬למנהל‭.‬
קולות מהקהילה
לרגל יום ה"יציאה מהארון", בית הקהילות לגאווה וסובלנות בחיפה קיימו 'לייב' מרתק: 
שיחה בין מרשה פרידמן לחנה ספרן

מַרשָה פרידמן (נולדה ב-17 במאי 1938 בניוארק, ניו ג'רזי) היא פעילה פוליטית וחברתית אמריקאית-ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת מטעם סיעת רצ בכנסת השמינית. היא פעילה למען זכויות אדם, הייתה מחלוצות הפמיניזם בארץ, וקידמה רבות את המודעות לאלימות בתוך המשפחה ולזכויות נשים. פרידמן היא גם חברת הכנסת הלסבית הגלויה הראשונה (אם כי, כשהייתה חברת כנסת טרם הזדהתה ברבים כלסבית).

ד"ר חנה ספרן (נולדה ב-28 ביולי 1950 בחיפה) נמנית עם המייסדות והפעילות המרכזיות ב'קואליציית נשים לשלום' ו'נשים בשחור' וממשיכה להתנגד לכיבוש באופן פעיל. הייתה שותפה להקמתו של מרכז המחקר הפמיניסטי - ספריה וארכיון בארגון 'אשה לאשה', מרכז פמיניסטי חיפה. היא חברה בצוות ההיגוי של המרכז ובפורום ההיסטוריוניות הפועל בתוכו.
image
שביתת ארגון הסגל האקדמי הזוטר
עוד בסוף ספטמבר יצא הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות בהכרזה על סכסוך עבודה, ועל כוונתם להשבית את תחילת שנת הלימודים תשפ"א. בינתיים החל משא ומתן עם הנהלות האוניברסיטאות, ואילו המכללות - לא. ביום ראשון ה-25 באוקטובר יוצאים מורי ומורות המכללות ועימם הסטודנטים והסטודנטיות, יחד, להפגנה משותפת מול משרדי המועצה להשכלה גבוהה בירושלים. על מה ולמה המאבק? ד"ר נועה גדי מאוניברסיטת תל אביב מסבירה כאן מה קורה אצלם. אלא שלמעשה זהו מאבק כואב ומשפיל של כולנו - של כל סגל מוסדות האקדמיה בארץ - מאבק של איך לשרוד, ובכל זאת ללמד וללמוד, בימי קורונה בלתי אפשריים אלה.


ארגון הסגל האקדמי הזוטר ערך סרטון שמטרתו להנגיש את המסרים: מדוע הנהלת האוניברסיטה מסרבת לשבת למו"מ איתנו? מה הדרישות שלנו, ולמה חשוב לקחת חלק במאבק?
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
מיניות ואינטימיות במרחב האישי והטיפולי עם זרקור לתקופת הקורונה
הסמינר מיועד למטפלים
בהנחיית ד"ר ניצה ירום, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית. מחברת 'סיפורי גוף', 'מצפן להורות ראויה' ו'מצפן לזוגיות ראויה'.

8 מפגשים מקוונים החל מ 1/11/20  
בימי ראשון בין השעות 19:30 – 21:00
עלות 560 ₪ לכול המפגשים (לא ניתן להירשם למפגש יחיד)
מספר המשתתפים מוגבל ל 20 בלבד

המרכז הקליני הבין תחומי, אוניברסיטת חיפה
ווטסאפ עסקי: 04-8288622 | טל: 04-8288622/3
דוא"ל: [email protected] 
קבוצת פייסבוק 
חיי מדף: על ארכיונים בישראל והגישה אליהם


זה המקום לשתף נושאים הרלוונטיים למשתמשי ומשתמשות ארכיונים, להתייעץ על קשיים או בעיות גישה לחומרי ארכיון ולהעלות לדיון נושאים וסוגיות. זהו גם המקום לשאול שאלות מקצועיות וללמוד על הזכויות המוקנות לכולנו לגישה לארכיונים הממשלתיים בישראל, בהתאם לחוק הארכיונים ולתקנות העיון. ההצטרפות לקבוצה פתוחה לכל מי שמתעניין בתחום: חוקרים/ות, יוצרים/ות, כותבים/ות, ארכיונאים/ות, אקדמאים/ות, דוקומנטריסטים/ות ועוד. 
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
הכנס לחינוך למיניות בריאה ומניעת פגיעה 
26 באוקטובר - 19 בנובמבר, 2020
להורים, אנשי/נשות חינוך וטיפול
אחותי: מפגש עם הסופר יוסי סוכרי
26 באוקטובר, 2020 בשעה 21:00
מפגש בסדרה 'קריאה מזרחית' בהנחיית ד"ר זמירה פורן-ציון
אשה לאשה: תמי צרי באה לדבר על אקו פמיניזם - למה מאבק סביבתי הוא מאבק פמיניסטי
28 באוקטובר, 2020 בשעה 19:00
בוגרת בצלאל, אמנית מיצג, אקולוגית עירונית ומורדת בהכחדה. ממובילות קהילת הקיימות בישראל.
הקורונה כהזדמנות: השפעת הקורונה על תעסוקה וחינוך נשים בחברה החרדית
11 בנובמבר, 2020 בשעה 9:00
מטעם הראשות לקידום מעמד האישה
Mic, Pandemic and Epic: Male versus Female Political Leaders’ Nonverbal Communication during the COVID-19 Crisis
November 16, 2020 | 13:00
 
 
Lecturer: Prof. Tsfira Grebelsky Lichtman, The Hebrew University and Ono Academic Center 
20 Years for UN Security Council Resolution - Women Peace and Security: Achievements and Barriers
October 26, 2020 | 13:00
Lecturer: Advocate Netta Loevy, Itach Maaki - Women Lawyers for Social Justice 
אמונה ולידה: על דת ומיילדות  
27 באוקטובר, 2020 בשעה 19:00
מתוך סדרת מפגשים בנושא דת ורפואה בבית הנסן בירושלים
אירוע לזכרה של ד"ר סמדר שיפמן: פרידה בטרם עת
29 באוקטובר, 2020 בשעה 13:00
משתתפות/ים: פרופ' חנה נוה, פרופ' מיקי גלוזמן, ד"ר רוני הלפרן, ד"ר חן אדלסבורג, הסופרת אורלי קסטל-בלום, פרופ' עירן דורפמן, פרופ' דפנה הקר והמשפחה
הסיפור שלך חשוב: על שימוש בקולם של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית בתקופת הילדות בתהליכי שינוי מדיניות
11 בנובמבר, 2020 בשעה 20:00
שיחה אישית של יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית ונפגעת בילדות, ופרופ׳ כרמית כץ, ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב 
סמינר מחלקתי של התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן
18 בנובמבר, 2020 בשעה 18:00
ד"ר רונית עיר-שי: משמעויותיו הפמיניסטיות-מגדריות של האיסור ההלכתי "לא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלא יִלְבַּׁש גֶּבֶר שִמְלַת אִשָּׁה" (ספר דברים, כ"ב, ה')
נא להכיר: שלומית שמחי-מאברוב, דוקטורנטית

נא להכיר: שלומית שמחי-מאברוב, דוקטורנטית

שלומית שמחי-מאברוב היא בוגרת תואר ראשון ושני מהחוג ללימודי מזרח אסיה, תואר שני נוסף מן התכנית ללימודי מגדר, וכיום, דוקטורנטית בבית הספר לתרבות באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת במערכות היחסים הרגשיות, החברתיות והכלכליות שבין נשים אקטיביסטיות למען בעלי חיים וחיות רחוב במרחב האורבני והפריפריאלי של ישראל. לאחרונה, זכתה שלומית במלגת קרן אריאן דה רוטשילד היוקרתית לדוקטורנטיות מצטיינות. שלומית מכהנת כחברת מועצה בארגון הבוגרות של התכנית ללימודי מגדר בתל אביב, עוסקת בחניכה אקדמית לסטודנטיות מאוכלוסיות מוחלשות ופעילה למען קידום סטודנטיות שהן דור ראשון להשכלה.
החל מהשנה הנוכחית, תשמש שלומית כאשת הקשר בין האגודה ללימודים פמיניסטיים ובין תכניות המגדר בישראל.

מתוך האני מאמין הפמיניסטי שלה: "אני הקול של חסרי הקול. דרכי בעלי החיים ידברו", שארלוט דספרד

הסוגיות שמעניינות אותי, כמי שעובדת ומתנדבת עם בעלי חיים כל חייה, נוגעות לזיקות שבין דיכויים של קבוצות שונות ובפרט, נשים ובעלי חיים. חיבור זה נובע, בין היתר, מההבנה שלא ניתן להתנגד לדיכוי של קבוצה אחת אך להצדיק את דיכויה של קבוצה אחרת. קשר זה, שנוצר בראשית דרכן של התנועה לזכויות האישה והתנועה לזכויות בעלי חיים, שריר וקיים עד היום, גם אם הוא הודר מהנרטיב הדומיננטי. בתוך הדיסציפלינה החדשה יחסית של חקר יחסי אדם-חיה, מערכות היחסים בין נשים וחיות מנקודת מבט מגדרית פמיניסטית - לא זכו עד כה לתשומת לב מספקת בישראל ובעולם, זאת על אף שנשים הן עדיין רוב בקבוצות הפועלות למען זכויותיהם של בעלי חיים. מתוך תפיסה פמיניסטית אקדמית, אני סבורה שהמחקר האקדמי והכתיבה בכלל הם כלים הכרחיים לא רק בתיעוד המהלכים הפוליטיים-חברתיים של כל קבוצה, אלא גם כלי חשוב בהאצת השינויים, במיוחד בנושאים מגדריים.
אני מאמינה שאפשר ורצוי לשלב את המאבק לשחרור בעלי חיים (כמו גם את מחאת האקלים וסוגיות סביבתיות נוספות), יחד עם המאבק הפמיניסטי משום שזו היא חובתנו האנושית לשמור על הסביבה ועל בטיחותם והמשכיותם של החיים המתקיימים בתוכה.

לכבוד לנו לפרסם את שלוש עשרה המועמדות 
לפרס דפנה יזרעאלי, לשנת 2020


בוגרות רבות מ"מסלול המחקר" של התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, וכן מ"מסלול מגדר בשטח" - הינן דמויות בולטות בשדה האקטיביזם הפמיניסטי. 
כחלק מציון 20 שנה להקמת התוכנית על ידי דפנה יזרעאלי ז"ל, יחולק בדצמבר הקרוב פרס ל-3 מיזמים אקטיביסטים בולטים ומשפיעים.
ברכות לכולן.

לרשימת המועמדות והמיזמים  

FacebookWebsite
כתבו לנו: