| מחקרים מראים שהקשבה מפחיתה חרדה ודיכאון, ומשפיעה לטובה יותר מתרופות באופן שמצבם הנפשי של אנשים שמקשיבים להם משתפר. |
| מחקרים מראים שהקשבה משפרת את הביצועים בכל תחומי החיים. |
| הקשבה היא הבסיס לכבוד, היא היכולת להתעניין ולשאול שאלות, לגלות אמפתיה, לתת משוב אמיתי (כולל דברים לא נעימים) והיכולת להגיד לא. |
| "הקשבה היא להקשיב, מבלי לתת עצות, להסביר ולנתח – פשוט להקשיב לדבריו של האחר" (קארל רוג'רס). |
| מקשיב אחד יוצר תועלת לשני אנשים - לעצמו ולזולת. |
| "לדעת להקשיב זו אומנות" (אפיקטטוס). |
| "צריך לדעת להקשיב למי שמדבר, אם יש ברצוננו שיקשיבו לנו" (פרנסואה דה לה רושפוקו). |
| "צריך להקשיב כדי לפעול בתבונה" (סופוקלס) |
| "כשאנו יודעים להקשיב, אנו מדברים היטב תמיד" (מולייר) |
| אלוהים נתן לנו פה אחד ושתי אוזניים כדי שנקשיב כפול ממה שאנחנו מדברים. |
| הקשבה ושאילת שאלות הם המפתחות לאיסוף מידע חדש וחשוב במטרה להבין את הרגשות, הצרכים והאינטרסים של הצד השני. |
| הקשבה עוזרת לנו להתחבר ולהבין את הצד השני. זה מייצר אמון, קרבה, פתיחות ואכפתיות שעוזרים לנו להגיע ל - "כן" ומובילים בסופו של דבר ל – Win-Win. |
| כשאנחנו מקשיבים לאחר, האחר פתוח יותר להקשיב לנו. |
גישור עסקי | סוגי הסכסוכים שמגיעים לגישור עסקי מגוונים וכוללים: סכסוכים בין שותפים; סכסוכים בין צדדים לעסקאות; סכסוכים בין צדדים לחוזה ובין צדדים למשא ומתן; סכסוכים בין ספק ללקוח; סכסוכים חוזיים שונים; סכסוכים בין מנהלים, בעלי מניות ושליטה בפירמה, בין מנהלים לעובדים ובין מחלקות בתוך הארגון ועוד ועוד...
כל הסכסוכים האלו יכולים להתנהל במשך שנים בבתי המשפט באופן שפוגע בליבת העשיה של האנשים והארגונים.
אפשרות אחרת זולה ומהירה הרבה יותר היא הגישור העסקי שיש לו פוטנציאל טוב יותר לסיים את הסכסוך באופן יעיל תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים.
לגישור העסקי יתרונות רבים על פני ניהול תיק בבית המשפט – הדבר החשוב ביותר הוא שבגישור עסקי, ובגישור בכלל, הצדדים יוצאים עם תוצאה שמקובלת עליהם והם הסכימו עליה, בעוד שבבית משפט, תהא התוצאה אשר תהא, היא נכפית על הצדדים.
המטרה העיקרית שלי כאשר אני מנהל הליך של גישור עסקי היא לעזור לאנשים וארגונים לפתור סכסוך שהוא בעיקרו מסחרי / חוזי, על מנת לאפשר לעסק של הצדדים להמשיך לפעול ביעילות במהלך ניהול הליך הגישור ולחזור במהירות לפעילות העסקית שלהם – ללב של העסק שלהם.
ניתן גם לקיים תהליך גישור בזום או לשלב בין פגישות ON LIFE לבין פגישות ON LINE. |
|
|
שירות חדש: מנהיגים את הסכסוך | מנהיגים את הסכסוך, שירות ממוקד ומהיר שבמסגרתו ניקח את היוזמה, ננהיג את הסכסוך בהתאם למטרות שלך וניתן הזדמנות לפתרון הסכסוך במהירות בלא צורך בהליך משפטי. את כל זה נעשה באמצעות משא ומתן ממוקד מטרה: לסיים את הסכסוך במהירות ובמקסימום תוצאות ללא הליך משפטי.
אין לך מה להפסיד! מקסימום זה יצליח ותשלמו פחות מחירים: הסכסוך יסתיים במהירות בפחות כסף וזה יאפשר לך לחזור במהירות להתמקד במה שחשוב לך. ואם לא, אז תמיד ניתן לפנות להליך משפטי.
"מנהיגים את הסכסוך" משלב בין הניסיון המסחרי העשיר שלי בעריכת דין וייצוג לקוחות מגוונים בבתי משפט במשך 10 שנים, לבין יכולות הגישור והמשא ומתן שלי, והכל במטרה לחסוך לך זמן, כסף וכאב ראש.
***
איך יצרתי את "מנהיגים את הסכסוך"?
לפי כ- 20 שנה בקורס על ניהול משא ומתן, אחד המרצים טען בתוקף שהגישה הנכונה והיחידה שעובדת בניהול משא ומתן, היא "ניהול משא ומתן תחרותי". כלומר- צד אחד בהכרח מנצח או מרוויח יותר והשני בהכרח מפסיד או מרוויח פחות.
כעורך דין נתקלתי בהרבה סכסוכים שנוהלו בתפיסה התחרותית, למרות שהיה ברור שכל הצדדים מפסידים ומשלמים מחירים כבדים מעצם המשך הסכסוך. הבעיה הייתה שכולם ניהלו את הסכסוך ואף אחד לא הנהיג אותו.
***
אני נתקל בלא מעט מקרים שבהם לקוח פוטנציאלי מתקשר אלי לברר פרטים לגבי גישור, ואומר לי: "אני חושש שהצד השני יפרש את הפנייה שלי למגשר כחולשה".
בזמן האחרון, גם בעקבות משבר הקורונה, פנו אלי לקוחות בבקשה שאטפל עבורם כעו"ד בסכסוך משפטי שהם נמצאים בו, והם הדגישו את המטרה שלהם: "האינטרס שלי זה לסיים את זה הכי מהר שאפשר, אני לא רוצה לנהל את זה בבית המשפט".
זה הביא אותי למסקנה, שהרבה אנשים מנסים לנהל את הסכסוך שהם נמצאים בו ומרוב בלבול ומצוקה הם נגררים לניהול סכסוך ארוך שעולה להם הרבה כסף, זמן וכאב ראש.
מוזמנים לפנות להתייעץ ולשאול כל שאלה |
|
|
גישור משפחתי | גישור לגירושין
אני מכיר באופן אישי את תחושת הכישלון. אם מישהו היה אומר לי ש - 5 שנים אחרי הליך הגישור
שלי, אהיה בזוגיות; וכ – 10 שנים לאחר הגירושין אהיה אבא לשני בנים מקסימים נוספים, זה היה נראה לי הזוי.
אם מישהו היה אומר לי שאהיה בקשר טוב עם אשתי לשעבר, קשר שמבוסס על פתיחות ותקשורת כנה ורצון לעזור אחד לשניה – הייתי אומר לו שהוא חי בסרט ושאין לו מושג על מה הוא מדבר.
לי לקח שנתיים לשנות את הסיפור הפנימי שלי. כמגשר לזוגות שבאים אלי לתהליך גישור לגירושין חשוב לי לעזור להם לראות התחלה של אפשרות שכל התהליך הזה הוא אתגר והזדמנות לשינוי ולצמיחה. כתבתי על זה - כאן.
על אף שמדובר בתהליך רצוף אתגרים, קשיים ושיחות קשות, אני מלווה זוגות לגירושין באנרגיה גבוהה ובתשוקה בלתי פוסקת מתוך מטרה להוציא אותם לדרך חדשה ולהיטיב כמה שיותר עם הילדים של הזוגות.
מדובר בתהליך מסודר ומאורגן שמייצר הקשבה לכולם ובעיקר לסיפור ולמאפיינים הייחודים של כל זוג ומשפחה.
ניתן גם לקיים תהליך גישור מקוון או לשלב בין פגישות ON LIFE לבין פגישות ON LINE.
גישור בסכסוכים משפחתיים אחרים
בנוסף על הגישור לגירושין אני מלווה גם בתהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים אחרים. במשפחות נוצרים לא מעט פעמים סכסוכים שקורעים את המשפחה וגורמים לעיתים לנתק של שנים. גישור מאפשר פתרון מהיר שמונע התדיינות קשות מבחינה רגשית בבית המשפט. גישור מאפשר לאתר פתרון לסכסוך מתוך הסכמות הדדיות ואפשרות אמיתית לפיוס עתידי. |
|
|
גישור בקהילה | באחת הריצות שלי לא מזמן, ראיתי ויכוח בין רוכב אופניים (לא חשמלי) לבין הולך רגל על הזכות לשימוש במדרכה. ראיתי רק חלק קטן מהוויכוח, אין לי את היכולות או הרצון לקבוע מי "צודק" בוויכוח הזה; אבל אני יודע שהפצה של שפת הגישור בקהילה תנגיש לכולם שפה שתפתח שיח אחר – חיובי ומקרב. זה יהפוך את המציאות היומיומית של כולנו לכיפית יותר.
סכסוכים הם חלק מהחיים, הם חלק מניהול מערכות יחסים. החיים שלנו מורכבים מלא מעט סכסוכים קטנים וגדולים: בעבודה, במשפחה ובחיי היום יום שלנו – בקהילה: עם
השכנים, תושבי השכונה והאזור הקרוב אלינו.
חוסר הסכמה, כעס, תסכול, פגיעות ורגשות ותחושות נוספות הם חלק בלתי נפרד ממערכות היחסים שלנו, וחלק בלתי נפרד מחיים ועבודה עם ולצד אנשים אחרים.
גישור בקהילה מתייחס בדרך כלל לסכסוכי שכנים בנושאים כמו: ניקיון, רעש, גזם, האכלת חתולים, חניה; ולסכסוכים שהם לא עסקיים ובעלי אופי מקומי כמו בסיפור
בתחילת הפוסט.
סכסוכים כאלו בתוך קהילה ובין שכנים שרואים אחד את השני מידי יום, "קטנים" ככל שיהיו, עלולים לפגוע באיכות החיים של כל אדם ולהוות מטרד בלתי נסבל. בגישור אפשר לפתור את הסכסוכים האלו בצורה מהירה תוך צמצום חוסר הנעימות הסביבתי. פתרון בגישור גם נותן דוגמא טובה לקהילה כולה.
אני יודע שגישור בקהילה חושף אנשים רבים לשפה הגישורית ומאפשר שינוי תודעתי במרחב הציבורי, העסקי והפרטי במטרה ליצור הידברות והקשבה.
ניתן גם לקיים תהליך גישור בזום או לשלב בין פגישות ON LIFE לבין פגישות ON LINE.
|
|
|
הרצאות וסדנאות לארגונים | כולנו נקלעים לסכסוכים בחיינו - בעבודה, בעסק, בחיים האישיים ובחיי היום יום. ניתן ללמוד דרך כלים מעולם הגישור והתקשורת המקרבת כיצד להנהיג את הקונפליקטים בחיינו האישיים והעסקיים בצורה אפקטיבית ומקדמת יותר. פתרון סכסוכים מתאפשר בדרך של הידברות וגישור.
גישור מייצר את ה – Win-Win הטוב ביותר עבור כל הצדדים, גם בעולם העסקי וגם בחיינו האישיים.
הרצאה "תקשורת ומנהיגות" – הרצאה חווייתית שמטרתה ללמוד ולתרגל כיצד ליצור שיתופי פעולה פנים ארגוניים. באמצעות תרגול קבוצתי נעבוד על החשיבות של קיום שיתופי פעולה פנים ארגוניים ועל הדרכים לייצר מרחב של שיתוף פעולה פורה (כשעה ורבע).
סדנה "גיבוש ושיתוף פעולה" - סדנה מעשית ומרתקת בה נחשוף ידע, כלים והתנסות מעולם הגישור ושיתוף פעולה במטרה לחזק את השותפויות וממשקי העבודה בתוך הארגון (כשלוש שעות). |
|
|
הרצאה אישית - "אבא אני מקשיב" | הרצאה על בחירה באבהות וגבריות אחרת - נוכחת, משמעותית, רגישה וקשובה. לפרטים נוספים
.
"המסרים בהרצאה של גלעד המשיכו לחלחל ולהעלות מחשבות עוד ימים רבים לאחריה. בעיני גלעד מקדים את זמנו בכל מה שקשור לגבריות ואבהות אחרת.
גלעד מעורר השראה בהרצאה הכנה והפתוחה שלו שמגוללת את מסע חייו מילד קיבוצניק עם מציאות אחת מוכוונת ועד להחלטות ובחירות "לא נורמטיביות" גם בעידן שלנו. אני מאמינה שאם אותי כאישה ההרצאה טלטלה ושפכה אור חדש ובועט על נושאים גבריים, היא על אחת כמה וכמה תעיר ותאיר גברים רבים שמחפשים אחר קול שכזה בלי עדיין לדעת את זה. ממליצה בחום". עדי כהן
בנוסף להרצאה, אני מעלה מידי שבוע פוסט על "אבהות וגבריות השבוע שלי" (ראו פירוט למטה בפרק כתיבת תוכן).
|
|
|
פברואר 2021 - במסגרת יום עיון ללימודי תואר שני במכון שכטר למדעי היהדות העביר גלעד סדנה מוצלחת מאוד שכללה שיח ותרגול על הקשבה תוך מתן דוגמאות מעשיות מעולם הגישור ונקודת מבט מרעננת על האופן שבו אנחנו מנהלים את הסכסוכים שלנו המפגש לא נערך באופן פרונטאלי "קלאסי", אלא באמצעות הזום, ומשתתפי ומשתתפות המפגש קיבלו ערך חשוב מהמפגש עם גלעד [מכון שכטר]. |
פודקאטסט "הורות בשני בתים" עם אפרת משולם | קצת לפני ראש השנה 2020 ולכבוד השנה החדשה החלטנו אפרת משולם ואני ליצור שיתוף פעולה ולהעלות ביחד פודקאסט שמעלה לדיון נושאים שקשורים לחיים ב-2 בתים. יש אותה (אפרת) ויש אותי (גלעד), אנחנו משני צידי המתרס, שני מגדרים, שני קולות. אפרת מביאה את הקול הנשי, ואני מביא את הקול הגברי. ביחד אנחנו מדברים על האפשרות לחיות זה לצד זה בשלום, בכבוד ובשלווה, גם אחרי הגירושין, בשביל לגדל ילדים מאושרים ובריאים בנפשם ובשביל שאנחנו (המבוגרים), נוכל לצמוח מהגירושין ולא לנבול מהם.
בפודקאסט אנחנו משתפים מתוך חיינו האישים והניסיון המקצועי שלנו במטרה ליצור שיח והידברות על הורות, משפחתיות, הורים גרושים, ילדים להורים גרושים, משפחות משולבות, פרק ב' וכל מה שעוד יעלה לנו בדרך.
מחקרים מראים ששיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים, מובילים להסתגלות טובה יותר של הילדים לפרידה של ההורים ולחיים בשני בתים.
קישורים לפודקאסט:
|
|
|
| כאשר אנחנו לא יודעים באמת למה בן או בת הזוג שלנו, השותף.ה העסקי.ת או כל אדם אחר שאנו נמצאים איתו במערכת יחסים, פועל כפי שהם פועל, אנחנו מתחילים להניח הנחות. כאשר אנחנו פועלים מתוך הנחות, שהרבה פעמים הן מוטעות, אנחנו מוצאים את עצמנו שוב שוב בחוסר הבנה שמוביל לכך שצדדים בסכסוך מתקשים לזהות שאזור התועלת המשותף שלהם גדול מהרבה ממה שהם חושבים.
|
|
|
|
אחת ההנחות ההרסניות ביותר שצדדים עלולים להביא למו"מ היא שעוגת המשאבים קבועה. אנשים מפרשים בדרך כלל מצב תחרותי כניצחון או הפסד והם מתקשים לראות אפשרויות אחרות.
אנשים שיש להם את היכולת להסתכל מעבר, ולחפש את המשאבים הנוספים, מחזיקים בנכס חשוב שיודע להגדיל את העוגה ולייצר הזדמנויות שיניבו ערך.
גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי מציג 3 אסטרטגיות שיגדילו את הסיכוי לייצר משאבים נוספים בתהליכי מו"מ:
2/12/2020 | |
|
|
|
מכירים את אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו?
חשבתם פעם על המסר של הסיפור הזה, ואיך הוא קשור לסכסוך או העימות האחרון שלכם?
אוזו ומוזו אפשרו לסכסוך לנהל אותם. מצד שני, צאצאיהם, שלא הכירו את המקור לסכסוך, בחרו להנהיג את הסכסוך וליצור שלום בתוך המשפחה.
|
|
|
| בעיקר בימים אלו - תזכירו לעצמכם כל יום מה ה"למה" שלכם במערכת היחסים המדוברת: למה אתם כאן מלכתחילה? מה הבסיס של כל זה?
קונפליקטים הם חלק מהחיים! במיוחד בימים אלו כאשר כל בני המשפחה נמצאים שעות רבות סגורים ביחד בבית.
22/4/2020 | |
|
|
למה אני כותב? | אחרי שבמשך הרבה שנים כתבתי מאות מסמכים משפטיים, התחלתי בשנים האחרונות לכתוב תוכן מקצועי ואישי.
אני כותב תוכן מקצועי מתחום הגישור, משפטים, תקשורת מקרבת וכל מה שמחבר ביניהם מתוך מטרה להפיץ את השפה הגישורית המקרבת כמה שיותר.
אני כותב תוכן אישי בנושא אבהות וגבריות וגם תוכן אישי שמתחבר לעשיה המקצועית שלי מתוך מטרה לשתף מהניסיון שלי במגוון תחומים.
הרבה שנים קיבלתי ערך ולמדתי מאנשים ששיתפו, עכשיו אני רוצה לתת לאחרים ערך מהניסיון והידע שצברתי במשך שנים ארוכות.
כתיבה מחברת אותי לאנשים ולעצמי. |
|
|
פוסט שבועי על "אבהות וגבריות - השבוע שלי" | בהמשך להרצאה "אבא אני מקשיב", אני מעלה מידי שבוע פוסט על "אבהות וגבריות השבוע שלי". אני כותב בפוסט על מגוון נושאים, ביניהם על:
| |
|
|
| שיחה קצרה שקיימתי עם ליאור כץ
על תחושת כישלון.
12/7/2020 | |
|
|
| בוגר מספר קורסים בתקשורת מקרבת ומתרגל באופן שוטף תקשורת מקרבת ככלי בחיים הפרטיים שלי וככלי בחדר הגישור. |
| אוהב מאוד פגישות קפה עם אנשים שאני לא מכיר. |
|
"כשמישהו משתף אותך ברגשותיו ובצורך שלו לקבל הקשבה, ואתה מתחיל לתת לו עצות – אתה לא ממלא את בקשתו.
כשמישהו משתף אותך ברגשותיו ובצורך שלו לקבל הקשבה, ואתה מנסה להסביר לו שעליו להרגיש אחרת – אתה רומס את רגשותיו וצרכיו.
כשמישהו משתף אותך ברגשותיו ובצורך שלו לקבל הקשבה, ואתה מנסה להשיב ומציע לו פתרונות – אתה מאכזב אותו.
תקשיב! כל מה שהוא ביקש הוא שתקשיב, הוא לא ביקש שתדבר או תייעץ, או תפעל, הוא גם לא ביקש לשמוע את דעתך; כל מה שהוא ביקש זה שתמלא את הצורך שלו בהקשבה. אם תרצה לדבר – חכה לתורך ובקש – ואז אני הוא יקשיב גם לך". |
|