זה לא תמיד היה כך אצלי. בשנים הראשונות שלי כאמא גרנו בקיבוץ ולא דאגתי כי הילדים קיבלו ארוחות חמות ומגוונות במסגרות החינוכיות. ואז טסנו לשליחות והכל השתנה- 100% מהתזונה של הילדים היתה מוטלת עלינו ההורים, והתחלתי מאד להלחץ. זה היה לעבור מכלום להכל בתקופה מאד קצרה, ודרש ממני הרבה מחשבה והתארגנות. בשבועות הראשונים הייתי מבלה המון זמן במטבח, ולמרות שאני אוהבת לבשל, הרגשתי שאני משועבדת למטבח ומפסידה את "החיים עצמם".

עם הזמן, למדתי טכניקות רבות ומגוונות שעזרו לי לקבל את החיים בחזרה, ועדיין להגיע לתוצאות טעימות ומגוונות. עכשיו אני רוצה לשתף אחרים במתכונים, ברעיונות ובטכניקות השונות שגיליתי לאורך השנים, ובעיקר אני רוצה לעזור לכם להחזיר את הכיף למטבח שלכם, כי לכולנו מגיע קצת שקט ורוגע נפשי, ואיזה כיף שתהיה לנו תמיד תשובה לשאלה "מה אוכלים היום?" בכיף ובשמחה.