image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 6 בדצמבר 2020
נשים בונות אומה: הפרופסיונליות העבריות 1918 - 1948
מרגלית שילה
הוצאת כרמל, 2020

מה היתה תרומתן של העבריות החדשות לחברה המתחדשת בארץ ישראל המנדטורית? אלפי נשים יהודיות פרופסיונליות, בעלות השכלה במגוון תחומים: רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, חינוך, אדריכלות, כוריאוגרפיה, אמנות פלסטית, עריכת דין ומדעי הטבע - הטביעו חותם רב חשיבות ושינו כליל את חברת היישוב בארץ.
הצגת הספר על ידי המחברת    


פרופ’ מרגלית שילה, לימדה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן, בין ספריה: נסיכה או שבוייה: החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים 1840 – 1914 (זוכה פרס בהט); אתגר המיגדר: נשים בעליות הראשונות (2007); המאבק על הקול: נשות היישוב וזכות הבחירה 1917 – 1926 (2013).
בונות ארץ חדשה: אדריכליות וארגוני נשים בתקופת המנדט
סיגל דוידי
הוצאת למדא, 2020

לא רבים יודעים כי אדריכליות היו שותפות מרכזיות בבנייתו של היישוב היהודי המתפתח ובקידומה של האדריכלות המודרניסטית בארץ ישראל. לוטה כהן, אלזה גדעוני מנדלשטם וג'ניה אוורבוך עומדות במרכזו של הספר בונות ארץ חדשה: אדריכליות וארגוני נשים בתקופת המנדט, החושף לראשונה את פרי עבודתן, יצירותיהן ועשייתן, שנדחקו אל שולי התודעה.
הספר מגולל את קורותיה של השותפות המיוחדת שנרקמה ביניהן ובין ארגוני נשים ציוניות, בהם ויצ"ו, מועצת הפועלות, ליגת נשים לישראל והסתדרות נשי המזרחי באמריקה, ומציג קשת רחבה של מוסדות ומבנים שהקימו לרווחתם של נשים וילדים בארץ ישראל.


לצד תיעוד היסטורי מעמיק, המבוסס על מסמכים ארכיוניים שטרם נחשפו, המחברת מנתחת את יישומם של הרעיונות המודרניסטיים האירופיים בתכנון של מבני מוסדות הנשים, ומתמקדת ברעיון "האישה החדשה". ספר זה מציע מבט רב-תחומי על חקר המגדר, האדריכלות וההתיישבות הציונית בארץ ישראל, זוויות ראייה חדשות ותוספת מחקרית חשובה, הן לנשות ולאנשי האקדמיה העוסקים בתחומים אלה ואחרים, הן לקהל רחב, סקרן וצמא דעת.

ד"ר סיגל דוידי היא אדריכלית והיסטוריונית של אדריכלות מודרנית, המתמקדת בקשר שבין תחום זה ובין מגדר. דוידי חוקרת ומרצה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. מחקרה זיכה אותה בפרסים שונים ובמלגות מחקר באוניברסיטאות מובילות בעולם. אצרה (בשיתוף עם אדריכל סרג'יו לרמן) את התערוכה "הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית".
חדשות על המדף

חדשות על המדף

ספר רחל
אסתר דוד
תרגום: יונתן עלון
הוצאת גמא, 2020
הוצאתו של ספר רחל בעברית הוא יום חג לקהילה היהודית-הודית, במיוחד לקהילת בני ישראל. ביד רכה מגוללת הסופרת היהודיה-הודית אסתר דוד את סיפורה הבדיוני אך מציאותי של רחל דנדקר, החיה ביישוב דנדא בחוף הקונקאן דרומית למומבאי.
רחל, שילדיה עלו לישראל, נותרה כשריד, כמעט אחרון, לקהילת בני ישראל ששגשגה ופרחה במקום. היא מתחזקת את בית הכנסת הנטוש בכל כוחה - ומתעקשת לחיות בהודו, בתנאיה שלה. כל פרק בספר נפתח במתכון הודי מן המטבח העשיר של קהילת בני ישראל, מתכון המשמש כסמל רב משמעות למתחולל בפרק. 

לספר מצורפים ארבעה מאמרים, פרי עטם של שמעון לב, שלווה וייל, רוני פרצ'ק וקציעה עלון.



אסתר דוד סופרת שצמחה בקרב קהילת בני ישראל, להורים שהיו דמויות מפתח בקהילה היהודית באהמדבאד, בירת גוג'ארט. כיהנה כמרצה לתולדות האמנות, וכמבקרת האמנות של ה"טיימס אוף אינדיה". פרסמה למעלה מ-10 ספרים, וזכתה במספר פרסים.
מתגוררת כיום בהודו, וספריה נשארים כעדות וכקול כמעט בודד בהודו, המתאר את קהילתה ועדתה – עולם הולך ונעלם.
מהשטח

מהשטח

לפני שלוש שנים 'קרן בריאה' הפיצה את הסקר הגניקולוגי, שהוא עד היום הסקר הרחב והמקיף שנעשה עד כה בעולם, וכלל השתתפות של 6500 נשים. 
 
עיקרי המלצות הדו"ח שנכתב בעקבותיו:
א. שיפור התקשורת בזמן בדיקה בין הרופא.ה למטופלת: הקפדה על הסבר מקיף, אזהרה לפני כל שלב בבדיקה ומתן זמן לשאלות. 
ב. שמירה על פרטיות האישה בזמן הבדיקה: מתן כיסוי לאישה, הסתרת מיטת הבדיקה (על ידי וילון) והקפדה על אזור נסתר להתארגנות לקראת הבדיקה.
ג. נוחות האישה בזמן בדיקה: סימון מקום ייעודי לבגדים (מתלה או קולב); ניירות לניגוב; מראה להתארגנות; במקרים מסוימים ניתן אף להציע לאישה להכניס בעצמה את מכשיר הבדיקה.

מאז אנחנו עדות לשיח שמתעורר, למוסכמות חדשות שמתחילות להטמע, ולפריצת דרך ברמת שינוי המדיניות.
לראשונה פורסמו נהלים בנושא הבדיקה הגיניקולוגית תוך גיוס למשימה - של קופות חולים, בתי חולים ואיגוד הגינקולוגים.
ראו את הנהלים שנוסחו בהסתדרות הרפואים בישראל: בדיקה גופנית על ידי רופאים באזורים נסתרים בגוף המטופלים

לדו"ח המלא
image
ילד/ת השנה הראשונ/ה של מגזין טיים: ג׳יטנג׳לי ראו 
מגזין TIME בוחר מדי שנה את אנשי ונשות השנה שלו. השנה, לראשונה, הוסיפו לבחירה גם את ילד.ת השנה בארה״ב ובחרו מתוך 5,000 מועמדים את ג׳יטנג׳לי ראו בת ה-15, המפתחת פתרונות טכנולוגיים לטיפול במי שתיה מזוהמים, בריונות ברשת, התמכרות למשככי כאבים ועוד נושאים בעלי אימפקט חברתי משמעותי. 

בראיון לאנג׳לינה ג׳ולי מביתה בקולורדו, סיפרה על שלבי העבודה שלה על פרוייקטים - התבוננות, סיעור מוחות, מחקר, בנייה ותקשורת. היא מקיימת סדנאות ומשתפת פעולה כיום עם ארגונים ברחבי העולם, מהחברה המלכותית להנדסה בלונדון דרך קבוצות תלמידים במקצועות המדעיים ועד ארגון הנוער הבינלאומי למדע בשנגחאי.
בהתייחסה לכך שרוב המדענים שהיא רואה בטלוויזיה הם גברים לבנים מבוגרים, אמרה שהמטרה שלה התרחבה מעבר לבניית פתרונות מדעיים למתן השראה לאחרות ואחרים לעשות כן. ״זה מוזר. כאילו שיש תפקידים קבועים מראש בהתבסס על מגדרך, גילך וצבע עורך... מנסיון אישי, לא קל כשאת לא רואה סביבך אף אחד שדומה לך. ואני רוצה להפיץ את הבשורה: אם אני יכולה, את.ה יכולה וכל אחד ואחת יכול.ה״
לכתבה ב"טיים"
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
עמותת ויקימדיה ישראל מזמינה גמלאיות רחבות אופקים ואוהבות דעת
 להשתתף בקורס חדשני ללימוד "אונליין" של עריכה בוויקיפדיה

הקורס יאפשר למשתתפות לקחת חלק במרחב נשי נעים ובטוח ללמידה, והוא נוצר כחלק מהמחויבות שלנו להגברת המגוון הגילי ולהעלאת אחוז הנשים (אשר עומד על כ-20% בלבד) בקרב קהילת עורכי ויקיפדיה העברית. 
הקורס יכלול שישה מפגשי וידאו מקוונים, שיתקיימו בימי שלישי בין התאריכים 29.12.20-2.2.21, בשעות 14:30-16:30  
לפרטים והרשמה
image
שלוש נשים יהיו בין מקבלי פרס סמי מיכאל לשיוויון ולצדק חברתי, לשנת 2020

אור-לי ברלב, אקטיביסטית חברתית ועיתונאית עצמאית
איאת אבו שמיס, משוררת
ד"ר הדס תגרי, מייסדת הקבוצה למאבק בתאונות בניין

הטקס יתקיים ביום שלישי, ה-8 בדצמבר 2020, לכבוד יום זכויות האדם הבינלאומי, וישודר בלייב לקהל הרחב. תחילת הטקס: 18.30

לפרטים
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
מרכז ייעוץ לאישה: מדברות קורונה
6 בדצמבר, 2020 בשעה 20:30
20 בדצמבר, 2020 בשעה 20:30

6.12.20 "CORONAMOOD" – מצבי רוח משתנים בזמן קורונה: התקופה הזו מציבה אתגרים רגשיים לכל אחת מאתנו. יחד נאפשר לעצמנו לגיטימציה להרגיש, ונחשוב על דרכי התמודדות.
20.12.20 "אני והמרחב שלנו" - הורות וזוגיות בזמן קורונה: בין 4 קירות - ריבוי כובעים במרחב משתנה. זוגיות, הורות ומה שביניהם.
לפרטים והרשמה
לא רק איגוד מקצועי - 100 להסתדרות
9 בדצמבר, 2020 בשעה 16:30
בתכנית היום: על תפקידן של גבריות וחיי משפחה בתקופת השיא של ההגמוניה הפועלית; על אפיקי התרבות בהסתדרות ואופקיה; 'נשיות' ו'גבריות' בקהילת ההסתדרות
לפרטים והרשמה
הכנס השלישי של קהילת המחקר להט"ב-קוויר באגודה הסוציולוגית הישראלית: יש חיים (גם) בשוליים
10 בדצמבר 2020 בשעה 13:00
הוועדה האקדמית של הכנס: אביגיל ארנקרנץ-חוצן, אבנר רוגל, אחיקם פרבר-צוראל, גילי הרטל, יובל יונאי, ליהי רוטשילד, עדי מורנו ועמית קמה
לפרטים
Workshop: Dignifying Testimonies 
13 בדצמבר, 2020 בשעה 16:00
פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, סכסוכים ויישובם מארחות  סדנה חד פעמית פתוחה לציבור בנושא עדויות.
לפרטים
סרט ופאנל: אקטיביזם והפסקת היריון
8 בדצמבר, 2020 בשעה 19:30
 
ההרצאה והדיון ינתנו במסגרת מושב של "נשים לגופן" בפסטיבל זכויות אדם וקולנוע בסינמטק (בזום).
הסרט שיוקרן : "התיקון השמיני" על שינוי החוק באירלנד.
לפרטים
Archiving, Recording, and Representing Feminism: The Global History of Women’s Emancipation in the 20th Century
10-12 December, 2020
Second Meeting of the International Standing Working Group on Medialization and Empowerment
לפרטים
הרצאה: ליכלוך וניקיון בוידיאו וצילום פמיניסטי מזרחי
10 בדצמבר, 2020 בשעה 16:00
 
ההרצאה של סיון רג'ואן שטנג תינתן במסגרת סדרת ההרצאות "סטודיו ישראל" של מרכז שוסטרמן ומכון הדסה לחקר יהדות ומגדר, אוניברסיטת ברנדייס
לפרטים
מופע מחול "שרופות"
20 בדצמבר, 2020 בשעה 12:00
 
היצירה מאת מיכל הרמן ורותם וולק. 
מופע המחול בחלל הפתוח "החניה" במרכז ביכורי העתים. הכניסה חינם.
לפרטים
יום עיון אונליין: רפואת נשים בגובה העיניים
11 בדצמבר, 2020 בשעה 8:30
יום עיון שמבשר צעד נוסף לקראת שינוי. פעם ראשונה שבה חוברות קבוצת רופאות.ים יחד עם קבוצת מטופלות, כדי לדון בבדיקה הגינקולוגית בתוך מרחב משותף.
לפרטים והרשמה
שתי נשים עשו את נחום גוטמן - סופר (40 שנה לפטירתו)
מתוך ראיון משנת 1976
"אזכיר למשל את לאה גולדברג. היא כל כך לחצה עלי שאני אכתוב ואמשיך בסיפורים. כל יום שישי אחרי הצהריים היא הייתה באה אלינו הביתה, ויושבת ושואלת: "מה כתבת?". היות וידעתי שהיא תבוא הייתי יושב וכותב. 
תפקיד כזה מילאה גם יוכבד בת מרים, שהיא עם ההשקפה הספרותית הרחבה שיש לה, הרבה יותר רחבה משלי. היא נתנה בי בטחון... הודות לידידים אלה אני העזתי, לא הייתי מעז לכתוב. היות והם הראו לי התעניינות, אני מצאתי חברה בטוחה לתת ביטוי לעצמי לדברים שרציתי שיבואו לידי ביטוי".

ראו: גדעון טיקוצקי, "החופש הגדול של הזכרון, או תעלומת הכרטיסיות: לאה גולדברג, האישה מאחורי ראשית כתיבתו של נחום גוטמן", עיונים בספרות ילדים, חוב' 29, 2019, ע' 40. 


חג חנוכה שמח

FacebookWebsite
כתבו לנו: