הספר "שכבות שקופות" מאת דבי שפריר קרת

המשפט שאמרה לי אמי כשהייתי בת שבע עשרה היה המפתח למסע שלי: "אני יכולה להגיד לך דבר אחד – אם אֶפָּגש באמא שלי אֶבְעט בה."

כך מתחיל הספר "שכבות שקופות", ספר הביכורים של דבי שפריר קרת.

הספר מבוסס על עובדות היסטוריות ועל דמויות אמיתיות, אך עיצובן ומניעיהן הם פרי דמיונה של הסופרת.
אהבה, התאהבות, אחריות, הורות, משפחה, משיכה מינית, נטישה, כאב, שמחה, אימהות, סבתאות, אחווה, רוע ואכזריות, זכרונות, געגועים, הגירה. כל הרגשות והתשוקות שמניעים אותנו כבני אדם הם אלה שמניעים את הדמויות והעלילה של הספר.

עוד קצת על הספר

בגיל שש שפרה מבינה לראשונה שאמהּ מסתירה סוד גדול.
ככל שהיא מתבגרת הסוד מורגש היטב בין המילים ובלעדיהן, ומתחיל לגבות את מחיר הסירוב לחשיפתו. המחשבה על הסוד אינה מרפה ממנה והיא יוצאת למסע חיפושים.
מהו הסוד שהועבר כמטען מתגלגל ומכביד, שמקורו בסבתא עלומה אשר נכדתה לא הכירה?
מה תאפשר לנכדה התרת הסוד, שהתרחש בדור שלא חייתה בו?
האם הדיבור הגלוי יַקנה לה את זהותה ויחזק את השושלת הנשית?
בשפה רהוטה, צבעונית ועשירה ובארבעה קולות ייחודיים פורשת בפנינו דבי שפריר קרת סיפור מסע מרתק של ארבע נשים. כל אחת מהנשים מושפעת מהסוד באופן שונה ודומה גם יחד. דבי מובילה במיומנות את קוראיה במסעה המטלטל של הצעירה בנשים, אשר בניגוד לבוגרות ממנה אינה מוכנה לוותר על גילוי האמת, חשיפת הסוד אל האור ושחרור המטען הבין דורי המכביד והמעיק – עד לרגע הסיום שמציע מעט נחמה.

"נהניתי לקרוא את ספר הביכורים של דבי שפריר קרת, שמובא בו סיפור מעניין ומסקרן העוסק בשושלת משפחתית נשית.
"שכבות שקופות" הוא ספר על התבגרות, אהבה, נטישה, הנע בין גילויים משפחתיים מסעירים לימים האפלים בצל מלחה"ע ה-2.
דבי מפיחה רוח חיים בדמויות הנאחזות בחיים ומעלה על נס את כוחן של הנשים.
קראתי את הספר בעניין רב ונחשפתי למחשבות, לפחדים, לתחושות, להתרחשויות ולרגעי האימה בגטו, אותן מעבירה דבי לקורא בגוף ראשון וביד אומן כאילו הייתה שם.
מציאות ודמיון משמשים בערבוביה ומובאים לקורא ברגישות, שאין אפשרות להבחין ביניהם.'

דיצה להט, חיפה

"דבי יקרה,
כשהתחלתי לקרוא את ספרך הבנתי שיהיה לי קשה להתנתק ....שזרת בין מציאות לדמיון של אירועים, התרחשויות ומקומות. הדמויות החזירו אותי אל מחוזות ילדותי. גרמת לי להרגיש כאלו גם אני משתתפת בעלילה, גם אני יחד עם גיבורי הספר מטיילת בין רחובות ריגה. לא מעט דמעות זלגו למקרא האירועים בגטו וההליכה השקטה לגיא ההריגה.
אני בטוחה שכל מי שיקרא את ספרך ייהנה ממנו.
המון הצלחה!!!"

גיטה שליק וידר, כרמיאל.

"היי דבי, סיימתי לא מזמן לקרוא את ספרך, ואני רוצה להודות לך על החוויה.
היה לי מעניין מאוד, או ליתר דיוק מרתק, לקרוא את ״שכבות שקופות״ (שם נהדר
ומתאים).
מאחר שזכיתי להכיר את הורייך ,ואני מכיר היטב את נורית ואותך לאורך שנים רבות, היה לי מסקרן אף יותר, והרגשתי קירבה והזדהות עם המסע שלך..
עשית עבודת חקירה היסטורית ואנושית יוצאת מן הכלל, והעמדת סיפור שלם,
מורכב ומלא .. ניסיתי לא לעסוק בשאלה מה בסיפור אמיתי ומה הוא בדיון , ומקווה שהצלחתי..
הנחישות שלך, מגיל כל כך צעיר, בשילוב הכישרון והיצירתיות, והרצון להכיר את מאחורי המסך של אימכן,ממש מעוררים הערכה.
תפיסת השכבות של הדורות, סבתך , אמך ואת - מאוד יפה ומעניקה לסיפור ״יסוד מארגן ״ ברור , רעיוני וויזואלי..
אהבתי את האפילוג,מרגש.
מאחל לספר הצלחה בלבבות הקוראים , ולך הרבה נחת מיציר כפייך. 👏🏽👏🏽"

נ.מ., תל אביב

"בוקר טוב. אישה יקרה. קראתי את ספרך בנשימה אחת. ביוגרפיה פאזלית מרתקת. הסוד וגילויו .. כמה כאב בנדנדת החיים המטורפת.
וככל קורא יש דברים הפורטים אצלי על מיתרי הרגש המשפחתי שלי .
כמו חלק משמות הדמויות, כאלו יש במשפחתי. יוהנה, פרנצ'סקה, אדי. התקנאתי בך על הפרוייקט הזה שמאגד סיפור של משפחה. איזה מעשה של סגירת מעגלים וסיפורים.
כל הכבוד דבי יקרה . יישר כוח.
בהערכה רבה
דורית אליאב"

מוזמנים להגיב, לברר, לשאול, ואני אשמח לענות ולקבל את תגובתכם

שם

מייל

נייד