לפני אי אלו שנים התחתנתי עם בחור באר שבעי, גרנו במרכז במשך יותר מעשור ביחד. כל השנים הוא לא הפסיק לבקש לחזור הביתה לעירו אהובתו וכשהגעתי לגיל ארבעים, משהו בי רצה שינוי והסכמתי.
מאז, התאהבתי בעיר הזאת. באנשים המיוחדים ובאוכלוסייה המגוונת (רק בבניין שלי ברמות יש חרדים, ערבים, להט"בים ועוד).
אהבתי הגדולה ביותר היא ספרות.
אני אוהבת לקרוא יותר מכל דבר אחר וכשאני נתפסת לספר, אין עולם, זה רק אני והמילים הטובות (ילדיי הפסידו ארוחה או שתיים עקב כך...).
במשך שנים ארוכות אני כותבת, טווה עלילות, מדמיינת ומעלה על הכתב. בשנים האחרונות הכתבים התגבשו לכדי ספר. אמיתי. משלי.
אחרי עריכות ושכתובים (מיילים נוקבים מול עורכת קשוחה ומלחמות חורמה על פסיקים ונקודות) הספר יצא לאור, אני יצאתי לאור.
להגשים את החלום שקינן בליבי כל חיי זו פסגה מבורכת. התגובות חמות (לא רק מבני משפחה וחברים...) וההתרגשות עדיין בשיאה.
חברים מפרגנים...
מצורפת הביקורת של חוה ליידר, מהפקולטה למדעי הרוח והחברה:
"פה אהבו" – ענת קפלן
ספר מעניין, כתוב בצורה מאד מיוחדת ולא שגרתית.
פרקים על כל דמות בנפרד ואיך כל הדמויות ביחד נקשרות ביניהן כמו חוטי סריגה שהופכים לשמיכה.
כל דמות מתוארת בצורה מאד מאד מיוחדת, מדויקת ומצוירת, כך שאפשר לראות את הדמויות בהתנהגותן, בלבושן, את הריחות שהן מפיצות.
גם המקומות בהן הן מתהלכות גורמות לך הקורא להרגיש שאכן גם אתה נמצא שם, בתוך הסיפור, אם על חוף הים – ריח המים והגלים, במערה – ריח הטחב, או ברחבי ירושלים בכותל בשוק הירקות ובמסעדה.
שיעורי הבלט המיוחדים תיאור הרקדניות המקסים, ההופעות על הבמות תחושה שממש אנחנו שם.
אני בכוונה לא כותבת על העלילה פנימה על הקשרים שנקשרים על מנת לא לקלקל למי שרוצה לקרוא.
אני מאד התרשמתי ונהניתי."