image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 20 בדצמבר 2020
האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מברכת בתודה ובהוקרה 
את סגל ההוראה במכללות הציבוריות
צוות המשא ומתן וארגון כוח לעובדים 
על הישגיכן/ם במאבק העקשני להעסקה הוגנת ב-13 המכללות הציבוריות  
יישר כוחכן/ם
image


בת-דור: סיפורה של להקת מחול    
הניה רוטנברג (עורכת)
רסלינג 2020
אסופת המאמרים העוסקת במפעל שהוקם ונוהל במשך ארבעה עשורים (2006-1967) על ידי שתי נשים יוצאות דופן: הברונית בת-שבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן. הלהקה התל אביבית אימצה סגנון חדשני לזמנו – בלט-מודרני. 
מאמרי הספר מתמקדים בהצגה פנורמית של מיזם בת-דור דרך מספר דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי מחול, ניהול וניתוח ריקוד. הם עוסקים בסגנון ובאסתטיקה של הלהקה, ביצירות נבחרות שהועלו בה, ביוצרים בולטים שעבדו איתה, בביקורות שנכתבו עליה בישראל ובעולם, בסיפור הניהולי-כלכלי של הלהקה ושל בית הספר, בפועלן הייחודי של דה רוטשילד ואורדמן, ובניסיון של כוראוגרפים צעירים לפלס ללהקה סגנון יצירתי שונה בתקופה שקיומה היה מוטל בספק. לצידם מספרים, מנקודת מבט אישית, רקדנים וכוראוגרפים שרקדו, יצרו ולימדו בלהקה על עבודתם בלהקה לצד שתי המנהלות.

ד"ר הניה רוטנברג, חוקרת מחול ומרצה בחוג ללימודי תיאטרון, האקדמית גליל מערבי. בת-דור הוא הספר הרביעי שערכה בהוצאת רסלינג. קדמו לו: רב-קוליות ושיח מחול בישראל (2009), שרה לוי-תנאי: חיים של יצירה (2015), ונקודות מגע: הריקוד והפוליטי ביחסי יהודים-ערבים בישראל (2018), בשיתוף דינה רוגינסקי.
פתח דבר / הניה רוטנברג (לעיון)   

חדש על המדף

חדש על המדף

image

גחליליות - כתב עת לקולנוע וטלוויזיה
גליון מס' 2 - מבטים, גופים, מגדרים
מהשטח

מהשטח

הטריבונל - בית דין עממי לנשים ונערות
זוהי פלטפורמה קבועה להתמודדות עם פשעי מגדר שלא דרך ההליך המשפטי הפורמלי, המשלבת כלים מעולמות של צדק עממי ואלטרנטיבי.

החזון:
לקדם שינוי בפרדיגמה ובשיח מעבר ובמקביל לצדק הגמולי.
לאתגר חסמים בחוק ומדיניות ביוזמת נשים וארגונים (ביטול חוק ההתיישנות?).
להקים וללוות הקמת מרחבים בטוחים ומנגנונים חלופיים למערכת הפלילית.
הטריבונל פועל על בסיס מודלים ועקרונות של "צדק אלטרנטיבי "- כולל צדק מאחה, צדק מעברי ועוד.
פרקטיקות של "צדק אלטרנטיבי" התפתחו כתגובה לתסכול של א/נשים ושל קהילות מהליכים פליליים פורמליים, וכניסיונות של קהילות לעשיית צדק "מלמטה" כאשר מערכות המשפט והמדינה מאכזבים.
ה"אני מאמינה" של הטריבונל:  אלימות של גברים הינה בעיה פוליטית הדורשת פתרון פוליטי - במקביל ומעבר לשיח טיפולי ולשיח משפטי.
טריבונלים ובתי דין עממיים במעין בית משפט-יונק ממסורת פמיניסטית וחברתית כגון "טריבונל העם" לאחר מלחמת ויאטנם בשנת 1966, וטריבונל העדויות לנשים (International Tribunal on Crimes against Women) בשנת 1976 בבריסל - אשר התקיים במטרה "לחשוף את הפשעים המבוצעים נגד נשים בכל מקום, בין בצורה אלימה וגלויה, ובין בצורה סמויה".
טריבונלים מעין אלו הוקמו ע"י קבוצות נשים, שהבינו כי מוסדות החוק וארגוני השלטון נכשלו במתן מענה לנשים. מטרתם לתפקד כמנגנונים אלטרנטיביים לעשיית צדק, שהם בעלי פוטנציאל לאסוף ולתעד מידע על הפרה שיטתית של זכויות נשים, ולהציע המלצות לתיקון המצב ולתבוע את המדינה. 

יזמה את הרעיון: ג'סיקה נבו, סוציולוגית פמיניסטית | הוועדה המייעצת: נשות מקצוע, נפגעות ושורדות
הטריבונל בקשר עם רשת רחבה של ארגונים
לצפייה באירוע ההשקה
כנסים מהדהדים
הכנס השלישי של קהילת המחקר להט"ב–קוויר באגודה הסוציולוגית הישראלית:
יש חיים (גם) בשוליים
התקיים ב 10.12.20 במתכונת מקוונת

מושב ראשון: דברים שרואות משם

דברי פתיחה: גילי הרטל ועדי מורנו, יושבות ראש הקהילה

יו"ר: ליהי רוטשילד, Manchester Metropolitan University

פסימיות פוליטית, פרישות ופגיעות – אנטי הירואיות כאתיקה קווירית | הילה עמית, חוקרת עצמאית וסופרת

תחת עיניים חילוניות-קוויריות ופוסט-קולוניאליזם בהבניית זהות הומואית דתית בישראל | אחיקם פרבר-צוראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"לא בוחרות צד": סיפורן וחוויותיהן של נשים לסביות וביסקסואליות מזרחיות מסורתיות | אבישג בן שלום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דור ראשון של לסביות בנות 60+, חברות קיבוץ בעבר או בהווה, ש"יצאו מהארון" | אילנה מזרחי-נאור, המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן
לצפייה
מושב שני: "ילדי חוץ"
יו"ר: עמית קמה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

המטריצה של מערכות היחסים: מיניות, רומנטיקה וזוגיות | גאיה שטיינברג, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית

עושים מקום: שיח על קבלה והכלה של חברי קהילת הלהטב"ק ביישובי הציונות הדתית | שלומית לזר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שוליות מורכבת: שייכות ונראות של להט"בים ביישובים כפריים | סער קרפ גרשון, מכון ויצמן וזאביק גרינברג, המכללה האקדמית תל-חי והמכון לחקר הקיבוץ
לצפייה
מושב שלישי: צועדים בשוליים
יו"ר: אביגיל ארנקרנץ-חוצן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הצד המואר של התכנון? נפילתו ועלייתו של המרחב הגאה בבאר שבע | חן משגב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת תל-אביב, רני מנדלבאום, מחלקת תכנון עיר, עיריית באר שבע ואורן יפתחאל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

צועדים אל עבר העתיד – מצעדי גאווה בערים בפריפריה | עדי מורנו, המכללה האקדמית תל אביב יפו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה וגילי הרטל, אוניברסיטת בר-אילן

תנועת נוער גאה - תלכיד התוכן החינוכי ודפוסי הפעולה בפריפריה של איגי | אבנר רוגל, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון מגנוס הירשפלד

'אני והחברה' – חווית התבגרות של הומואים ולסביות בחברה קולקטיביסטית כוללנית והטרונורמטיבית דוגמת קיבוץ | נעה בר חושן, מכללת אורנים
לצפייה
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
לפרטים
קורס מקוון, פתוח-חינם, מאוניברסיטת בר-אילן
מתקנות עולם: אמנות פמיניסטית וזהות יהודית
הקורס מספר את סיפורן של אמניות יהודיות פמיניסטיות בישראל ובארצות הברית. נלמד על מאבקן למען שוויון וצדק בעולם האמנות, בחברה הכללית ובקהילות הדתיות, ונדון ביצירותיהן המציגות דימויי גוף נשי-יהודי וסיפורים וחוויות של נשים בהיסטוריה, בשואה ובתנאי הגירה.
לפרטים
image
לפרטים
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
מופע מחול "שרופות"
20 בדצמבר, 2020 בשעה 12:00
 
היצירה מאת מיכל הרמן ורותם וולק. 
מופע המחול בחלל הפתוח "החניה" במרכז ביכורי העתים. הכניסה חינם.
לפרטים
על מחאות וזכויות נשים במזרח אירופה
21 בדצמבר, 2020 בשעה 10:15
מרכז סימון וייל למחקר וללימודי פוליטיקה אירופית וקרן קונראד אדנאואר מזמינים אותך להצטרף להרצאה מקוונת של העיתונאית קרולינה פשברוצקה-אדרת.
לפרטים והרשמה
מרכז ייעוץ לאישה: מדברות קורונה
20 בדצמבר, 2020 בשעה 20:30

20.12.20 "אני והמרחב שלנו" - הורות וזוגיות בזמן קורונה: בין 4 קירות - ריבוי כובעים במרחב משתנה. זוגיות, הורות ומה שביניהם.
לפרטים והרשמה
1325 ירושלים - הרצאה 100 שנות פמיניזם
29 בדצמבר, 2020 בשעה 15:30
נשים עושות שלום ירושלים והסביבה מזמינות אתכן ואתכם להרצאה בנושא: מאה שנות פמיניזם על קצה המזלג.

לפרטים
סדרת מפגשי העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל לשנת 2021
השנה במתכונת מקוונת
לתכנית המלאה
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

גרדה כהן (2009-1920)
כתבה: יעל אייזנר
בימים ההם, אמצע שנות ה-80, אני נקלטת צעירה בקיבוץ רמות מנשה ומהבית במושב חרות הבאתי מיומנות מוגבלת בתחום האפייה. נפעמת מידיעותיהן של שכנות, המשפחה והחברות הקיבוצניקיות, התמכרתי ל....איך לא?! הטור השבועי של גרדה כהן בדף הירוק. אהוב במיוחד היה מתכון הסופגניות המנצח, אותו טרחה לפרסם שנה אחרי שנה. מאחת השנים שמרתי לי גזיר עיתון עם המתכון המקורי. השנים חלפו, השמן והריבה הכתימוהו כהוגן, והיום הוא רשום רק בספר המתכונים המשפחתי שלנו. שנה אחרי שנה, אני עושה בליבי לגרדה כהן אזכרה קטנה בחנוכה.
אז הנה לכם תזכורת קטנה מאישה גדולה מהחיים: גרדה נולדה בגרמניה, עלתה לארץ בשנת 1938, עבדה במשק הפועלות בעפולה ומשם עברה לקיבוץ חולתה. לאחר כשבע שנים הגיעה לקיבוץ אילון שם נישאה וחייתה עד פטירתה בשנת 2009. במשך כ-45 שנה עבדה גרדה במטבח ובמאפייה של הקיבוץ, ובמהלך השנים סיימה קורס למשחק ובימוי, ומאז עסקה בהפקת חגים וביימה הצגות ילדים, פרסמה עשרות ספרים, מחזות, שירים, שני ספרי בישול קיבוציים, וטור שבועי בלתי נשכח בדף הירוק.
מספריה: ככה זה אצלנו איך אצלכם (1977), נבחי הכלב של חגי (1982), ילדה מאוהבת (1995), זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער, 1997.

תמונתה של גרדה כהן, לקוחה מ'סימניה'
image
גרדה כהן, המתכון לסופגניות אלמותיות
חומרים
60 גרם שמרים טריים או שקית שימרית
2 ½ כוסות חלב חמים
4 ביצים
100 גרם חמאה מומסת
3 כפות קוניאק
1 כף מלח
1 קליפת לימון מגורדת
1 קילו קמח + עוד קצת ( 3 כפות לערך )
אם אין קוניאק אז שמים 2 חלמונים + 2 ביצים שלמות

תהליך ההכנה
שמים את הכל במיקסר עד לקבלת בצק רך ורטוב, לא להיבהל יוצא רך מאוד. שומרים במקרר. אפשר עד שבוע - להוציא כל יום קצת ולהכין.
לרדד לעלה, לקרוץ עיגולים עם כוס לא גדולה מדי בעובי חצי סנטימטר, ולתת להם לתפוח כחצי שעה עד שעה עם מגבת שמונחת מעל.
לחמם סיר שמן עמוק לחום גבוה מאוד אך לא רותח, לטגן צד אחד במכסה סגור וצד שני במכסה פתוח.
להזריק ריבת תות משובחת, ולפזר אבקת סוכר מעל.

מתוך: השבוע בתנועה הקיבוצית, דף פייסבוק, 17 בדצמבר 2020

המלצתרבות
האדמה הנושמת היא חומר פלאי מן המיתולוגיה הסינית, וביכולתה לגדול ולהתנפח היא משמשת לטיפול בהצפות ושטפונות.
אדמה נושמת הוא גם שמה של תערוכה קבוצתית במכללת אורנים ב"מוזה 42". התערוכה היא תוצר משותף של ארבע סטודנטיות הלומדות במסלול אומן-מורה בתואר שני בהוראת מדעי הרוח והאומנויות בגישה רב תחומית, בליווי אוצרותי של רותי הלביץ כהן.

כל אחת מהמציגות מפרשת את המונח "האדמה נושמת" בדרכה, כמבצעת פעילות המיוחסת לצמחים, חיות ובני אדם, ויחד הן מאחדות את הרגבים בנשימה פועמת. 

המציגות: יעלי זיו, נאהד אבו אלהיגא חמזה, רות חסון וסובחיה חסן קייס
לצפייה
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: