מאוד דומים, תמיד יחד, ממש בלתי נפרדים וגם אם הם מאוד שונים ותמיד רבים- חשוב לזכור שהם נפרדים.

 

 

 לתשומת לב ההורים:
השפה היום יומית של ההורים- אם תתייחסו באופן אישי, בפניה שמית אישית לכל אחד מהילדים, תחזקו את ההתייחסות האישית לכל אחד מה שיגביר את המודעות של הילד ושלנו למעשיו בנפרד  התייחסות אל שני הילדים יחד בביטויים כמו
"הבנים..." או " לכו" או "עשיתם.." מגבירה את האחידות ומפחיתה את האחריות האישית של כל אחד למעשיו.

ההופעה החיצונית- מקסים לראות תאומים לבושים אותו דבר או בלבוש תואם זה לזה, אך הלבוש הוא גם שפה. והדבר דורש הקשבה. הקשיבו למשמעות הבקשה של הילדים – לעתים ירצו להתלבש שונה ולעתים יבחרו להתלבש זהה. הקשיבו לנימוק שהם נותנים. פעמים יתגלה בנימוק חוסר ביטחון של אחד הילדים התאומים ( למשל- כך אני דומה לאחי- זה נעים לי להיות כמוהו. זה יעזור לי להתחבר כי אוהבים אותו יותר)  או לפעמים סתם שובבות (נעבוד על כולם. נבלבל את המורות... יהיה מצחיק). ההקשבה חשובה. אך אם זה תלוי בכם- כמה שזה נחמד שהם לבושים אותו הדבר הקפידו להרבות בשונות ולטפח סגנון אישי.
 

ועכשיו לעניינים!

הערכות לקראת תחילת הלימודים בתשעה שלבים:

1. קיימו שיח עם כל אחד מהילדים בנפרד ונקשיב לרצונותיו ולדרך שבה היא מתאר לעצמו את הדרך לגן / ביה"ס, מי הוא רוצה שילווה אותו? כיצד המלווה יפרד ממנו? כיצד יפרד מהאח כבר בבית או מאוחר יותר? עם מי ישחק? ליד מי ישב? חשוב ביותר לערוך את השיח בשלב הראשון בנפרד כדי לתת במקום לצרכים האישיים.

2. קיימו שיח  משותף בו תדונו יחד בציפיות הילדים ותאפשרו להם סביבה תומכת לשיח. בררו מה צפיותיהם :
א. מעצמם-למשל: האם יצליח להסתדר ללא אחיו? איך יחוש לא לראות אותו? מה יעשה כדי להתחבר עם ילדים אחרים?
ב. מהמסגרת: כיצד ירצו שהגננת / המורה תתייחס אליהם? מה תהיה תגובתם למצב שמתבלבלים ביניהם?
ג. מההורים: מה ירצו שתעשו כדי להקל עליהם ביום זה? אילו אתגרים צפויים בהתנהלות של הבוקר ומה הם מבקשים
שתעשו כדי לסייע להם?
ד. מהאח: האם יחברויחד בהפסקה תמיד? האם כל אחד ישחק רק עם חבריו או שיהיו קודם יחד?

3.תכננו את היום הראשון מההתעוררות בבוקר (אולי אפילו מההכנות בלילה קודם) תוך בחינה של המשאבים והאמצעים שביכולתכם לגייס. חישבו אם תצטרכו סיוע בהתארגנות בבוקר? מי יכול לסייע? במה וכיצד? כמה זמן עליכם לפנות מהעבודה לאותו בוקר? למשל, אם הם לומדים באותו גן, הרי אפשרי שרק הורה אחד ילווה אותם. אך אם הם בגנים נפרדים- הכרחי שיהיה עוד מישהו כך שמבוגר ילווה כל אחד מהילדים. החליטו יחד עם הילדים את מי לוקחים קודם. השיתוף וההתייעצות עם הילדים יאפשרו להם להיות ערוכים לקראת האירוע לצפות את רצף האירועים ולהיות מוכנים יותר.

4.רכישות ציוד ביגוד וארגונו- כמו שצינתי קודם, גם כאן התייעצו עם הילדים. עודדו את הערנות של כל אחד מהם להעדפות שלו ללא תלות באחיו. ייתכן שיבחרו את אותו תיק, אך ייתכן שיבחרו תיק שונה.. עודדו אותם לארגן לעצמם את הציוד- עזרו להם אך על תעשו זאת במקומם.

5. חברים- סיפור אישי קטן- כשבנותי התאומות (דומות אך לא זהות) היו בנות 5 ונכנסו לגן  ביומן הראשון, שאלה הגננת:"מדוע התאומות באותו גן? מדוע לא הפרדת? את יודעת שזה חשוב להתפתחותן?" עניתי:" אתן לך 10 דק' להיווכח שהן עצמאיות ונפרדות ולא מפריעות אחת לשנייה" כשחזרתי בצהריים חיכתה לי הגננת וציינה "צדקת, כל אחת שיחקה עם
חברות אחרות התחלפו ושחקו גם יחד בחבורה " והבנות.... הן היו מרוצות ומותשות J. המסקנה היא שאתם יודעים מה מתאים לילדכם. השקיעו בטיפוח מיומנויות חברתיות נפרדות לכל אחד מהילדים. הזמינו חברים שונים לכל אחד. אפשרו להם ללכת לחברים שונים- זה מצריך הערכות מורכבת יותר, אך זה חשוב ומשמעותי. לקראת השנה החדשה- צרו זמן נפרד לכל אחד מהילדים עם חברים נפרדים ,כך שהפרידה זה מזה למשך זמן, במסגרת החינוכית לא תהיה חוויה חדשה, בלתי מוכרת ומפחידה. התשדלו שלכל אחד מהילדים יהיה לפחות חבר אחד מוכר וקרוב איתו בכיתה.

6. הצוות החינוכי- קיימו שיחה מקדימה עם הצוות החינוכי (לא ביום הראשון!!!! וגם לא בשני- לפני תחילת השנה או בשבוע שאחרי). בררו את עמדתם בנוגע להוראה לתאומים התייחסו לנושא הכוחות והאתגרים של כל אחד ( הדגישו את הכוחות והסבירו למה זקוק). התייחסו לנושא ההשוואות ביניהם ובקשו במפורש להמעיט בהשוואות. ביום הראשון גשו עם שניהם והציגו אותם יחד לפני כל אחת מהמורות- השתדלו ליצור חוויה חיובית.

7. הגעתם ליום המיוחל ההתרגשות בשיאה, אתם משתדלים לפעול באווירה נעימה לפי התוכנית שבניתם יחד. ( רצוי ביומיים לפני לחזור ולעבור על התוכנית יחד עם הילדים לוודא שהכל ברור ומוסכם. מה כל אחד עושה ומתי) אז מה עושים כשהדברים מתערבבים ולא מצליחים להתקדם לפי המתוכנן? מפעילים יצירתיות, הומור והמון הקשבה כדי להגיע
בתחושה טובה לגן או לכיתה.

8. זכרו,זה יום חגיגי לכם, אך בעיקר לילדים אם הם רוצים להיות במרכז- תנו להם. היו סבלניים השתדלו להיות יצירתיים ומצחיקים. אם הם בכיתות נפרדות, קחו תחילה את הילד שיותר בטוח בעצמו לכיתתו ואחר כך את הילד שיותר חושש. הקפידו להיפרד באופן שבו תכננתם בלי "לגנוב" עוד קצת זמן. היו נחושים ובטוחים שהשארתם את הילדים במקום שבו בחרתם. מקום בו יקבלו מענה ראוי לצרכיהם.

9. ומה בחזרה? כשאוספים את הילדים שברו שיגרה – הרי זה יום חגיגי. תנו להם לספר אם ירצו, הניחו להם לנוח אם ירצו- זה שינוי משמעותי ממה שחוו עד כה ועל כן עליהם להסתגל אליו. הפתיעו אותם ובמקום לשאול "איך היה?" ספרו
להם כמה התגעגעתם, כמה אתם גאים בהם. בהמשך בררו איך היה יומם.  חשוב להקשיב לחוויות שלהם יחד ובנפרד.
בחנו את ההנהלות מהבוקר ועד סוף היום – מה ניתן להמשיך ולבצע באותה דרך ומה כל אחד היה רוצה לשנות- בצעו התאמות אפשריות. 

הנחת היסוד בגישה של "חשיבה הורית" היא כי ניתן לאמץ מספר מצומצם של עקרונות מובילים המהווים את הבסיס להורות שאנו שואפים להגיע אליה. בכל שלב בהורות שלנו אנו יכולים לאמץ גישה זו ולהתחיל לצעוד בשביל שיוביל אותנו, ההורים, לפעול ולהתמודד בצורה חיובית עם האתגרים שמציבה בפנינו ההורות.

 

שמי קלאודיה כץ- מנכ"לית "חשיבה הורית". בעלת תואר שני בהוראה. במשך שנים רבות עבדתי במערכת החינוך כמורה ובשלל תפקידים מובילים. כאשת חינוך וכאמא לשלושה (בהן שתי בנות תאומות), נחשפתי לאתגרים עמם צריך להתמודד ההורה מהזוויות השונות. כל אלה מאפשרים לי להעניק מענה מעשי לאתגרים אלה, הקמתי את חברת "חשיבה הורית" במסגרתי אני  מרצה, מנחת קבוצות הורים ומנחת הורים באופן פרטני.