דברי משנה אלו, המצוטטים בהגדה של פסח, עלולים להראות לעיתים כדברים מאולצים ולא רלוונטיים, שהרי יציאת מצרים הינה אירוע שהתרחש לפני אלפי שנים ומה הקשר הישיר שלה אם כן, אלינו, עד כדי ראיית עצמנו כמי שיצאנו ממצרים?!
במכלול אפשרויות ההסבר הרבות לעניין זה, אבקש להדגיש רעיון אחד. המצרים, השקועים בתרבות החומרית, סגדו לכוחות הטבע, לחוקיות המושלמת של הטבע, המספקת להם את כל צרכיהם. זהו פשרה של האלילות שהייתה כה נפוצה במצרים. מתברר אם כן, שדווקא העובדה שהקב"ה ברא עולם מושלם, המתפקד באופן מושלם בחוקיותו, גרמה לכך שהוא בעצמו נשכח מלב בני האדם, שכביכול לא נזקקו לו, בגלל התפקוד המתמיד והמושלם של העולם שברא. משל למה הדבר דומה? לאדם הרוכש מכשיר כלשהו, כל זמן שהמכשיר ממלא את ייעודו ופועל כהלכה, אין הוא נזקק ליצרן או לכתובת תחנת השירות, מתי הוא נזכר בכל אלו? רק בשעת תקלה וקלקול.
המצרים עם היאור הזורם בארצם, נהנו מהשפע האלוקי באופן מושלם ודווקא דבר זה, גרם להם לשכוח את "היצרן" – את הקב"ה.
עשר המכות שהיכה בהן הקב"ה את מצרים, שיבשו באופן מוחץ חוקיות מושלמת זו וכל הטבע הזדעזע, תוך שינוי מוחלט של חוקיו הרגילים. רק במצב זה, הבינו פרעה ועמו מיהו ה"יצרן" ומהי כתובת "תחנת השירות" ופנו למשה שיעתיר בעדם אצל הקב"ה, על מנת להחזיר את הטבע לתיקונו.
מכאן נסללה הדרך להתגלות הקב"ה לברואיו, באמצעות עם ישראל, במתן תורה בהר סיני. "אנוכי ה' א-לוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ', ב'). מאז, במשך אלפי שנות ההיסטוריה מכריז עם ישראל בעולם על האמונה בא-ל אחד, בורא העולם המשגיח עליו "ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" (תפילת שחרית).
מכאן אחזור לתחילת דבריי. גם אנו שבויים, לא פעם, בתפיסה מוטעית של עולם הפועל בחוקיות מוחלטת. תפיסה זו, עלולה לגרום לנו לעיתים לשכוח שיש "מנהיג לבירה". בהקשר זה, משמעות החובה לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים, היא להיזכר ב"יצרן", להיזכר בקב"ה ולהאמין שיש מי שברא את העולם ומשגיח עליו. במצב כזה גם אם לעיתים מופיעים קשיים ותקלות, בין במישור האישי ובין במישור הציבורי והלאומי, צריך לצאת מהמיצר המחשבתי ולראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים. להיזכר בקב"ה ולהאמין שכל מה שמתרחש, גם אם אינו מובן לנו, הוא מאת ה' ו" כל דעביד רחמנא לטב עביד "(ברכות ס:) ו"כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט"(שמואל א', י"ד; ו') זו כבר משימה מאוד אקטואלית, רלוונטית ומשמעותית לכולנו, הן במישור הפרטי וק"ו במישור הלאומי, בעיקר על רקע תקופת הבחירות שעברנו זה עתה, שמבוססת כולה על הניסיון לשכנע אותנו, שהמציאות כולה תלויה במנהיגים שייבחרו, תוך העלמת המנהיג האמיתי שבו הכל תלוי מלך מלכי המלכים הקב"ה.
נקוה שחלק מהכנותינו לפסח, יוקדש גם למציאת דרכנו האישית הייחודית, בה נוכל לראות את עצמינו כאילו יצאנו ממצרים.