בשיעור זה נכנסים ללב ליבו של הנושא שלנו - הצו הקרמתי אותו אנו לומדים כבר מספר שיעורים, ובעצם כל הזמן התקדמנו לקראת הנושא עצמו. נקרא מתוך הספר בעמוד 62. הציווי הקרמתי.
בעצם אנחנו יודעים כבר מה הוא ציווי קרמתי, ועכשיו אנו נותנים את התמצית של מה זה ציווי קרמתי.
הדגש הוא על: ציווי קרמתי, הגשמה קרמתית
מה הוא הציווי הקרמתי? ההנחה שאנו מתבססים עליה ביעוץ הביוגרפי ובאנתרופוסופיה בכלל, זוהי הנחת יסוד – החיים החוזרים. רה אניקרנציה, התגשמות חוזרת כדי לדעת או להאמין בזה שהנשמה, או הנפש או האני חוזרים בהגשמות הבאה , או  כמו שאומרים מתגלגל בהתגשמויות חוזרות ונישנות, אנחנו צריכים  כלי מחשבתי שיכול לחדור מצבי הוויה שלא קשורים להתגשמות הזאת.
על מנת שאני אחשוב על מה שקרה אתמול, אני יכול לחשוב. מה הכלי הגופני שלי? המוח! המוח מכיל מחשבות, והן תקפות לאינקרנציה אחת, למהלך חיים אחד. כלומר שאני יכול להסיק באופן לוגי שאם דבר קרה אתמול, שאם אני שמתי את הכלים בכיור אתמול – זו דוגמא אהובה עלי- וקמתי בבוקר, והכלים היו שם – אז א: סימן שאף אחד מבני המשפחה שלי לא התנדב לעשות את זה, אבל יותר חשוב הוא שאני הוא ששם אותם שם. כי יש לי זכרון של עצמי מהיום הקודם. הלילה לא מבטל את הזיכרון הזה. במחשבה שלי הלוגית הרציונלית, שקשורה למוח שקשור לאדמה – אני יכול להסיק, אני לא צריך להאמין - שאני השארתי את הכלים שם. נכון? אני לא צריך לפתח איבר חדש כלשהו, על מנת לקשר בין הכלים ששמתי אתמול בכיור, ובין הכלים שמחכים לי היום. המחשבה הלוגית שלי שנעשית בעזרת המוח – במידה ואין לי פתולוגיה – יכולה להסיק את המסקנה הזו מבלי שאצטרך להאמין.
המחשבה הלוגית האינטלקטואלית הרציונלית – קשורה אך ורק לחיים הארציים האלה, או כל חיים ארציים – אבל רק לחיים ארציים ! המוח הוא כלי גופני. וככלי גופני הוא כלה כשהחיים כלים, כלומר שרק בעזרת המוח אני יכולה לחשוב את המחשבות הרציונליות, ההגיוניות וכו' וכו'.
לכן –לדרוש מאתכם או מאיתי או מכל אחד אחר שהוא לא רואה רוחי לקבל, או להבין שיש גלגולים, או שזו לא הפעם הראשונה שהאני שלנו נכנס – זה יהיה אבסורד. למה?
הכלי שנגיש לנו, המוח – לא יכול להגיע לשם! הוא תקף רק על פני האדמה. לכן אנחנו לא נדרשים לקבל את ההנחה שיש חיים חוזרים ככזה ראה וקדש.
אבל אפשר לקבל תמיכה לאמונה שההנחה שיש חיים חוזרים, כפי ששטיינר טוען – בכך שאנו מסתכלים בתחומים אחרים עליהם דיבר – אותם ניתן להוכיח גם במהלך חיים אחד. לדוגמא – אפשר להסתכל על חקלאות ביודינמית, אפשר לבדוק בכלים שלנו, האם מה שהוא אומר – עובד. אפשר להסתכל על החינוך ולבדוק – האם מה שהוא אומר, עובד. אבל להסתכל על קרמה וחיים חוזרים בעזרת כלי התודעה הרגיל – אנחנו לא יכולים.
לכן אנחנו לא נדרשים להאמין, וגם לא נדרשים לדעת בתודעה הרגילה – כי אנחנו לא יכולים. למה אם כן אנו נדרשים? או מתבקשים? אנחנו מתבקשים קודם כל להסכים לקבל כנקודת הנחה, כהיפותזה, אם נשתמש במושגים המדעיים – מדע מניח היפותזה, בונה עליה תיאוריה שלמה, ואם אין שום היפותזה שסותרת – אז בינתיים ההיפותזה תקפה.
לכן קודם כל אנחנו יכולים להתייחס לזה כהיפותזה, ללכת עם שטיינר צעד אחר צעד בחקירות הקרמתיות שלו,
ומי שרוצה יכול להיעזר גם בתחומים אחרים, בקבלה או בכל תחום שיכול לעזור לו – מוזמן. צעד אחר צעד בחקירות הקרמתיות שלו ויש הרבה מה לקרוא – קודם כל בספר התגלויות הקרמה.
נוסף לכך יש את שמונת הכרכים של יחסי קרמה. ללכת עם שטיינר צעד אחד צעד בחקירות שלו, ולהתחיל לחיות את זה. להיות עם ראש פתוח. המכשלה העיקרית לכניסה לתוך הוויה של – אולי אני לא פעם ראשונה פה – זה הספק. הטלת ספק כדי להטיל ספק, בלי לפתוח בתוכי ערוץ שמוכן לומר – אני משעה שיפוט! ובינתיים – מה אנחנו עושים בינתיים? על מנת שנהיה מסוגלים לחוש שבאמת לא יכול להיות שכל מה שאני, וכל מה שמערכת היחסים שלי, וכל מה שאני עובר, זה חד פעמי, זה התחיל מכאן בלי שום קשר – מה אני צריך בינתיים לעשות? אני צריך להתחיל לפתח גם תודעה אחרת. לפתח בתוכי איבר חדש! תקראו לזה אינטואיציה, תקראו לזה אימגינציה, תקראו לזה ראייה רוחית –אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות, לא חשוב.
השראה, תובנה שנפלה על ליבו – מה שתגידו – זה איבר חדש שאני צריך לפתח מעבר לאיבר הלוגי-רציונלי שעוזר לי לשפוט את הדברים היומיומיים בחיים ולנהל את חיי בצורה כזו שהיא הגיונית. לא כאוטית. זה ברור שאם אני אשאיר את הכלים בכיור ,אני צריכה לחשוב חשיבה רציונלית ולהגיד לעצמי – אורנה, או שאת עושה את הכלים בלילה, או שאת עושה אותם בבוקר... (כי אצלנו אף אחד אחר לא יעשה זאת...)
או שאם אצלכם יש מישהו שכן יעשה את הכלים, אתם יכולים לעשות קצת מניפולציה ולהגיד – אני משאיר את הכלים, בבוקר בעלי האסטניסט לא יכול לראות את זה, אני אקום לכיור נקי. יש גם מצבים כאלה. פה אני משתמש בחשיבה רציונלית. אבל כדי לפתח מה שנקרא – ראיה רוחית, או נבואה אפילו – אל תתייחסו למילים האלה כאל משהו שהוא לא שייך אלינו – הוא כן שייך אלינו. אנחנו מתפתחים לשם  - נפש התודעה מתפתחת לרוח העצמיות, מתפתחת לתובנות וידיעות אותן אנו יודעים בלי לעשות שקלא וטרייה. שקלא וטרייא זה יש לי טיעונים לכאן, יש לי טיעונים לכאן, זה בארמית – אני עושה קצת מזה קצת מזה – ומסיקה מסקנה. אני מכריע על פי טיעונים לוגיים מה נכון ומה לא. ואז אני מאמין כלומר – שקלא וטרייה זה תמיד דואליות. "תובנה שנפלה על
ליבו" זה לא דואליות, זו ידיעה פנימית, שאף אחד לא יכול להזיז אותי ממנה. לשם אנו צריכים להתפתח. עד אז, אנחנו נתייחס להנחה של קרמה חיים חוזרים כהיפותזה שאני מוכן לפתוח פינה אחת בלב שלי, ולהגיד – אוקי אני מוכן להקשיב לזה. כמו שאמרו לנו שארמסטרונג נחת על הירח, ואני מאמין. אני לא הייתי שם, אולי שלחו לי תמונות מזויפות, אבל אני מאמין ! אני מאמין לבני אדם, אני מאמין שזה היה. באופן הזה אני מבקשת שאנו נתייחס לקרמה ולחיים חוזרים. כי אם אנחנו כל זמן נציב מכשולים, ולמה לא ומי יודע ואיך את יודעת – אנחנו לא נוכל להתקדם. פשוט צריך לפנות ערוץ כלשהו, ולהתחיל ללכת לשם, כן? טוב. נמשיך בשיעור הבא.