"ספר ביכוריה של רותם שובל בוחן באומץ ובכנות את סיפור האימהות והזוגיות מנקודת מבטה של אם בראשית דרכה: הוא מתחיל בתשעה חודשים ובלידה, נפקח אל גילויי הילדות הצעירה, ואז מתנפץ על גדותיה של האהבה – זו שאין לה אפשרות, זו שעומדת מול הילדים והמשפחה, זו שמוזגת חיים אל תוך החיים אבל מאיימת על כל מה שנבנה, כמו גם על זהות הכותבת. הפואטיקה של רותם ישירה, שואבת מעולם הטבע, בעלי החיים ועונות השנה, משחקת בשפה כבמגרש משחקים מענג, מדיטטיבית לעיתים, אירוטית לפרקים, ובעיקר בעלת הבחנות מפוכחות על היות אישה בשלב החיים התובעני, שבו החיים בשיא תנופתם ובשיא מוגבלותם: ובזה כוחה, זו שירה שמתקיימת על הגבול של כל מה שבלתי אפשרי ושהכרחי באותה הנשימה."
מיה טבת דיין, עורכת הספר