"אוהב את הבריות" (אבות א', יב') – כיצד הם אלה, שלכאורה "מתאכזרים" אל פרעה ועמו במכות?  בקהלת ז', טז', אומר שלמה את הדברים הבאים:  "אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם"  המדרש על הפסוק משווה בין שתי התנהגויות של שאול המלך. מחד יחסו לאגג  מלך עמלק האכזר ומאידך יחסו לנוב עיר הכהנים:

אמר ריש לקיש כל מי שנעשה רחמן על אכזרים נעשה אכזר על רחמנים, מנלן? משאול, הדא הוא דכתיב: "ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק.." וכתיב הכא "ויחמול שאול והעם על אגג..."  ריש לקיש מלמדנו כי כשיש חוסר ציות למוסר האלוקי יש ערעור ובלבול בסולם הערכים. מידות האכזריות והרחמנות יוצאות הפוכות. שתיהן מופיעות רק לא בסדר ובמקום הנכון. בעוד הרחמנות יוצאת נוכח אגג הרשע, האכזריות מופנית כלפי כהני ה' הגרים בנוב, על לא עוול בכפם.

שלשאול היה קשה לקבל את הדרכתו של שמואל: "עתה לך והכיתה את

הרב קוק מבאר באורות הקודש (ח"ג "המוסר האלוקי" א'): "המוסר של חול איננו עמוק...ואף על פי שהאדם נמשך אחריו לטובה...אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות" ובהמשך: "ובלבד שיבסס את חזון עולמו ומוסר חייו על פי אותו העומק של המוסר האלוקי" כאז כן עתה – ניסיון שלנו בני האדם להגדיר את המוסר נדון לכישלון. עלולים אנו למצוא עצמנו חסרי עמידה נוכח "הסתערות של תאוות שונות" כדברי הראי"ה קוק, בבלבול ערכי. מה שמגדיר את המוסר הם דברי אלוקים חיים, התורה והמצוות: "כל המוסר שבעולם אחוז הוא בכל מצוה" (שם, ז') דהיינו בין אם באופן הגלוי ובין אם בסמוי יש למצוות את הסגולה לחבר את האדם למוסר אלוקי. בכותבי שורות אלו נתבשרנו בצער רב כי הרב אלישע וישליצקי נתבקש לישיבה של מעלה והשיב נשמתו לבוראו אחר מחלה ממושכת.  לפני כשנתיים, תוך שהוא סובל מייסורי גוף קשים, הגיע הרב אלישע זצ"ל לישיבה לשיחת חיזוק והתעוררות לבני הישיבה. נתפלל כולנו שיהיה הרב אלישע מליץ יושר על משפחתו, על הישיבה שזכינו לשמוע את קולו בבית מדרשנו, ועל עם ישראל כולו.