"ד"ר חן קוגל מונה למנהל אבו כביר- חושף השחיתות ואי הסדרים במכון לרפואה משפטית יחליף את מנהלו לשעבר - פרופ' יהודה היס"
(
ישראל היום, 2013)
זו היא רק דוגמה אחת לכותרות השונות שפורסמו בעיתונות, המסכמות הליך ארוך של מלחמה בשחיתות שהתרחשה בין כותלי המכון לרפואה משפטית.
ד"ר חן קוגל, הסכים להעביר לסטודנטים סיור במכון והרצאה מרתקת אודות אותן שנים בהן פעל בתחום הרפואה המשפטית בארץ והחליט להילחם בשחיתות שהתרחשה אל מול עיניו. ד"ר קוגל, ששימש כסגנו של מנהל המכון לרפואה משפטית פרופ' יהודה היס, נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שהתלונן על אי־סדרים בתפקוד המכון והיס עצמו עד שהגיע הסוף הטוב (לאחר דרך ארוכה ומלאת טלטלות), וקוגל חזר למכון על מנת לעמוד בראשו.
עוד מתוך הכתבה:
"איך שגלגל מסתובב לו: ד"ר חן קוגל, שהיה סגנו של פרופ' יהודה היס ועזב לאחר שחשף שחיתות וניהול לא תקין, מונה אתמול למנהלו החדש של המכון לרפואה משפטית.
ד"ר קוגל נבחר על ידי ועדת מכרזים של משרד הבריאות והוא ייכנס לתפקיד במאי...בשנת 2000 נחשפו אי סדרים במכון לרפואה משפטית, ובהם שמירת איברים במכון ואי סדרים בנושא חתימה על דו"חות נתיחה.
בעקבות החשדות הוקמה ועדת בדיקה, "ועדת סגלסון", שהובילה לפתיחת הליך משמעתי נגד היס, שבסופו הועבר ניהול המכון לידי מנהל בית החולים אסף הרופא. ואולם היס נשאר הרופא הראשי במכון."
"...בעקבות הפרסומים פרש ד"ר קוגל ב־2005 מהמכון והקים חברה פרטית לשירותי רפואה משפטית שנקראת מד"ן, שמספקת חוות דעת לבתי המשפט. קוגל הוא סא"ל במילואים והוא מפקד על יחידת הזיהוי הצה"לית. על חלקו בחשיפת פרשת האיברים זכה ב"אות אביר תנועת איכות השלטון" על מלחמה בשחיתות.
בשנה החולפת התגלה כי כ־8,200 רקמות או חלקי איברים, שנלקחו מאלפי נפטרים, נשמרו במכון בניגוד לנהלים בשנים 2000-2011. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מינה ועדת בדיקה. בעקבותיה הוחלט כי המכון לרפואה משפטית יוכפף ישירת לאגף הרפואה במשרד הבריאות וסוכם על פרישתו של היס במאי הקרוב לגמלאות. "מבחינתי, אין פה סגירת מעגל", אמר ד"ר חן קוגל, "אני שמח על ההכרה המקצועית והאישית. הייתי מאוד רוצה להביא את הערכים המקצועיים שבשמם נאבקתי לפני שנים לתוך המכון בתקווה להצליח. חשוב שאמון הציבור במוסד הזה ישוקם ונראה שיש לי את הכוחות והיכולת".
מוזמנים לצפות בראיון עם ד"ר חן קוגל מהשנה האחרונה בה הוא מספר על תחושתיו ועל הסיבות בגללן החליט לפעול:
פנים אל פנים פברואר 2016
לא היה פשוט להגיע למכון כסטודנטים שאינם אנשי רפואה. החוויה הייתה מטלטלת מאוד, אך חשובה ביותר להבנת גודל השחיתות. שחיתות יכולה להיות במקום עבודה מסוים, בה אתה כאדם חיצוני חושב שהיא אינה נוגעת לך- אך בסופו של דבר השחיתות משפיע על כולנו כחברה, גם אם אנו לא עובדי אותו מקום באופן ישיר. סיפור המכון לרפואה משפטית מראה עד כמה יש צורך באנשים שידעו להצביע על דברים שמתנהלים לא כשורה, יהיו מוכנים לפעול בנושא ולא יסכימו לעצום את עיניהם ולהתעלם מאותם כשלים.