ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור אשר חל השנה ביום ראשון, ד' באייר תשע"ז, 30.04.2017:
·יום זה נחשב ליום עבודה רגיל וככלל, עובדים אינם זכאים להיעדר מהעבודה במועד זה.
·עובד יכול לבקש ממעסיקו לצאת לחופשה בערב יום הזיכרון. המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשת העובד, אך עליו לשקול את בקשתו, ואם הוא מסרב, עליו לנמק זאת בטעמים סבירים והגיוניים.
·המעסיק יכול להחליט על דעת עצמו כי בערב יום הזיכרון כל העובדים או עובד מסוים יצאו לחופשה.
·כך או כך, בכל מקרה שעובד יוצא לחופשה בערב יום הזיכרון, ינוכה יום החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.
·עבור יום החופשה יקבל העובד דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).
·עובדים שיצאו לחופשה במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).
·עובד רשאי לבחור מועד זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.
·למימוש זכאותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה ביום הזיכרון.
·על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יום בחירה אחר
·מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה, ולכן הוא רשאי להחליט כי במהלך יום הזיכרון העובד יצא לחופשה ועליו להודיע לעובד מבעוד מועד על כך.
·במקרה זה החופשה היא על חשבון ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
·מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך יום הזיכרון ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית (חופשה מרוכזת).
·יש לוודא כי לעובד ישנם מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
היעדרות עובד שהוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל או חלל פעולת איבה
סעיף 1(ג) לחוק יום העצמאות, תש"ט-1949 קובע כי יום העצמאות אשר חל בשנת 2017 ביום שלישי, ו' באייר
·עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
·עובד שעתי/יומי -
עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (אלא אם כן נעדר בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבן למשפחה שכולה הזכאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, מבלי שהיעדרותו תשפיע על זכאותו לתשלום עבור יום העצמאות). עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת
המעסיק. עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום העצמאות, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
·הזכות לדמי חגים ביום העצמאות (כלומר לשכר מלא למרות ההיעדרות מהעבודה) ניתנת לעובדים מכל הדתות.
עבודה במהלך החג
·במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
·עובד שמקום עבודתו כלול ברשימת המקומות שיש להפעילם ביום העצמאות והוא עובד בחג, זכאי לגמול בגין עבודתו, ובנוסף ליום חופשה חלופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).
·החג נחשב כמתחיל בשעה 20:00 בערב החג ומסתיים ב-20:00 בערב שלמחרת (כלומר בשנת 2017 הגמול ישולם רק עבור עבודה שנעשתה אחרי השעה 20:00 ביום שני ה-01.05.2017, ולפני השעה 20:00 ביום שלישי ה-02.05.2017).
חופשה "כפויה" בתקופת החג ביוזמת המעסיק
·מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם החג, ערב החג וימים נוספים, וזאת בכפוף לשתי מגבלות:
·אם תקופת החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) היא למשך 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות.
·יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
·לא להוציא את אותו עובד לחופשה;
·להוציאו לחופשה, אך לא לנכות את ימי החופשה מימי החופשה שיצבור
בעתיד;
·להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
"מי ייתן ושנת העצמאות השבעים של מדינת ישראל הבאה עלינו לטובה, תהיה שנה של כבוד ושל שוויון, שנה של הקשבה, הכרה וסובלנות. שנה שגם בה נמשיך ונבנה את עצמנו ואת עצמאותנו" (נשיא המדינה מר רובי ריבלין בברכה לאזרחי ישראל)