הכתיבה של ג'נדלין, ובמיוחד ובודאי הפרוסס מודל, כתוב בשפה מאד ייחודית, עשירה, כמעט שירה. חלקים ממנו הם ממש שירה.

ולפעמים קשה  להבין למה הוא מתכוון. לפעמים קוראת משפט, שכל מילה בו בפני עצמה אני מכירה – זה לא עניין של תרגום - ואני פשוט לא מצליחה לחבר את זה יחד למשמעות מובנת – זה ג'יבריש תחבירי.

ואז הרבה פעמים עולה השאלה בשיעורי פרוסס: כן, אבל למה הוא היה צריך לכתוב כל כך מסובך? לא יכול לכתוב במילים של בני אדם? הרי הרעיונות כל כך יפים, למה לא לתת אותם בנדיבות, בקלות? למה צריך כל כך להתאמץ?

פעם, בתחילת הפרוסס, חשבתי גם אני שאפשר להסביר "את זה" יותר בפשטות. ולשאלה "אז למה ככה" הסתפקתי בתשובה שנתתי לעצמי – כי ככה הוא כותב, הוא ג'נדלין, אני אוהבת אותו כמו שהוא ומוכנה להתאמץ בשביל הרעיונות המדהימים שלו. אחר כך התפתחה בתוכי (ובדיונים בקבוצה...) עוד תשובה: כי המאמץ עושה משהו לקריאה שלנו: מאט אותה, מכריח אותנו לחשוב, מכריח אותנו לחפש 'פתרונות' או 'הבנה' בדרכים חדשות (לנו) – לא רק פתרונות קוגניטיביים, דרך השכל, דרך התבניות המוכרות והידועות, אלא פתרונות שבאים פתאום מהבפנים, כמו שער שנפתח, חדשים וטריים ומפתיעים לגמרי.

והנה, שנתיים אחר כך, אני מוצאת את עצמי כותבת בפוסטים משפטים שברור לי שלא כל אחד יבין, או אולי כל אחד יבין בדרך קצת אחרת, וזה בסדר. כי המילים אומרות משהו. והתחביר אומר משהו. ולא צריך את ההבנה הקוגניטיבית הסדורה. זה שם. המשמעות שם. היא תיגע בכל אחד כמו שהיא תיגע בו.

השימוש היצירתי במילים, הוא מרחיב את הנפש. הוא מגדיל את המרחב שבתוכו אני יכולה לחיות. לקרוא טקסט טוב, כמו לקרוא שירה, מזיז משהו מבפנים, נוגע במקומות שאולי קודם לא היתה להם שפה, מערסל את "הזה שבפנים" ואומר לו – הנה, מישהו רואה, מישהו איתך.

ואולי פה נמצאת תשובה שלישית, יותר עמוקה, ל "אז למה ככה": כי זה אינהרנטי בהתמקדות, אינהרנטי בפילוסופיה, שביטוי מילולי חדשני הוא אפשרי. שאפשר ליצור משמעויות חדשות על ידי שימוש יצירתי בשפה. וב"משמעויות חדשות" אני מתכוונת חדשות באמת. לא חיבור חדש של משמעויות קיימות. אלא הבנות חדשות לגמרי שלא היו קודם.

וככה דנה יכולה לכתוב על "גפרור של חושך", וככה יפעת יכולה לחלום "שנדע בגוף ראשון מי אנחנו", וזה מרגש אותי עד עמקי הלב המפרפר, שזה אפשרי. ואת זה הפרוסס מלמד, דרך המסע של הקריאה, הרבה הרבה הרבה לפני שהוא מגיע לנסות להסביר את זה.

ולכן (בסוף הבנתי, דנה) אי אפשר להסביר "על" הפרוסס, כי הפרוסס זה לא רק ה'מה', זה גם ה'איך'. ולהסביר אותו במילים שהן רק 'מה', מפספס חלק חשוב מאד.

הלא מאמין: אני לא מאמין!! את מפקפקת בקיומה של הפלט סנס?