יצא לך פעם לעצור ולחשוב איך החיים שלך נראים? ואיך המערכות היחסים?
ואיך הקשר עם הילדים? והאם יש לך חיוך על הפנים?
אני שנים לא עצרתי... חייתי באוטומט. בסוג של מרדף. יעדים, יעדים ועוד יעדים, לחצים נוראיים, ביקורת ללא הפסקה, ריצוי של הסביבה, מראה חיצוני שלא לטעמי... ותוסיפו לזה משימות של בניית בית פרטי.
עד אשר נאלצתי לעצור
בענק!!!
יום בהיר אחד, ללא התראה מוקדמת חטפתי שיתוק בפנים. וכמעט איבדתי את החיים בשל אלרגיה קטלנית.
ומה הבנתי אחרי תהליך ארוך של ריפוי והתבוננות פנימה?
שהבאתי את זה על עצמי.
כי מחלות לא באות סתם...
הם תוצר של מחשבות שליליות, רגשות חסומים ובעיקר תסכולים.
והייתי צריכה לבחור:
להישאר באותו מקום או לחקור ולהבין איך ולמה זה קרה ולשנות את מציאות חיי.
ושניתי מקצה לקצה..את המשקל, והמראה, ותחום העיסוק, ואת התודעה בעיקר.
אם גם אתם צמאים לשינוי משמעותי בחיים. במערכות יחסים, בהגשמה עצמית, בהתמודדות עם פחדים....זה הזמן להתחיל לעשות צעד.
"אפילו מסע בין אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן"