באוגוסט האחרון הייתה לי הזכות לקחת חלק במשלחת הישראלית לוועידת האו"ם למדבור (COP17), שנערכה במונגוליה. הוועידה הייתה אירוע בין־לאומי רחב היקף, שאליו הגיעו למעלה מ־10,000 משתתפים מ־196 מדינות, ועסקה באתגרים הגלובליים הניצבים בפני אזורים צחיחים ובמאמצים להתמודדות עם מדבור, שינויי אקלים ושיקום מערכות אקולוגיות.
מונגוליה קיבלה את פנינו במלוא תפארתה – מרחבים אינסופיים המפגישים בין ערבות עשב, מדבריות ופסגות מושלגות, וביניהם אוהלי יורט, סוסים וגמלים דו־דבשתיים. זהו פסיפס מרהיב שבו תרבות בודהיסטית עתיקת יומין פוגשת אוכלוסייה צעירה, תוססת וצמאה ללמידה, חדשנות ופיתוח.
המשלחת הישראלית הייתה מצומצמת אך משמעותית, וכללה נציגים בכירים ממשרד החוץ – שגריר ישראל בסין, השגריר המיוחד למשבר האקלים והשגרירה המנהלת את המרכז לשיתוף פעולה בין־לאומי – ולצדם נציגי אוניברסיטת בן־גוריון בנגב: פרופ' נעם וייסברוד, חבר סגל בבית הספר ובמכונים לחקר המדבר, המשמש כאיש הקשר של ישראל באמנת האו"ם למאבק במדבור, ואנוכי, כראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד.
עבורי, הייתה זו זכות גדולה וגאווה עמוקה לייצג את אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ובפרט את בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, בזירה הבין־לאומית. המפגש עם נציגים ממדינות רבות המחיש עד כמה הידע והניסיון שנצברו באוניברסיטה, ובמיוחד בתחומי המדבור, הקיימות וההתמודדות עם תנאי אקלים קיצוניים, זוכים להכרה ולהערכה בזירה הבין־לאומית.
אחד מתוצריה המרכזיים של הוועידה היה גיוס התחייבויות להשקעות ירוקות בהיקף של כ־1.3 מיליארד דולר, ובהן יוזמה בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר לשיקום שטחי מרעה ומערכות אקולוגיות שבריריות באזורים צחיחים. התחייבויות אלה מדגישות את החשיבות הגוברת של מחקר, חדשנות ושיתופי פעולה בין־לאומיים בהתמודדות עם האתגרים הסביבתיים של האזורים היבשים בעולם.
במהלך הוועידה קיימתי, במסגרת תפקידי כראש בית הספר, סדרת פגישות עבודה עם שרי החקלאות, החינוך, הבריאות והתרבות של מונגוליה. המפגשים היו הזדמנות להציג את הידע והיכולות של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ולבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים בתחומי המדבור, הקיימות ושינויי האקלים. היה מרגש במיוחד לשמוע משר הבריאות על התרשמותו העמוקה ועל הניסיון החיובי שהיה לו בעבר עם חוקרי האוניברסיטה. גם יתר השרים הביעו עניין רב במומחיות ובניסיון שאנו מביאים עמנו, ובאפשרויות לשיתוף פעולה בין מוסדות מונגוליים לבין אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
הביקור במונגוליה חידד עבורי את הייחוד של האוניברסיטה שלנו: היכולת לחבר בין מחקר פורץ דרך, ניסיון מעשי שנצבר בנגב, לבין שיתופי פעולה בין־לאומיים שנועדו להתמודד עם אתגרים גלובליים. עבור בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, זוהי גם הזדמנות להמשיך ולבנות גשרים בין חוקרים, ממשלות ומוסדות ברחבי העולם, ולהביא את הידע והניסיון שלנו למקומות שבהם הם יכולים לחולל שינוי משמעותי.