להלן סיכום דבריו של שר החינוך יואב קיש בפתיחת הכנס:

שר החינוך יואב קיש עדכן כי נשקלת הרחבת איסור השימוש בטלפונים ניידים גם לחטיבות הביניים ולתיכונים, לצד כניסת תכנית לחינוך פיננסי בשנה הבאה,. הוא ציין כי המחסור במורים ממוקד בעיקר במרכז הארץ בשל יוקר המחיה, והדגיש את הצורך הדחוף בהסדרת גבולות מעורבות ההורים כדי למנוע שחיקה,. השר הציג כיוון ליישום המלצות ועדת שפירא בחינוך המיוחד, הכולל מעבר למודל של "בית ספר מכיל" וניהול תקציבי גמיש בידי המנהל,. בנושא הטכנולוגי, הבהיר כי ישראל חייבת להוביל בבינה מלאכותית (AI) ככלי "מדריך" המסייע למורה ולא מחליף אותו, כדי לשמור על הרלוונטיות של הדור הבא,. לסיום, הודה לאנשי החינוך על עמידתם באתגרי המלחמה והנחה את הרשויות, בדגש על המרכז, להיערך לתרחישי חירום והסלמה ביטחונית,.

להלן סיכום עיקרי דבריו של חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, כפי שנשא אותם בפתיחת הכנס:

חיים ביבס הודה למנהלי החינוך על תפקודם במלחמה, הגדיר את החינוך כעמוד השדרה של הרשויות והתריע על משבר חמור במחסור של כ-13,000 כיתות לימוד שאינן מתוקצבות. הוא מתח ביקורת חריפה על הטיפול הממשלתי במצוקת כוח האדם בגני הילדים, וקרא לפתרונות מיידיים כמו הקטנת כיתות ל-28 ילדים או הבאת עובדים זרים. בנוסף, דרש לבטל את הפיצול המערכתי בטיפול בגיל הרך בין משרדי הממשלה השונים, וסיכם בקריאה לשותפות מלאה לחיזוק המערכת,,,.

להלן סיכום עיקרי דבריו של שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, כפי שהובאו בברכה המצולמת ששלח לכנס:

שי חג'ג' ציין כי השנים האחרונות הציבו אתגרים מורכבים למערכת החינוך הארצית, ובראשם המחסור בכוח אדם, אך המנהלים הוכיחו מסירות יוצאת דופן והתמדה. הוא שיבח את יכולתם להמשיך ליצור ולהעניק חינוך לכל תלמיד בענווה ובשקט גם בתוך מציאות קשה, ותיאר אותם כמי ששמרו על יציבות המערכת. חג'ג' הגדיר את מנהלי החינוך כ"גלגל הצלה במים סוערים" עבור התלמידים והקהילה. הוא הדגיש כי קשה לדמיין את המאמץ הנדרש להבטחת הצלחת המערכת בתקופה זו, והודה להם על האחריות והדאגה האישית. את דבריו חתם בתודה ענקית והבעת הערכה בשם כל ראשי הרשויות במדינת ישראל על עשייתם המאומצת.

להלן סיכום עיקרי דבריה של יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, כפי שנשאה אותם בכנס הפתיחה:

יפה בן דוד התריעה על המחסור החמור בעובדי הוראה ודרשה תכנית לאומית ארוכת טווח, תוך הצבת גבולות ברורים להתערבות הורים והפסקת ההטרדות בוואטסאפ ובטלפונים האישיים. היא מתחה ביקורת חריפה על רפורמת ההכלה בחינוך המיוחד (2018) שגרמה לטענתה לקריסת המערכת, וקראה להחמרת הענישה והגיבוי המערכתי מול מקרי אלימות והקלטות סתר. בן דוד הביעה התנגדות נחרצת לביזור סמכויות לרשויות המקומיות, בדרישה שהחינוך יישאר באחריות המדינה הבלעדית כדי למנוע פוליטיזציה. בנוסף, הציגה מתווה לקיצור שבוע העבודה למורים לארבעה ימים (במסגרת שבוע לימודים של חמישה ימים) למניעת שחיקה וצמצום היעדרויות. לסיכום, הדגישה כי המפתח לשיקום המערכת הוא הצבת עובד ההוראה במרכז ומתן מעטפת תומכת שתמנע את נטישתם.

להלן סיכום דבריו של רן ארז, יו"ר ארגון המורים, כפי שנשא אותם בכנס:

רן ארז טען כי הכשל המרכזי במערכת החינוך הוא "ניגוד עניינים" מבני, בו המשרד משמש בו זמנית כרגולטור, מתקצב ומעסיק. הפתרון שהציע הוא ביזור סמכויות והעברת האחריות הכוללת, לרבות ניהול המורים והתקציב, לידי הרשויות המקומיות שהוכיחו יעילות במשברים ומכירות את צרכי התושבים,. ארז מתח ביקורת על תקציב החינוך המיושן שנבנה בשנות ה-50 ובנוי כ"טלאים", וטען כי העברתו לרשויות תאפשר התאמה לצרכים המקומיים,. לסיום הצהיר באופן מפתיע כי המורים בחינוך העל-יסודי מוכנים ל"קפיצת המדרגה" הזו ולמעבר לניהול תחת הרשויות.

בתמונות רן ארז- יו"ר ארגון המורים, יפה בן דוד (בראיון)- מזכ"לית הסתדרות המורים , שר החינוך -יואב קיש עם שלי קרן- יו"ר האיגוד, חיים ביבס-ראש העיר מודעין-מכבים-רעות- יו"ר מרכז השלטון המקומי   

להלן סיכום עיקרי המסרים של השף אסף גרניט בהרצאתו:

אסף גרניט הדגיש כי מסעדות, בדומה למוסדות חינוך, אינן מוכרות אוכל אלא "חיוכים", רגש וחוויה אנושית, וכי הניהול המצוין חייב להתחיל ב"למה" – באנושיות ובדאגה לעובד כשותף לדרך ולא כבורג במערכת,. הוא הציג את המשולש הניהולי שלו המורכב מאנושיות (הבסיס), יצירתיות (כמו פתרון "השקית החומה" המותאמת אישית במקום מותגי יוקרה) ומקצועיות בלתי מתפשרת בפרטים הקטנים,,. גרניט הגדיר את תפקיד המנהל כ"ניצוץ" (Fire Starter) שתפקידו להדליק את התשוקה בצוות ולשמור על מתח בריא של השתפרות מתמדת ("כמה סועדים יהיו מחר" ולא כמה היו אתמול),. המסר המרכזי הוא שכדי לייצר מחויבות ונאמנות, על המנהל לגרום לעובדיו וללקוחותיו להרגיש בבית, נראים ומוערכים,.

שרה פרידמן הציגה תפיסת ניהול המשלבת פיקוד נוקשה עם אנושיות, תוך התמקדות בפתרון "דילמות" מורכבות ולא רק בניהול משברים. היא סקרה סוגיות רגישות ייחודיות לכלא נשים, כגון גידול תינוקות מאחורי סורגים, המניעים הייחודיים של נשים רוצחות (לרוב מתוך מצוקה והגנה עצמית), והאתגרים בשילוב אסירים טרנסג'נדרים. פרידמן הדגישה את החשיבות של מציאת "התחום האפור" בתוך הנהלים היבשים כדי להפעיל שיקול דעת, ואת הצורך בלקיחת סיכונים מחושבים לטובת שיקום האסירות והכנתן ליום שאחרי השחרור. 

להלן סיכום עיקרי המסרים מהרצאתו של פרופ' שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה:

פרופ' שלומי קודש תיאר את ניהול המרכז הרפואי סורוקה החל ממתקפת ה-7 באוקטובר, תוך התמקדות בקבלת החלטות אמיצות בתנאי אי-ודאות (כמו הזמנת דם חריגה) שהצילו חיים,. הוא הדגיש את העיקרון הניהולי "לא להיות עצלן", והמחיש כיצד תרגול שגרתי ודריכות מנעו אסון כבד בעת פגיעת טיל ישירה בבית החולים בנובמבר 2024,. קודש שיתף בסיפורי הגבורה והכאב של הצוותים, וציין כי תפקיד המנהל הוא לאפשר להם "לסגור מעגלים" רגשיים ולתת מקום לאנושיות בתוך הכאוס,. לסיום, הוא הציג את חזון "בניין התקומה" וקרא לשלב בין הקידמה הטכנולוגית לבין "בינת הלב" והחמלה כבסיס לניהול ומנהיגות,.

להלן סיכום עיקרי המסרים בהרצאתו של ד"ר בועז שליט:

ד"ר בועז שליט השתמש במטאפורה של "לזוז כיסא" כדי להמחיש את הקושי האנושי בשינוי הרגלים, והדגיש כי משברים הם לרוב ההזדמנות המאלצת ארגונים להשתנות באמת "כשאין ברירה". הוא הצביע על הפער הקריטי בין "לשמוע" לבין "להקשיב" ועל הצורך להשתחרר מ"אזיקים מנטליים" (פרדיגמות) ופיזיים המגבילים את המערכת. שליט טען כי שינוי פוגש קודם כל את הרגש ("הבטן") ורק אחר כך את ההיגיון, ולכן יש חשיבות עליונה ליצירת חיבור רגשי בעת העברת מסרים. לסיום, הוא קרא למנהלים להציב "תמונת ניצחון" ברורה וחלומות גדולים ככלי מרכזי להנעה לפעולה ולמימוש עצמי וארגוני.

להלן סיכום עיקרי המסרים ממצגתו של רו"ח ליאור אגאי בנושא כלכלה התנהגותית:

ליאור אגאי הציג כיצד הטיות קוגניטיביות (כגון "אפקט העלות השקועה", "העיגון" ו"העדר") משבשות את שיקול הדעת הניהולי וגורמות למנהלי חינוך לקבל החלטות לא רציונליות. הוא המחיש כיצד מנגנונים פסיכולוגיים כמו "שנאת הפסד" ופחד משינוי ("סטטוס קוו") מונעים התייעלות, וכיצד עודף אפשרויות בחירה דווקא מעכב קבלת החלטות. אגאי הציע כלים מעשיים לנטרול ההטיות, בהם הסתמכות על נתונים אובייקטיביים וחיצוניים במקום על תחושות בטן או דוגמאות בודדות ("הטיית הזמינות"). הוא הדגיש את כוחה של "ברירת המחדל" ככלי ניהולי (למשל, שינוי ברירת המחדל ל"רישום אוטומטי" לתוכניות העשרה) כדי להגדיל משמעותית את שיתוף הפעולה. המסר המרכזי הוא שמודעות לכשלים הפסיכולוגיים ומעבר לקבלת החלטות אקטיבית ומבוססת נתונים הם המפתח לניהול אפקטיבי.

להלן סיכום עיקרי המסרים ממצגתה של הדר אלוני בנושא תקשורת וניהול משברים בחינוך:

הדר אלוני מגדירה משבר לא רק כאירוע חדשותי אלא גם כשיח הורים בוואטסאפ או ברשתות, ומדגישה כי אירוע תקשורתי הוא לרוב סימפטום לבעיה עמוקה, ולכן זיהוי מוקדם ו"הרמת דגל אדום" הם קריטיים. היא טוענת כי תקשורת שוטפת ושקופה בשגרה בונה אמון וביטחון, המהווים את בסיס החוסן הנדרש להתמודדות בעת משבר. אלוני מציגה כללי ברזל לניהול האירוע, הכוללים מינוי דמות מובילה אחת, איסוף נתונים מהיר ושמירה על מסרים אחידים כדי למנוע מצב שבו "הרחוב" מנהל את המשבר. בהיבט התוכן, היא ממליצה להימנע משפה מקצועית מדי או מתגוננת, ולהתמקד במסרים קצרים, אמפתיים ואישיים שמייצרים חיבור וקרבה לקהל היעד. לסיום, המסר הוא שהתגובה הראשונה היא הקריטית ביותר, ויש להיערך מראש באמצעות סימולציות כדי להפוך את המשבר ("הלימון") להזדמנות ("לימונדה").

להלן סיכום עיקרי המסרים בהרצאתו של האלוף האולימפי אסף יסעור:

אסף יסעור, שאיבד את שתי ידיו בתאונה בגיל 13, הדגיש כי סיפורו אינו עוסק בפציעה וב"מה שהיה", אלא בבחירה בחיים, באופטימיות ובהתמקדות ב"מה יהיה" ובפסגות הבאות,. הוא תיאר את המסע המפרך שעבר, הכולל התמודדות עם כישלונות צורבים ופציעות קשות, עד להגשמת הבטחתו לעצמו לזכות במדליית זהב אולימפית בפריז בגיל 22,. המסר המרכזי שלו, המבוסס על משפט שאמר לו מאמנו ברגע משבר, הוא שברגעי האמת "מי שירצה את זה יותר - הוא זה שינצח", ושזוהי התשוקה שמביאה לניצחון ולא רק היכולת הפיזית,. יסעור המחיש כיצד הפך את נקודת השבר והקושי להזדמנות לצמיחה ולבניית משמעות חדשה, והוכיח כי כוח הרצון והרוח חזקים מכל מגבלה גופנית,.

בתמונות: מאיר שמעוני - מנכ"ל משרד החינוך, אינה זלצמן-מנהלת המינהל הפדגוגי, אולם המליאה, שולחן הנשיאות, מעגל שיח חינוך חרדי. 

להלן סקירה של מעגלי השיחה שהתקיימו בכנס עם משרד החינוך:

משרד החינוך הוביל סדרה של שולחנות עגולים שחולקו לפי אגפי גיל (גיל רך, יסודי, על-יסודי) ולפי מגזרים (חינוך מיוחד, חמ"ד, חרדי וערבי), במטרה לייצר דיאלוג ישיר בין המטה לרשויות. במושבי הגיל הרך והיסודי התמקד השיח באתגרים בוערים כמו התמודדות עם אלימות מצד הורים וילדים, וניהול הרצף החינוכי מלידה ועד בית הספר. בחינוך העל-יסודי והמיוחד דנו המשתתפים במנהיגות חינוכית בעת מלחמה ואי-ודאות, בטיפול במצבי סיכון ורווחה נפשית, ובעיצוב הסמכות והגבולות מול הורים בעידן טכנולוגי. מושב ייחודי של "קהילות ישראל" בחינוך הממלכתי עסק במתח שבין חיזוק הזהות היהודית לשמירה על ערכים ליברליים ודמוקרטיים, תוך ניסיון לייצר "מרחב בחירה" והסכמות משותפות. המפגשים שיקפו את המדיניות החדשה של המנכ"ל והמינהל הפדגוגי למעבר משותפות פורמלית לשותפות אסטרטגית עמוקה, המבוססת על אמון ופתרון בעיות משותף.

להלן סיכום עיקרי המסרים של מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, בהרצאתו:

מאיר שמעוני הדגיש את השותפות האסטרטגית בין המשרד לרשויות המקומיות מתוך ניסיונו האישי כמנהל מינהל חינוך לשעבר, והכריז על מהלך היסטורי להכשרת דרגי ביניים ברשויות וסייעות לגננות,,. הוא הציב שלושה מיקודים מרכזיים למערכת: הקומה הערכית-חברתית כבסיס הכרחי לפני הישגים לימודיים, פיתוח ההון האנושי ועתודות ניהול, והטמעת טכנולוגיה וחדשנות,,. שמעוני התייחס למשבר כוח האדם והציג תכניות לטיפול בו, אך טען כי המפתח לשימור עובדים הוא יצירת תחושת משמעות ושליחות ולא רק פתרונות טכניים,,. בנושא הבינה המלאכותית (AI), הבהיר כי המערכת חייבת לרוץ קדימה, אך הדגיש כי הטכנולוגיה חסרת "נשמה" ולכן תפקיד אנשי החינוך הוא לדעת לשאול את השאלות הנכונות,. את דבריו סיכם במסר כי החינוך השלם הוא השילוב שבין "הבינה המלאכותית" לבין "בינת הלב" והאנושיות.

להלן סיכום עיקרי המסרים של אינה זלצמן, מנהלת המינהל הפדגוגי, בכנס:

אינה זלצמן הדגישה כי חינוך איכותי והישגים (כמו העלייה במבחני האוריינות) מחייבים שותפות אסטרטגית והדוקה בין המטה, המחוז והרשויות המקומיות, המבוססת על אמון ועבודה שיטתית,,. היא הציגה את תפיסת ה"חליפה האישית" לכל רשות באמצעות האגף לקשרי שלטון מקומי, המאפשר ניהול הוליסטי ומבוסס נתונים לקידום החינוך האפקטיבי,. זלצמן עדכנה על מהלך להסרת חסמים באמצעות פתיחת הכשרות מחייבות לדרגי ביניים ברשויות, שנועדו לאפשר קידום ומוביליות מקצועית של ההון האנושי. בנוסף, במושב החינוך הממלכתי, היא קראה לגישת "גם וגם" המשלבת בין ממלכתיות וישראליות משותפת לבין מתן מקום וכבוד לזהות האישית ולמורשת,. לסיום, ציינה כי המפתח להצלחה הוא היכולת לנהל דיאלוג ולמצוא את המכנה המשותף גם בתוך מחלוקות, מתוך ראייה של "בינת הלב",.

להלן סיכום עיקרי המסרים של מירי נבון, מנהלת מחוז הדרום, מתוך דבריה בכנס:

מירי נבון פירשה את דימוי "מנהלים במים סוערים" דרך עקרונות מנהיגות מעולם הספנות, והמליצה "לכוון את החרטום" ישירות אל הגל כדי להבחין באיום האמיתי ולמנוע התהפכות. היא הדגישה את הצורך לשמור על מהירות מבוקרת (לא למהר מדי כדי לא לאבד שליטה ולא להשתהות כדי לא לשקוע) ולהסתכל תמיד אל היעד הסופי שמעבר לסערה הרגעית. נבון המליצה להשתמש ב"מצפן" של ערכים, יושרה ומצפון ככלי ניווט, ולדעת גם מתי לעצור ולחפש מחסה ולא לפעול בפזיזות. המסר המרכזי שלה התמקד ב"חלוקת המשקל" בספינה, כמשל לשותפות ההכרחית בין המשרד, המחוז והרשויות, אותה הגדירה כנכס אסטרטגי ולא כנטל. לסיום, קראה למנהלים "להנמיך אגו", לפעול בערבות הדדית ולשלב ידיים, שכן רק כך ניתן להנהיג את "ספינת החינוך" הכבדה והמורכבת לחוף מבטחים.

• חינוך הגיל הרך : מובילות המושב: אופירה עוקשי, מנהלת מח' גני ילדים, ע. יהוד-נווה מונוסון; ענת אלבז, מנהלת מח' גני ילדים, ע. חריש; עלי אל ענאמי, מנהל מח' חינוך קדם יסודי, מ.א נווה מדבר; רחלי ליפשיץ, מנהלת מח' גני ילדים, ע. קריית אונו; אורנה פז, מנהלת אגף בכיר לחינוך הגיל הרך, משרד החינוך.

חינוך יסודי: מובילות המושב: איריס סלע, מנהלת מח' חינוך יסודי, ע. יקנעם; נורית גבאי, מנהלת אגף יסודי וחט"צ, ע. נתניה; חנה ללוש, מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך 

 חינוך מיוחד : מובילות המושב: עידית גלבר, מנהלת אגף חנ"מ, ע. תל אביב יפו; שרון עמית, מנהלת מח' חנ"מ, ע. רמלה; תמי אומנסקי, מנהלת אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך.

חינוך על-יסודי (אולם חושן): מובילי המושב: דלילה אשכנזי, מנהלת אגף החינוך, ע. אור יהודה; אסתי יוסף, מנהלת אגף החינוך, ע. נס ציונה; בועז קולומבוס, מנהל האגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך 

 חינוך ממלכתי: מובילי המושב: שלי קרן, יו"ר איגוד מנהלי מח' חינוך ומנהלת אגף החינוך, מ.א גזר; אילנה טרוק, ראש מינהל חינוך, תרבות וספורט, ע. חיפה; אינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך 

המושב עסק בבירור מעמיק של זהות החינוך הממלכתי נוכח האתגרים החברתיים המורכבים בישראל, והדגיש את הצורך בגיבוש סיפור זהות חיובי ומובחן הנשען על שילוב ערכים אוניברסליים ויהודיים־חילוניים. במהלך הדיון עלתה תחושת שחיקה במעמדו של החינוך הממלכתי, הנובעת מהתרחקות ממסמכי היסוד ומהימנעות מעיסוק ישיר בסוגיות ליבה של דמוקרטיה, ציונות ויהדות, לצד קושי לבסס זהות משותפת בתוך מציאות של מגוון חברתי רחב ופערי שיח ההולכים ומעמיקים. המשתתפים הצביעו על האתגר ביצירת תחושת שייכות וגאוות יחידה לזרם ממלכתי הנתפס לעיתים כחסר עוגן ערכי ברור, והציעו לחזור אל מגילת העצמאות וחוק החינוך הממלכתי כבסיס משותף, לחזק שיח ערכי ולשלב כלים פדגוגיים המבוססים על דיון ושיתוף. מתוך השיח עלתה ההבנה כי חיזוק החינוך הממלכתי יוכל להתרחש כאשר זהותו תוגדר לא דרך מה שאיננו, אלא דרך שורשים ישראליים משותפים וסיפור עתיד מאחד עבור כלל החברה.

חינוך ממלכתי דתי: מובילי המושב: אייל בלוך, מנהל אגף החינוך, ע. לוד; הרב יוני סמואל, ראש מינהל החמ"ד, משרד החינוך 

חינוך ממלכתי ערבי: מובילי המושב: סאמי עדוי, מנהל מח' החינוך, טורעאן; שירין נאטור חאפי, מנהלת אגף בכיר חינוך בחברה הערבית והבדואית, משרד החינוך 

 חינוך חרדי: מובילי המושב: יהודה קורנבליט, מנהל אגף החינוך, ע. בית"ר עלית; מרדכי בארי, מנהל אגף החינוך, ע. אלעד; שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי, משרד החינוך 

להלן תיאור הפעילות והרציונל של מושב "משלנו - מנהלים משתפים":

מושב "משלנו - מנהלים משתפים" בראשות ד"ר דרורי גניאל נועד לייצר פלטפורמה ללמידת עמיתים, מתוך ההבנה כי הניסיון המעשי שנצבר בשטח הוא המשאב המקצועי המשמעותי ביותר,. הפעילות מתבצעת במתכונת של שולחנות עגולים בשני סבבים, בהם מנהלי חינוך מציגים בפני עמיתיהם יוזמות רשותיות פורצות דרך ומודלים יישומיים שהוכיחו את עצמם,. המושב מציע מגוון רחב של נושאים הנוגעים בליבת העשייה הניהולית, החל משינויים ארגוניים ומעבר לחמישה ימי לימוד, ועד לתוכניות חוסן (SEL), שילוב בקהילה ושימור עובדי הוראה,,. הרציונל הוא לאפשר למנהלים לקבל השראה, לאמץ פתרונות פרקטיים לאתגרים משותפים ("מנהלים במים סוערים") ולחזק את הרישות המקצועי בתוך הקהילה.

במהלך כנס האיגוד התקיימה תערוכת מציגים רחבה, שבה השתתפו גופים המלווים את פעילות האיגוד לאורך שנים רבות. התערוכה הציגה מגוון תוכניות ויוזמות חינוכיות הפועלות בשטח הרשויות המקומיות. המפגש הישיר בין המציגים למנהלי אגפי החינוך אפשר שיח מקצועי פתוח סביב אתגרים והזדמנויות במערכת החינוך. לצד ההצגה המקצועית נוצר מרחב להיכרות, להחלפת ידע ולבחינת שיתופי פעולה עתידיים. התערוכה היוותה חלק משמעותי מחוויית הכנס ומהחיבור בין עשייה חינוכית לשטח.

החומרים בסיכום המצורף הוכנו בחלקם בעזרת כלי בינה מלאכותית, ועל כן ייתכנו אי־דיוקים נקודתיים. אנו מתנצלים מראש על כל טעות שתימצא, ונשמח לקבל הערות, תיקונים והשלמות מחברי וחברות האיגוד והשותפים, על מנת לדייק ולשפר את התכנים במהלך החודש הקרוב.