יש תקופות שבהן ברור לנו איך להיות בשביל אחרים.
ויש תקופות, כמו עכשיו, שבהן אנחנו בקצה, ושום דבר לא ברור.
כבר ארבעה שבועות של מציאות מתוחה, מטלטלת ושוחקת.
ובתוך כל זה עולות השאלות:
איך אפשר להיות בשביל אחרים כשגם אנחנו בקצה?
איך נותנים, כשאין כמעט מה לתת?
יש מי שחווים התרוקנות ושמיטה, ויש מי שממשיכות להחזיק, להקשיב, לטפל ולתמוך, כשבפנים יש עייפות עמוקה, ולפעמים אפילו ריק.
אנחנו מזמינים אתכן.ם למרחב תמיכה פתוח עם רני לוי,
שיפגוש בדיוק את המקום הזה.
לא כדי לאסוף את השברים מהר, ולא כדי לחזור להיות כמו קודם,
אלא כדי לעצור לרגע בתוך כל זה,
ולגלות דרכים עדינות להיות עם עצמנו, ועם אחרים.
תזכורת שגם כשאין כוח, יש אפשרות להיות.