image
 
תיאור המסמך
 
מסמך החירום מתעד סדרת מפגשים וסיורים של "למידת עמיתים וחילוץ ידע מהשטח" בהובלת מנהלי אגפי חינוך ונציגי פיקוד העורף, שמטרתם מעבר מכיבוי שריפות לעיצוב תורת הפעלה אסטרטגית לאומית לניהול מערכות חינוך במצבי חירום ומלחמה. המסמך מציג תובנות מפעילותן של רשויות שונות (כגון פתח תקווה, ערד, כפר קאסם וחיפה), בדגש על פתרונות מעשיים כמו קליטת משפחות מפונים, שימוש בטכנולוגיה וברקודים לרישום דיגיטלי יעיל, התאמות פדגוגיות ומתן מענה רגשי. מתוך ניתוח הפערים בשטח, המסמך מגבש שורת המלצות אופרטיביות ברמה המקומית והלאומית, ביניהן הקמת ממשק נתונים לאומי אחיד, הגדרת מערכת החינוך כ"מפעל חיוני", ושינוי מדיניות ההתגוננות, לצד סקירה מורחבת של סיור מקצועי בעיריית חיפה שהתמקד בשליטה אפקטיבית, ניהול קהילה במציאות מורכבת, וקבלת החלטות עצמאית ללא תלות במדינה.
 
חמש תובנות לסיכום לקחים (3-7-2026)
 
שלי קרן יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך
השבוע (תחילת יולי 2026) נפגשתי עם אל"מ ענת ג'רבי, ראש מחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף, שאלתיאל רם, מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום וסגנו, עמיר עטיה, אל"מ במיל' סיגלית עקרי, מאמנת רשויות מקומיות ומנהלת הכשרת "מנהלי מכלול חינוך ברשות המקומית" במכללה לאיתנות, רס"ן מדור הסברה, יחד עם אסתי יוסף, מנהלת אגף החינוך של נס ציונה וחברת הנהלת האיגוד,  לשיח משותף על אתגרי השטח בתקופת חירום לאור התובנות שגובשו בטופס האינטרנטי שמילאתם ובשני המפגשים שערכנו בפתח תקווה ובחיפה.

תודה גדולה לאל"מ ענת ג'רבי על ההזמנה, ההקשבה והעומק של המפגש, על הרצון והנכונות להקשיב קשב רב לאתגרים בשטח. ענת הסבירה על התהליך של קביעת מדיניות ההתגוננות והצורך לשמור על איזונים בין הצלת חיים לרציפות המשק.
חלק מהנושאים שהצגנו היו בתחום העיסוק של פיקוד העורף, חלקם בתחום העיסוק של משרד החינוך. והמפגש המשותף של פיקוד העורף, משרד החינוך ושלנו איפשר התייחסות למכלול הנושאים.

במפגש גילינו כוחות על גם בצד של פיקוד העורף ומשרד החינוך – הקשבה עמוקה מאוד, סקרנות, שאילת שאלות, ירידה לפרטים ורצון אמיתי וכן להבנת המצב בשטח.

תודה לרמי הופנברג, סמנכ"ל לחינוך ולקהילה ומנהל מינהל החינוך של פתח תקווה וסגן יו"ר האיגוד, ולאילנה טרוק, ראש מינהל חינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה וחברת הנהלת האיגוד, ולצוותים הנהדרים של שניהם – על הובלת המפגשים החשובים האלה.

תודה לכל מי שלא דילג על מילוי הטופס האינטרנטי, הלוואי והייתי יכולה להסביר כמה זה חשוב ועוזר לנו להעלות את הקולות והתמונה של השטח לדרג קובעי המדיניות.

תודה מעומק הלב לאסתי יוסף שלנו, ולכוחות העל שלה גם בנחישות וגם ביכולת להעביר את הטיעונים ותיאור המצב בצורה מוחשית וסדורה בפני פיקוד העורף ומשרד החינוך.

ותודה אחרונה, חשובה ביותר, לאל"מ במיל' סיגלית עקרי המופלאה – שליוותה ומלווה אותנו בכוחות על מדהימים לאורך כל המלחמות והמבצעים, מלמדת ומאמנת אותנו בחירום, ומכינה אותנו להתמודדויות הלא פשוטות. שהגיעה למפגשים שלנו גם בפתח תקווה וגם בחיפה, הקשיבה קשב רב, תרמה תובנות חשובות, ויצרה את האפשרות לשיח הרחב, הרב-מקצועי והחשוב שהיה בפיקוד העורף.

מצורפת תמונה עם חמש התובנות שהוצגו בפגישה. ואם אתם חושבים שיש עוד דברים דחופים ומשמעותיים שחשוב לציין ולא צוינו – תדעו שיש לנו אפיק קשוב וטוב להמשך שיח בנושא.
 
image
 
סיכום דיון פתח תקווה
 
image imageimageimage
 
משתתפים: שלי קרן – מנהלת אגף החינוך במועצה אזורית גזר ויו״ר איגוד מנהלי אגפי החינוך; אבי קמינסקי – מנכ״ל איגוד מנהלי אגפי החינוך; רמי הופנברג – סמנכ״ל לחינוך בעיריית פתח תקווה וסגן יו״ר האיגוד; סיגלית (סיגי) עקרי – המכללה הלאומית לאיתנות של פיקוד העורף; שי זינר – קב״ט עיריית פתח תקווה וסגן מנהל מכלול חינוך בעיר; גיל חדש – מנהל אגף החינוך בעיריית שדרות; שירן – ראש מטה מינהל חינוך רמת גן; חנוך גליקמן – מנהל החינוך החרדי בעיריית ערד; למעי עיסא – מנהל אגף החינוך בעיריית כפר קאסם; מרדכי בארי – מנהל חינוך עיריית אלעד וחבר הנהלת האיגוד; אסף כהן – מנהל אגף חינוך מועצה מקומית צור הדסה; אמנון פרלמן – רכז מוסדות חינוך חרדי וממלא מקום מנהל החינוך לנושאי חוסן בעיריית חיפה; לימור מילר – מנהלת האגף העל־יסודי בעיריית הרצליה; אביבית – מנהלת מחלקת בתי הספר במועצה אזורית גזר; דלית קירלי (קרלי) – מנהלת מחלקת החינוך במועצה מקומית כפר שמריהו; אסתי יוסף – מנהלת אגף החינוך בעיריית נס ציונה; תרצה מרגולין – קרן רש״י. גלעד גולדמן - עורך "מבט רחב" ניוזלטר של האיגד וחבר בצוות הנחיה של קהילת חינוך רש"י.
 
על המפגש
 
קוראות וקוראים יקרים, שותפים להנהגת מערכות החינוך, לפניכם תיאור תמציתי של מפגש "חילוץ הידע":
  • המפגש של פורום מנהלי אגפי החינוך עסק בלמידת עמיתים והפקת לקחים מניהול מערך החינוך בזמן חירום, בדגש על אירועי מלחמה ופינוי תושבים.
  • סביב השולחן התכנסה הנהגת החינוך המקומית מרשויות שונות, יחד עם נציגי פיקוד העורף וקרן רש"י, כדי לשתף מניסיונם כ"פיבוט הביצועיסטי" שניהל את הכאוס בשטח.
  • מטרת העל של דיון העומק הייתה להוביל מעבר הכרחי משיח טקטי של "כיבוי שריפות" לעבר עיצוב אסטרטגיה ותורת הפעלה לאומית למצבי חירום.
  • השיח המקצועי התמקד באתגרים המרכזיים, הכוללים גמישות ניהולית, חשיבות הרישום הדיגיטלי (ברקודים), הפעלת מתקני קליטה, ויצירת "רשת עמיתים" לסיוע הדדי.
  • תוצרי המפגש נועדו לזקק "יהלומים" ותובנות לכדי "ארגז כלים" רשותי, ולהוות בסיס למסמך המלצות מדיניות לאומי שיוגש לקברניטי המדינה לשיפור המוכנות בעתיד.
  • תודה לרמי הופנברג אל אירוח המפגש ולשלי קרן יו"ר האיגוד על היוזמה ולכל השותפים למפגש
  • המפגש התקיים בפתח תקווה ביום 19-4-2026
 
 
תובנות מרכזיות כללי
 
ממפגש חילוץ הידע עולות חמש תובנות מרכזיות לשיפור המוכנות בחירום. ראשית, יש לעבור מידית לניהול נתונים דיגיטלי עצמאי מבוסס ברקודים במרכזי הסיוע למניעת כאוס ברישום מפונים. שנית, הרשות המקומית חייבת לשמש כעוגן הבלעדי תוך הפגנת נוכחות ממותגת במלונות הפינוי. שלישית, נדרש "אומץ ניהולי" אמיתי מהמנהלים בשטח להדוף דרישות נתונים ממשלתיות בשעות הראשונות ולהתמקד בהצלת חיים. רביעית, יש לשפר מהותית  את הלמידה מרחוק בהפעלות אינטראקטיביות, שמרטפיות חירום ומעני הפגה מותאמים. לבסוף, מודגש היטב הצורך ברשת עמיתים ארצית אקטיבית, שבה רשויות מנוסות מגיעות פיזית לסייע ולחתוך בירוקרטיה עבור רשויות נפגעות, ללא המתנה להזמנה רשמית. 
 
 
פתח תקווה
 
מתוך ניסיונה של עיריית פתח תקווה עולות תובנות קריטיות. ראשית, "גמישות הפעלתית": פתיחת מתחם הקליטה הקרוב ביותר לזירה והפעלתו באמצעות "צוות מדלג" מיומן המגיע מבית ספר אחר, תוך ניהול מבוזר לפי רובעים. שנית, "מהפכת הנתונים": מעבר לרישום דיגיטלי בלעדי בברקודים (QR) ו"איסוף העטים" כדי להבטיח רישום אחיד. בנוסף, נדרש "אומץ ניהולי" להדוף לחצים של "גנרלים" הדורשים נתונים בשעות הראשונות, ולהתמקד נטו בהצלת חיים. לבסוף, יצירת רציפות פדגוגית חלופית באמצעות שידורים אינטראקטיביים ומרכזי הפגה מוגנים במקום למידת זום רגילה, תוך מיצוי צוותי החינוך למשימות לוגיסטיות חיוניות.  (הציגו רמי הופנברג - מנהל מינהל החינוך, סמנכ"ל  וסגן יו"ר האיגוד, ושי זינר קב"ט חינוך)
 
 
ערד
 
מתוך התמודדות עיריית ערד בקליטת כ-170 משפחות מפונים מהחברה החרדית בבת אחת, זיקקנו תובנות קריטיות ללמידה.
ראשית, הכנה מוקדמת וחלוקת תפקידים מפורטת לצוות האגף טרם האירוע אפשרו ניהול ושליטה בכאוס. שנית, נדרשה התאמה טכנולוגית-תרבותית למצב: בשל היעדר סמארטפונים אצל המפונים, הוצבו צוותים עם מחשבים ניידים שפתחו ברקודים והזינו עבור התושבים נתונים באופן אישי. במקביל, פותח "דאשבורד" נתונים עירוני עצמאי שריכז תמונת מצב אמינה ומהירה.
שלישית, אתגר השיבוץ במלונות המחיש את חוסר ההבנה הממשלתי לצרכים הייחודיים של הקהילה, כגון כשרות והפרדת מיטות. את הפער פתר מודל של סיוע בין-רשותי אקטיבי: קולגה בעל ניסיון מעיריית בני ברק התייצב פיזית במקום מיוזמתו, תפס פיקוד מול נציגי המדינה, והסדיר מלון מותאם בשעות ספורות. לבסוף, הוקצה גורם ייעודי לניהול מתנדבים ותרומות, כדי למנוע "רעשי רקע" שהפריעו לעבודת החפ"ק. (הציג חנוך קליגמן - מנהל חינוך חרדי וחירום )
 
 
כפר קאסם
 
להלן הלקחים המרכזיים שהופקו מהתמודדותה של עיריית כפר קאסם:
ראשית, התגלה פער דרמטי בין תרגולים מוצלחים למציאות תחת אש, מציאות המחייבת מנהלים לנוכחות פיזית וניהול כאוס בשטח ולא רק הסתמכות על תוכניות מגירה. שנית, על אגף החינוך למפות עצמאית נפגעי חרדה דרך צוותי ההוראה, ולא להמתין לדוחות בתי חולים שאינם משקפים את המצוקה הרגשית האמיתית בקהילה.
בנוסף, בלט אתגר "האוכלוסיות השקופות" – שוכרים זרים וארעיים חסרי מיגון, שהציפו את מקלטי בתי הספר ויצרו עומס לוגיסטי ותחזוקתי. במקביל, המענה הרגשי נשען בהצלחה על רופאים מתנדבים מקומיים במקום פסיכולוגים חיצוניים. לבסוף, הודגש כוחה של סולידריות בין-רשותית אקטיבית: קולגה מנוסה גיל חדש מנהל החינוך משדרות שהגיע פיזית לחפ"ק המקומי מיוזמתו הוכיח שאין להסתפק בשאלה "במה אפשר לעזור?", אלא יש להתייצב ולספק עוגן ניהולי מיידי. (הציג למעי עיסא מנהל חינוך כפר קאסם)
 
 
חיפה
 
. מתוך ניסיונה של עיריית חיפה, זיקקנו תובנות מערכתיות קריטיות לשיפור תהליכי הלמידה והמוכנות שלנו:
ראשית, מהפכה בניהול נתונים: כדי למנוע "טרטור" של מפונים בתחנות רישום רבות כפי שקרה באירועי עבר, פותחה מערכת השולחת מסרון עם ברקוד לרישום דיגיטלי מוקדם טרם ההגעה למס"ר.
שנית, גמישות לוגיסטית (מס"ר "מדלג"): התאמת הפתרון לשטח באמצעות פתיחת מרכז קרוב לזירת הנפילה, והעמדת אוטובוסים בכוננות לוויסות אוכלוסייה מהיר למרכזים גדולים בעת עומס.
בנוסף, הוכח כי נדרש אומץ ניהולי לשיקוף נתוני אמת; דיווח שקוף על 320 תלמידים נפגעי חרדה, חרף הלחץ הפנימי לשדר "הכל בסדר", הוביל להקמה מיידית של מרכז חוסן עירוני שסיפק מענה.
לבסוף, נמצא פתרון יצירתי לקונפליקט מול הקהילה: השארת תושבים מחוסרי מיגון במקלט מופרד ומאובטח בתוך בית הספר, צעד שאפשר חזרה בטוחה ללמידה מבלי להפקיר חיי אדם. (הציג אמנון פרלמן מנהל חוסן בעירייה)
 
 
פיקוד העורף
 
מתוך דבריה של סיגי מפיקוד העורף, זיקקנו תובנות לאומיות קריטיות.
ראשית, נדרש לשנות את מדיניות ההתגוננות: במקום להבחין שרירותית בין חינוך פורמלי לבלתי-פורמלי, יש להתבסס נטו על קיבולת המרחב המוגן. שנית, החלטות הפיקוד נשענות על מודיעין רחב, ויש לבלום תחרות ו"פופוליזם" מצד ראשי רשויות המקבלים החלטות עצמאיות הפוגעות ברציפות התפקודית במרחב.
בנוסף, הוכח כי חובה למסד סיוע בין-רשותי פרואקטיבי – רשויות חזקות חייבות להתייצב פיזית לעזרת רשויות הנמצאות במשבר, ולא להמתין שיבקשו מהן עזרה. לבסוף, מודגשת הדרישה הדחופה להקמת ממשק נתונים לאומי אחיד, שיסיים את הכאוס והפיצול בין מערכות המידע השונות של משרדי  (הציגה סיגלית (סיגי ) עקרי (המקצוענית שלנו  במרכז איתנות של פיקוד העורף)
 
 
המלצות ברמה לאומית
image imageimageimageimage
 
כדי לשפר את תהליכי הלמידה ולהפוך את ניסיון השטח לתורת הפעלה מעשית, גיבשנו מספר המלצות מרכזיות ליישום.
ראשית, חובה להקים ממשק נתונים לאומי אחיד ולעבור לרישום מפונים עצמאי מבוסס ברקודים במרכזי הסיוע, כדי למנוע את טרטור התושבים במוקדים השונים. שנית, ברמת המדיניות הלאומית, יש להגדיר את החינוך ועובדי ההוראה כ"מפעל חיוני", ולדרוש מפיקוד העורף להגמיש הנחיות כך שיתבססו על קיבולת המיגון הממשית במבנים.
בנוסף, עלינו למסד רשת סיוע בין-רשותית פרואקטיבית, שבה קולגות ומנהלים מנוסים מגיעים פיזית לשטח לסייע ולחתוך בירוקרטיה, ללא המתנה להזמנה רשמית. לבסוף, נדרש אומץ ניהולי שיאפשר למנהלים להדוף "רעשי רקע" ולחצים מגורמים ממשלתיים הדורשים נתונים בשעות המשבר הראשונות, ולהתמקד נטו בהצלת חיים.
 
 
המלצות ברמה מקומית
 
image imageimageimageimage
 
ניתוח הפתקים
 
מניתוח "הפתקים הצהובים" עולה בבירור הפער הדרמטי שבין תכנון מוקדם למציאות הכאוטית בשטח, המייצרת אירועים בלתי צפויים. הפתעות וחסמים כמו "קלות הדעת" הממשלתית, חוסר תיאום, והצפת מידע, מחייבות אותנו ללמידה ושיפור מתמיד. כדי לשפר את תהליכי העבודה בחירום, גיבשנו מתוך השטח המלצות אופרטיביות קריטיות: הקמת סיירת "ידידים" אקטיבית של מנהלי חינוך מנוסים שתקפוץ לסייע לרשויות קורסות, מעבר למרכזי סיוע במודל דו-שכבתי (מיון ראשוני ומס"ר מרכזי), והקמת מערך נתונים לאומי מסונכרן. מעל לכל, מנוף ההצלחה החזק ביותר שלנו הוא הסולידריות, הלמידה ההדדית והעבודה בממשקים משותפים. עלינו לשנות את תרחישי הייחוס ולהיערך לקיצון החמור ביותר, מתוך הבנה שרק יחד נבנה חוסן איתן למשברים הבאים.
 
image imageimage
 
 
image
 
סיכום מפגש חיפה
 
image
 
הסיור בעיריית חיפה מיום 29-4-2026 כלל מפגש עומק עם הנהלת מינהל החינוך, חשיפה למודל ההפעלה העירוני בזמן חירום, ובחינה ישירה של פתרונות בשטח – מחסות, מערכות שליטה, קליטת מפונים וניהול הון אנושי. במהלך הסיור למדנו כיצד רשות מקומית יכולה לפעול כמערכת עצמאית, לייצר רציפות תפקודית תחת אש, לקבל החלטות ללא תלות במדינה, ולשלב בין ניהול לוגיסטי, פדגוגי ורגשי. התובנה המרכזית היא שמנהיגות מקומית, גמישות ארגונית ושליטה במידע הן תנאי יסוד לניהול אפקטיבי של חינוך בחירום. בקישור מצורפים חומרים מגוונים, מצגות וסרטונים ותובנות עומק. תודה מעומק הלב לאילנה טרוק - מנהלת מינהל החינוך בחיפה וצוות מינהל החינוך על אירוח ולמידה משמעותית. (הערה : חלק מהחומרים המצורפים הם תוצר עיבוד AI צפו לאי דיוקים קלים)
 
 
image imageimage
 
 
 
סיכום דיונים בקהילת רש"י
 
image
 
דיוני קהילת חינוך רש"י, שהתקיימו הן במפגשים מקוונים והן פנים אל פנים, התמקדו בגיבוש תפיסת הפעלה אסטרטגית למערכות חינוך במצבי חירום ממושכים מתוך למידת עמיתים בין הרשויות. המשתתפים מתחו ביקורת חריפה על מודל הלמידה מרחוק בזום, שתואר כלא אפקטיבי ומוביל ל"מסכים שחורים", והדגישו את הצורך במעבר למודל של קבוצות קטנות, למידה היברידית וחיזוק הקשר האישי. בנוסף, נדונו אתגרי השטח על רקע היעדר נהלים ארציים ברורים ממשרד החינוך, מצב שאילץ רשויות רבות "להמציא את עצמן מחדש" באמצעות יוזמות מקומיות כמו מודל "בית הספר בא לילדים", פתיחת שמרטפיות מהירה וגיוס בנות שירות לאומי. הדיונים הציפו את העיוורון המערכתי לגבי הקושי העצום שבמעבר חזרה מחירום לשגרה, וקראו לייצר תהליכים מובנים של "חילוץ ידע" למניעת אובדן תובנות ממשברים. בחלק מהמפגשים אף תורגלה מתודת "קלידוסקופ" לניתוח סוגיות מדיניות מהותיות מזוויות שונות, כגון המעבר לשבוע למידה של חמישה ימים, טיפול בנוער נושר, ועיצוב מחדש של יחסי הורים ומערכת החינוך לשיח המבוסס על שותפות וגבולות.
 
 
תכנון אסטרטגי של משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ז בחירום (2026-7)
 
image
 
image imageimageimage
 
לקראת שנת הלימודים תשפ"ז, הפקת הלקחים המרכזית של משרד החינוך ממצבי החירום האחרונים (מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "שאגת הארי") מתמקדת בשינוי התפיסה שלפיה "למידה במצב חירום שווה למידה מקוונת". התובנה העיקרית של המערכת היא שיש לתעדף מפגשים פיזיים כברירת מחדל, גם אם הם מתקיימים במתכונת חלקית בלבד, על מנת לשמר את הרציפות הרגשית והחינוכית של התלמידים. כמענה לפערי המיגון, המשרד הפיק תובנה אופרטיבית שלפיה יש לספק מודלים גמישים להפעלה וביזור סמכויות, כדוגמת קמפוסים קהילתיים ומודל רוטציה, תוך מתן אוטונומיה למנהלים בשטח. בנוסף, מתוך ההבנה כי "חוסנה של המערכת הוא כחוסן צוותה", המשרד מפיק לקחים מתוכניות התערבות ושלומות שהופעלו בחירום, כדוגמת תוכנית "פעימות בחינוך", במטרה לתמוך בצוותי ההוראה. לבסוף, הופק הלקח כי גם כאשר נכפית למידה מרחוק, חובה לשדרג את הלמידה המקוונת כך שתשלב בתוכה מפגשים רגשיים וחברתיים, ולא תתמקד אך ורק בהעברת חומר לימודי.
 
 
 
image
 
מהשוואת התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך לתוצרי תהליך חילוץ הידע של איגוד מנהלי אגפי החינוך עולה תמונה ברורה של שינוי פרדיגמה עמוק: מעבר ממערכת חינוך ריכוזית וקשיחה למערכת גמישה, קהילתית, דיפרנציאלית ומבוססת חוסן מקומי. שני הגופים מזהים כי הרציפות החינוכית והתפקודית היא יעד לאומי קריטי, וכי החינוך בזמן חירום אינו רק למידה אלא תשתית ליציבות חברתית, קהילתית וכלכלית. מתוך כך מתגבשת הסכמה רחבה על הצורך לעבור ממודל של “זום ושגרה מדומה” למודלים היברידיים וגמישים, לחזק את החוסן של צוותי החינוך, לבזר סמכויות לרשויות המקומיות כגורם הביצוע המרכזי, ולהקים מערכות נתונים ותהליכי הפקת לקחים בזמן אמת שיהפכו את הידע המצטבר מהשטח לתורת הפעלה לאומית סדורה. 
 
 
 
סרטון סיכום- התאמת תוכנית משרד החינוך וחילוץ ידע של האיגוד (6 דקות)
 
 
סיכום סקר
 
image
 
 
 
דשבורד תוצאות הסקר האיגוד
 
image
 
 
הצעה לתהליך חילוץ ידע וניסוח מסמך מדיניות
 
image
 
image imageimageimageimage
 
 
מודל תלת שלבי לחילוץ ידע והשפעה
 
 
חלק מהחומרים הוכנו בעזרת בינה מלאכותית וצפויים אי דיוקים קלים וטעויות הקלדה -אתכם הסליחה
 
המצגות הוכנו ע"י בינה מלאכותית על בסיס הקלטות מקוריות מהדיון
 
לפרטים נוספים, הערות ותיקונים ניתן לפנות בוטצאפ - גלעד גולדמן - 0523-987908
 
הערה חשובה יש להדגיש: מפגש חילוץ הידע וסיכומו מהווים רק שלב ראשון בתהליך רחב של למידת עמיתים. נמשיך את הלמידה המשותפת בדיון מקצועי נוסף שיתקיים בעיריית חיפה ב-29 באפריל 2026. מפגשים אלו מהווים תשתית לתהליכים ארוכי טווח לניסוח דפי עמדה, במטרה להוביל לשינוי מדיניות לאומית בחירום. לאור זאת כל החומרים המצורפים נתונים לעדכונים ושיפורים בהמשך.
 
למידע ושאלות נוספות ויצירת קשר
 
שם פרטי
שם משפחה
מייל
נייד
 
מזכירות האיגוד: טלפון : https://www.e4u.org.il , 03-6354574 , [email protected]
 
FacebookGoogle PlusYouTubeWebsiteInstagram/
סיכום, עריכה והפקה - גלעד גולדמן - איגוד מנהלי ומנהלות אגפי החינוך ברשויות - מייל - : [email protected], צילומים:גלעד גולדמן