image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 4 באוגוסט 2019
מהשטח

מהשטח

מבט רדיקלי על הממסד האקדמי

כנס 'פורום היסטוריוניות' 

חיפה, 1.7.19 


'פורום היסטוריוניות' הוא ארגון וולונטרי המאגד חוקרות של המזרח התיכון שעיקר עניינן בסוגיות חברתיות ותרבותיות. רובן חוקרות ומלמדות ללא תקן וללא ביטחון תעסוקתי. מטרות הכנס היו ללמוד על מצב האקדמיה בארץ ובעולם, ולדון באפשרויות העומדות בפני חוקרים עצמאיים במדעי הרוח והחברה להשתלב במסגרות מחקר במערכת האקדמית הממוסדת ומחוץ לה. 

הכנס עורר עניין רב ונכחו בו כ-100 משתתפות ומשתתפים. הוא תוכנן להתקיים במרכז הפמיניסטי 'אשה לאשה', שבו פועל פורום היסטוריוניות, אך ההרשמה המתארכת לקראתו הבהירה כי המקום יהיה צר מלהכיל. אוניברסיטת חיפה נאותה להעמיד אולם בקמפוס הנמל, ושם התקיים הכנס. 

פורום היסטוריוניות מקווה להמשיך לקדם את הרעיונות שעלו בכנס, ובראשם הקמת ארגון חוקרות וחוקרים עצמאים. 

חברות וחברי הוועדה המארגנת: ניקול כיאט, חנה ספרן, שרון מפציר, אביב דרעי, שירה פנחס, ענת קדרון, רונן בן אריה, ונעמה בן זאב.
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

האגודה ללימודים פמיניסטיים אבלה

על לכתה של כוכבה לוי זכרה לברכה  

היא הייתה בת 31, כאשר אירוע חבלני טלטל את חייה והזניק אותה בו בעת - כגיבורה לאומית וכצעירה שביקשה מאז רק את האלמוניות. ב-5 במרץ 1975, נחתו על חוף תל אביב, לפני חצות, שמונה מחבלים שהגיעו על סירות גומי, פרצו למלון סבוי הקרוב, פצעו את פקיד הקבלה, ועלו לקומות העליונות אוספים את אורחי המלון לבני ערובה. בין בני הערובה הייתה כוכבה לוי, וכיוון שדיברה ערבית, שימשה במשך שעות כמנהלת המשא ומתן הגורלי בין המחבלים לבין כוחות הבטחון, שהתארגנו מחוץ למלון. 



צילום: אפרת אשל, מתוך 'ישראל היום' 22.4.15

התנהלותה של כוכבה לוי עוררה תדהמה בעם שלם שעקב אחד הנעשה במשך כל הלילה. בקולה לא ניכרה כל נימה של פחד. להפך. היא שוחחה עם המחבלים בבטחון, ותרגמה את דבריהם בקול צלול ומאופק על אף איומיהם. בעיקר התעקשה להעביר את המסרים בצורה מדוייקת, שלא יהיה מקום לאי הבנה. היא גם יזמה והציעה לפנות את הפצועים, הצעה לה הסכימו המחבלים והצבא. וכך ראו אותה, אישה קטנה ורזה, גוררת תייר גרמני פצוע במורד המדרגות. בהיותה שם בחוץ, גם אם יכלה לברוח על חייה, לוי בחרה לחזור אל התופת, חשה אחראית לגבי בני הערובה, ועומדת בהבטחותיה למחבלים. לפנות בוקר פרץ הצבא למלון, כשהוא מתמצא היטב בשטח, על פי האינפורמציה הסמויה שהסתננה במסרים שהעבירה לו כוכבה לוי. כידוע בפריצה נהרגו  11 איש, ביניהם בני ערובה ואנשי צבא. מבין המחבלים ניצל רק אחד.   

מאז האירוע כוכבה לוי לא מצאה את עצמה. המדינה ולא כל שכן הצבא, לא מצאו לנכון להעניק לה צל"ש, ועיריית תל אביב לא ידעה כיצד להתגאות בתושבת האמיצה שלה, ואולי גם לסייע לה כאם חד הורית. כוכבה לוי נעלמה מהמרחב הציבורי. בשנים האחרונות התגוררה בעיר חדרה, משאירה אחריה בת ושלושה נכדים.   

ספדה לה אסתר עילם: "כואב ועצוב לי עד מאוד. כוכבה לוי לא זכתה שאנו הפמיניסטיות נכיר בגבורה שלה ונהיה גאות בה. זו תעודת עניות לפמיניזם של ימינו שהפך לנרקיסיסטי, שחי את הרגע הנוכחי ללא תחושה היסטורית של עבר ועתיד".

חדש על המדף

חדש על המדף

ברטה פפנהיים: זכותה של אשה - מבחר כתבים על פמיניזם ויהדות  

ערכה וכתבה מבוא: נטלי ניימרק גולדברג 

תירגם מגרמנית: יונתן ניראד

הצאת כרמל, ירושלים 2019


ברטה פפנהיים (1936-1859), ילידת וינה, מוכרת בעיקר כ"אנה או", המטופלת של יוזף ברויאר שאובחנה כ"היסטרית", מי שמיוחסת לו תרומה משמעותית להתפתחות הפסיכואנליזה. פפנהיים מעולם לא טופלה בידי פרויד, אף שעמדה בקשר אישי עם אשתו לעתיד, מרתה ברנייס. היה זה ברויאר שסיפר לידידו ושותפו על המקרה אחרי שסיים לטפל בפפנהיים. הוא אף ייחס לה את המצאה הביטוי "ריפוי בדיבור" שאותו הגתה באנגלית (talking cure), השפה בה דיברה כשסבלה מאובדן יכולת הדיבור בגרמנית בתקופת מחלתה. כידוע, המקרה של "העלמה אנה או" הוא הראשון שמתואר בספרם המכונן של פרויד וברויאר מחקרים בהיסטריה (1895).  

מלבד היותה אותה פציינטית מפורסמת, פפנהיים הייתה מנהיגה פמיניסטית בין הדגולות בעולם היהודי, והייתה גם סופרת. ב-1888 אחרי שנים של טיפולים ואישפוזים עברה לפרנקפורט, עיר הולדת אמה. שם חברה לתנועת הנשים הגרמנית, ששיגשגה בעשור האחרון של המאה ה-19, ופרצה מבין שורות המתנדבות אל עבר המנהיגות. היא הקימה מוסדות וארגונים חדשניים, הנודע בהם הוא "איגוד הנשים היהודיות בגרמניה", שמנה בשיאו כ-50 אלף חברות, ותרמה רבות לביסוס העבודה הסוציאלית בעולם היהודי. היא גם הייתה ממובילות המאבק בסחר בנשים שפגע קשות בעולם היהודי אז.

פפנהיים כתבה סיפורים קצרים, מחזות, שירים ותפילות, מאמרים, דיווחים והרצאות, מכתבים ואף תרגומים לגרמנית של יצירות קלאסיות מתרבות היידיש ה"נשית". יצירתה הספרותית חושפת דמות מרתקת של אישה בעלת תודעה פמיניסטית עמוקה, שהוקירה את היהדות האורתודוקסית אך לא חסכה ממנה את שבטה ותבעה שינוי יסודי ביחסה למעמד הנשים; אישה שהסתייגה מן הציונות אף שהכירה בכוחה ובהשפעתה ולא נרתעה משיתוף פעולה עימה. היא חשה הערכה גדולה לתרבות הגרמנית, ובו בזמן נאבקה בכל מאודה באנטישמיות הפושה בה. 

(מתוך הרשימה שפרסמה ד"ר ניימרק-גולדברג בתרבות וספרות, הארץ, 19 ביולי 2019, עמ' 1).  

ד"ר נטלי ניימרק-גולדברג, חוקרת בקתדרה לחקר תולדות יהדות פרוסיה ע"ש בראון, המחלקה לתולדות עם ישראל, אוניברסיטת בר אילן, וחוקרת במכון ליאו בק בירושלים (מכון לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית-הגרמנית). זהו ספרה השני העוסק באישה היהודיה ומקומה בתרבות ובחברה באירופה המרכזית של המאה ה-19. ספרה הראשון: וקולן נשמע, יהודיות נאורות בברלין, 2014.

מופעי ההיסטריה

יוצרת: עדילי ליברמן

מקור המילה היסטריה הוא במילה היוונית היסטרה שפירושה "רחם״.
במאה הרביעית לפנה״ס האמינו כי הרחם נודד ממקומו, מגיע לחזה וגורם לתעוקה וקשיים בנשימה. התרופה לכך היתה לקיים יחסי מין עם גבר ולנסות להתעבר. בסוף המאה ה19 - ההתקף ההיסטרי אשר הוצג בבית החולים 'סלפטרייר', היה מהמופעים הנחשקים ביותר בפריז. בתוך המכניזם ההיסטרי, יש בכוחן של רגשות ותחושות לחולל תופעות נוירולוגיות מורכבות. ז׳אן מרטין שרקו, מנהל בית החולים, הוקסם מן האפשרויות הטמונות ב״גוף המדבר״.
מופעי ההיסטריה מבית היוצר של שרקו משוחזרים במופע כמקרה בוחן, דרכו נחשפים יחסי הסובייקט - אובייקט על הבמה, בצורה מזוככת, הנעה בין עולמות הפרפורמנס, למדע הרפואה ולמגדר.


המופע עולה בתיאטרון תמונע. נדאג לפסם כאן את המועדים.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
קול קורא לנשים יוצרות
מיכל סבר
בימים אלו אני עמלה יחד עם צוות של נשים מהממות על פאנזין חדש שכולו אומנות נשית ישראלית בשם ״קמה״. בחלומנו, כל גליון יכלול  אסופת יצירות של הוגות עכשוויות, השואפות לאתגר את רעיון ״האישה״ דרך טקסטים ופיסות חזותיות. אז הנה אנחנו מכריזות בזאת על גליון חגיגי וראשון שיעסוק בשאלה ״מי היא אלה?״, בו ננסה לפענח את הצורך שלנו באלות, למצוא את האלות שבינינו, ואולי אפילו ליצור מיתוס חדש משלנו. 
לכל מי שיוצרת והוגה בכל דרך מעוררת שהיא ורוצה להשתתף, שלחי אלינו את הדימויים או הטקסטים שיאפשרו לנו לתהות בשאלה ״מי היא אלה?״ לכאן [email protected]
עד 3 יצירות •בצירוף שם מלא •עד ליום הסימטרי הזה 8.8 
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.

מדי שנה, באוגוסט, מצוין בעולם הספרות 'חודש נשים בתרגום'. ובמהלכו - כתבי עת, בלוגים, הוצאות לאור, ספריות וחנויות ספרים ברחבי העולם - מפנים את תשומת הלב לספרות מתורגמת שנכתבה בידי נשים, כדי לעודד תרגום של יוצרות. 

הַמּוּסָךְ: מוסף מקוון לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה, הצטרף ליוזמה. (ראו גיליון 56)



מתוך הגיליון: "סופרות ומשוררות גדולות שחובה לתרגם", "לא אוטונומיה אלא אינטימיות", וכן מבחר תרגומים של ספרות יפה ושירה.
FacebookWebsite
כתבו לנו: