אביבית מורתי היקרה !
בשלב מוקדם או מאוחר האדם החושב שואל את עצמו על זהותו, מנסה להבין את העולם בו הוא חי ואת משמעות החיים.
אנחנו שנולדנו כבנים לעם היהודי , חיים בתקופה של שיבת ציון והקמת מדינה עצמאית לעם ישראל לאחר אלפיים שנה ,שואלים את עצמנו בנוסף:
מה קושר אותנו לכל זה?
מה משמעות היותנו יהודים ?
מה עתידה של הארץ הזאת, מה עתידם של הדורות הבאים ?
גם אני, בן הארץ הזאת מתלבט בכל אותן השאלות.
אני יהודי חילוני, אין בי אמונה באלוהים.
אני רואה את היהדות כתרבות,
תרבות עשירה וארוכה של היסטוריה, מוסר, חוויות משותפות ושפה.
נדבך חשוב ביהדות כתרבות הוא - התנ"ך.
קבוצת התנ"ך שלנו בהובלתך ,הדרכתך ובעיקר התלהבותך ותשוקתך, מעוררת את הסיפור התנכ"י לחיים.
המסופר והלא מסופר, הגרסאות לאותו אירוע, ההבנה של הרקע לכתיבה, זמן הכתיבה, תמציתיות התיאור או הרחבתו, כל זה מעשיר את הסיפור התנכ"י מלמד אותנו רבות על עברנו.
ברכות לך אביבית על מפעלך החשוב, יישר כוח.
בחיוך שזור ברצינות המתבקשת - לכי בכוחך זה והושעת את ישראל.
תלמידך המסור והקשוב
יצחק וימר - מפגשי סלון בעשרת.