כשאני עובדת ביומן

אני מניחה.

מניחה צבעים, דימויים, קווים, רקעים.

מניחה לעצמי - לזאת המחושבת, היודעת, המבינה, המכירה.

כשאני עובדת ביומן אני מניחה לידיים שלי לנוע כפי שהן רוצות, כי אני מאמינה שכשאני מניחה להן, לידיים, הן מתחברות למקור טוב, אני לא יודעת להגדיר מהו, אני יודעת שטוב. אני סומכת על הידיים שלי ,וכשאני מניחה להן, ומתבוננת ביומן בסוף המפגש או אחרי שנה או שנתיים - אני יודעת שהכרתי עוד משהו בעצמי ובעולם.

חלום זו מילת המפתח שלי. 

חלום בהקיץ, חלומות בלילה, חלומות להגשמה.

בעבר קראתי לעצמי "מגשמת חלומות" - כי איך שהייתי שומעת מישהו אומר החלום שלי....ישר כבר הייתי שואלת, חוקרת ובונה תוכניות עבודה. 

אז כתבתי את "האומץ לחלום" - להתפתחות והגשמת חלומות דרך כתיבה.

וחלומות של הלילה - ככה נולדתי, כמו שאומרים. 

וזו העבודה שלי כשנראה שאני ישנה בשלווה.

וביומן הויזואלי - זה גם סוג של חלימה, וגם אני מביאה את החלומות ליומן. 

היומן הויזואלי בעיקר משמח אותי. 

לקחת פיסות יפות מהעולם, להוסיף צבע, להוסיף מילים ולהמציא סיפורים. 

אחת הטכניקות שאנו עובדים בה עם היומן אלו סיפורים מרפאים.

מוזמנות.ים לקרוא את הסיפורים שלי.