כשהפכתי לאמא לפני 13 שנה, סדרי העדיפויות השתנו בבת אחת. נכנסו לחיי פרופורציות חדשות. חוויתי התמודדות עם אי וודאות וחוסר אונים שהובילו לקושי, לתסכול אבל גם להבנה שאני רוצה להרגיש בטוחה בהורות שלי, אני רוצה לסמוך על עצמי, לפתח את המודעות והידע שלי ולדעת העזר כשצריך.
אני רוצה לדעת להתמודד, לפתח גמישות מחשבתית ורגשית, אני רוצה להרגיש שיש לי אפשרויות.
אני רוצה להוביל את המשפחה שלי למקום מיטבי.
משהו בפנים הרגיש כל כך משמעותי. הבנתי שיש לי תפקיד ואחריות ולא פחות יש לי אפשרות לחוות את ההורות שלי ואת הילדים שלי אחרת. וזה תלוי בי. תלוי בנו כהורים.
הבנתי שהסיפור האמיתי הוא לא להימנע מהאתגרים, או לנסות להעלים אותם. ביננו, הם אף פעם לא באמת נעלמים. אבל הם כן יכולים לקבל משמעות אחרת. הם כבר לא משתלטים על החוויה כולה.
יש לנו אפשרות להרחיב תפיסות ולעשות שינויים אמיתיים.
הורות היא מסע . ריצה למרחקים ארוכים. ובואו נודה בזה, מסע זה דבר מעייף ומאתגר. אבל מצד שני, ההבנהשהמסע הוא היעד עצמו , מאפשרת לנו לראות את הדברים אחרת.  
יש לכולנו אפשרות ממשית לבחור עבור עצמנו ועבור ילדינו, מסע משמעותי ומיטיב. ואף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.
ככל שצעדתי במסע הזה, כל שששאפתי, למדתי והתנסיתי, התעורר בי הרצון להציע ולעזור לעוד הורים להרגיש יותר בטוחים, סומכים, נושמים...
ואולי לא תמיד בא לנו לשמוע את זה, אבל העבודה על ההורות מתחילה קודם כל בנו, בבית שלנו, אין קיצורי דרך ווהרווח ? וואו....
הורות זו שפה. ככל שהשפה הזו תהיה יותר ברורה לנו ההורים, קודם כל בשיח הפנימי שלנו, המסרים שלנו יהיו יותר ברורים. השיח התקשורתי יהיה יותר מחבר, מקרב ומקדם. בחירה, משמעות, מרחב מאפשר, הן מילים ובעיקר כל כך הרבה מעבר.
שפה היא שיתוף פעולה, בין הורה לעצמו, בין הורה להורה, בין הורה לילד.
אני ליאת, בת 40, אמא ל 3 . מלווה ומנחה הורים בתהליכי צמיחה והתפתחות למעלה מעשור.
בוגרת המסלול התלת שנתי כמומחית בהורות ובמשפחה מטעם מכון אדלר
בוגרת לימודי מיינדפולנס למטפלים וטיפול ממוקד חמלה ומדיטציה
בוגרת התכנית לליווי התפתחות להורים ותינוקות בגישת שלהב
בעלת תואר שני בניהול ארגונים חברתיים ויזמות חברתית
אוהבת ללמוד עוד ועוד ומאמינה כי זו חובתי המקצועית והאישית להרחיב את עצמי ככל הניתן.