הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 12 במאי 2019

חדש על המדף

ומי יזכור את הזוכרים: אבות ואימהות כותבים על הבנים ששכלו במלחמה
עפרה כהן-פריד
רסלינג, 2019 
  
ספר זה מתבסס על עבודת דוקטורט שכתבתי במסגרת התוכנית למגדר באוניברסיטת בר-אילן. הוא בוחן את משמעויות השכול במלחמה, תוך דגש על חותמן המגדרי, מבעד לכתיבה אישית בספרי זיכרון פרטיים בידי אבות ואימהות, ששכלו בן בארבע מן המלחמות שעימן התמודדה החברה הישראלית על פני ארבעה עשורים בתולדותיה: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. הרצון לעסוק בסוגיה זו, שהינה בעלת משקל רב בעיצוב פניה של החברה הישראלית, צמח והתהווה מתוך מספר דברים שמלווים את חיי. המשפחה שגדלתי בה התמודדה לאורך השנים עם אובדן בן במלחמת השחרור, כך שחוויתי מקרוב את מורכבות פניה של התמודדות זו. כפסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית פגשתי לאורך השנים את כאב השכול במלחמה ואת משמעויותיו, הן ברמת היחיד הן ברמת החברה הרחבה יותר. עם חלוף השנים הלך והתחוור לי כי כאשר מדובר בשכול במלחמה, הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים וכן הציבוריים-לאומיים. השיח הציוני ההגמוני לדורותיו מכונן את 'הנפילה בקרב' כאתוס גברי, הרואי וקנוני וממקמו בראש מערך הערכים, ובליבת הזהות והזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. כחלק מכך גם הולאם השכול ועוצבו משמעויותיו ואופני ההתמודדות עימו. עניין זה הינו חלק בלתי נפרד מהדומיננטיות והמרכזיות הרבה של השירות הצבאי, וההתמודדות הביטחונית הרב-דורית בעיצוב פניה של החברה הישראלית. לכל אלו השפעה מכרעת על עיצוב השיח המגדרי בחברה, בכלל זה חלוקת התפקידים בין המינים, עיצוב התפיסות בדבר גבריות ונשיות, תפקידים הוריים, ובמיוחד המנדט לייצר שיח הנוגע לשאלות של צבא, מלחמה ושלום, שכול ואבל, ותהליכי התמודדות עמם.
 
לאורך חיי ליוותה אותי הכרה הולכת וגוברת בדבר משקלם הרב של תהליכים אלו, בעיצוב חיי שלי והחיים בישראל במובן הרחב יותר. לכך נלוותה ההכרה כי למחקר מגדרי יש פוטנציאל חשוב בהעמקת התמונה באשר לתהליכים אלו. הרצון להעמיק בכל אלו עמד אף הוא מאחורי העניין בעריכת מחקר הדוקטורט, כל שכן בעיבודו לספר המיועד לקורא הישראלי באשר הוא. מתוך כל אלו נבט הרצון לבחון אילו משמעויות מקבל שכול זה מבעד לכתיבה האישית של הורים, זו הנכתבת במסגרת הזירה הפרטית, ולבחון את מערך הגומלין שבינה לבין היבטיו המולאמים של שכול זה. הספר מבקש למלא חסר במחקר ולהשתמש בספרות הזיכרון הפרטית, שהינה סוגת-כתיבה ייחודית לחברה בישראל, כעדות וכצוהר לבחינת מערך גומלין זה, ולפרוס תמונה כיצד ממגודרים תהליכים היסטוריים ופסיכולוגיים-סוציולוגיים בחברה הישראלית שקשורים בשכול זה. התלבטויות רבות ליוו את תהליך גיבוש השאלות בהן עסקתי במחקר, ואת משמעות הפנייה אל טקסטים אישיים שיש בהם יגון עמוק וכאב רב. בראשית הדרך, עת עסקתי בהיכרות עם הספרות שדנה בשאלות אלו, התוודעתי אל מאמרו של ההיסטוריון עמנואל סיוון שעוסק בדמות ההורים ששכלו את בנם במלחמת השחרור. מצאתי בו מכתב שהופנה אל "המטה הראשי של צבא ישראל", עליו חתומה קבוצת הורים ששכלו את בניהם באחד מקרבות מלחמה זו. ביניהם חתומים גם סבי וסבתי ששכלו את בנם, אחיו הצעיר של אבי, שמקום קבורתו אינו נודע עד עצם היום הזה. 65 שנים חלפו מאז שנכתב ועד שקראתיו לראשונה. לאורך השנים ידעתי על קיומו אך מעולם לא ראיתיו, כל שכן לא שוחחנו עליו. מבעד לשתיקה הרועמת נשמע קולו של כאב השכול. המפגש עם טקסט שכרוך בקורות משפחתי המחיש לי את ערכו של מחקר היסטורי-חברתי שעוסק בשכול, ונשען על כתיבתם האישית של הורים שכולים. לאורך שנות המחקר ועיבודו לספר הייתי ערה גם לנקודת המבט האישית שלי בהקשר של שכול זה. דמותם של סבי וסבתי ליוותה אותי ובמובנים רבים ספר זה גם מוקדש להם.
 
ד"ר עפרה כהן פריד, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. עוסקת בהיבטים של מגדר בהתמודדות עם טראומה ואובדן. מלמדת במרכז הלימודים, החברה הפסיכואנליטית; במסלול ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיית העצמי, התוכנית לפסיכותרפיה, אוניברסיטת תלאביב; וב'רוח אדם' תכנית הכשרה פסיכואנליטית בודהיסטית.
ב 14 במאי יתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב   הכנס השביעי לתלמידות ולתלמידי מחקר בנושא מגדר ומיניות. 
לפניכן/ם "טעימות" ממגוון ההרצאות שיתקיימו:
אימהות פמיניסטית בישראל
אביגיל ארנקרנץ חוצן 
 
הרצאה זו מתבססת על מחקר שאני עורכת בנושא "אימהות פמיניסטית בישראל" כחלק מעבודת המאסטר בהנחיית ד"ר ניצה ברקוביץ. במסגרת מחקר זה אני בוחנת את החוויות, הפרקטיקות והמשמעויות שעולות מהגדרה זו בהקשרה הישראלי. המחקר מתבסס על ראיונות איכותניים שערכתי עם 19 נשים, אימהות לילדים ולילדות צעירים בישראל, אשר מגדירות עצמן "אימהות פמיניסטיות". באמצעות ניתוח הממצאים וניסוח תיאוריה מעוגנת בשדה אני מבקשת לתרום למחקר הסוציולוגי ולשפוך אור חדש על המפגש בין מגדר, חינוך ומשפחה. 
בהרצאה אציג את עיקרי המחקר, נקודות המוצא התיאורטיות וניתוח הממצאים - ניתוח תמטי מדגמי של ראיונות בהתבסס על שתי נקודות המוצא התיאורטיות: קריאה פוקויינית-פרפורמטיבית בהגותה של אדריאן ריץ' (Rich, 1976) ואפיסטמולוגיה של קונפליקט מתוך "החשיבה האימהית" של שרה רודיק (Ruddick 1980). הכלים שנגזרים מהגותן של ריץ' ורודיק מאפשרים לי נקודת מוצא תאורטית מרתקת לניתוח הממצאים, הבנתם וקישורם לכתיבה עדכנית ולהקשר הישראלי הנוכחי שבו נערך המחקר. במהלך הקידוד התמטי, זיהיתי חמישה צירי קונפליקט בהם מתעצבות הפרקטיקות והחוויות שהעלו המרואיינות תחת הפרופורמנס הזהותי "אמא פמיניסטית": קונפליקט הכוח, קונפליקט המהותנות, קונפליקט המרחב, קונפליקט האימהות וקונפליקט הפמיניזם. בסיפורי המרואיינות פרקטיקות שונות כמו: הלבשה בשמלה נוצצת, איסור על קניית שמלות נוצצות, הקראת ספרים על גיבורות, הנקה, שימוש בתמ"ל ואכילת חביתה - זוכות למשמעות פמיניסטית בשל הצבתן תחת אחד או יותר מחמשת צירי הקונפליקט. הבנה זו מאפשרת ניתוח של שלל המופעים הסותרים של הזהות הפמיניסטית לא כאידיאל, אלא כזהות ביצועית שמיושמת מידי יום.  
עולם אחר לגמרי: הטרוסקסואליות בפורנוגרפיה הומוסקסואלית
דורון מוסנזון

לבחון את עולם הפורנוגרפיה מאפשר לנו לחקור את התסריטים החברתיים המגוונים הקיימים בתרבות שלנו בכל הנוגע למיניות. העולם הפורנוגרפי מעצב ומשפיע על תפיסותינו לגבי סקס, והוא גם משתנה ומעוצב בהתאם לשינויים התרבותיים בנוגע ליחס למין. באופן ספציפי, לפורנו הומואי יש לעיתים קרובות מקום חשוב מאוד בחייהם של גברים הומואים וביסקסואלים, מכיוון שלעיתים הוא מהווה את החשיפה הראשונה למיניות בין גברים שאיננה מלווה בסטיגמה חברתית. מעניין לראות שדווקא בעולם הפורנוגרפי ההומואי מופיעות פעמים רבות דמויות של גברים הטרוסקסואלים, אשר במהלך הנרטיב הפורנוגרפי משלמים להם, מפתים אותם, משכנעים אותם, או מכריחים אותם לקיים יחסי מין עם גברים אחרים.
בהרצאתי אבחן כיצד מערכות יחסים הטרוסקסואליות והעולם ההטרוסקסואלי בכלל מוצגים דרך סרטי פורנו הומואי מסחרי עכשווי. בעוד שסרטים אלה אינם מיועדים לצפייה על ידי גברים הטרוסקסואלים, הם עדיין מושפעים מההבניה החברתית של גבריות הטרוסקסואלית והטרוסקסואליות בכלל, בנוסף להצגה של נקודת מבט הומואית על העולם ההטרוסקסואלי. ברצוני לטעון שדרך הצגה של מערכות יחסים עם נשים כמסובכות ומתסכלות עבור גברים, סרטים אלו יוצרים עולם של הומוסקסואליות "פשוטה" ו"כיפית" על ידי הנגדתה להטרוסקסואליות המעיקה. הם עושים זאת דרך חיבור לתפיסות סטריאוטיפיות וסקסיסטיות בנוגע ליחסים בין גברים ונשים, ולעיתים אף בעזרת הצגה מיזוגנית של נשים כטיפשות ומרגיזות. ניתוח ביקורתי זה של הייצוג של זוגיות ומשפחה הטרוסקסואלית בפורנו הומואי נותן פתח להעמקת ההבנה שלנו בכל הנוגע להבניה החברתית העכשווית של הטרוסקסואליות כמו גם של  הומוסקסואליות, בפורנוגרפיה ובכלל. 

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
  • שרית גייזמן מבקשת נשים לסביות למחקרה
    שלום לכולם! במסגרת סמינריון אני עורכת מחקר על סיפורי חיים של נשים לסביות שלא יצאו מהארון בפני משפחותיהן בשנות העשרים לחייהן. אני מחפשת מרואיינת אחת העונה על הקריטריונים שציינתי. אני מאיזור הצפון ומצרפת את הטלפון שלי ומקווה לשמוע מכן. אנונימיות מובטחת. 
    אם לא רלוונטי, אשמח אם תשתפו או תפנו אותי למישהי רלוונטית אחרת. 0542558086
  • סיגלית ברוקסון מחפשת נשים/גברים למחקרה
    היי אני סטודנטית לתואר שני בחוג למגדר בבר אילן, לטובת סמינריון בנושא משפחה החלטתי להתחבר לשורשים, והנושא שלי הוא: משפחות מטריאכליות אצל יוצאי ברית המועצות. 
    אני מחפשת מרואיינים/ות מהעלייה של שנות ה 90 שעלו רק עם אימא וטופלו על ידי סבתא כשהאימא עבדה. הראיונות ייערכו במקום שנוח למרואיינים וכמובן בעילום שם. ליצירת קשר: Bruksonsigalit@gmail.com

     
   ב- 22-23 במאי יתקיים בבי"ח שיבא כנס "הכל נשאר במשפחה" - המשפחה והפרעות אכילה. 
 
ד"ר רחל בכנר, יו"ר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה מספרת על הפעילות:
העמותה משמשת כגוף על-מקצועי ורב-תחומי המאגד בתוכו את הפעילות הקלינית והמחקרית בהפרעות אכילה בישראל. זוהי זכות גדולה ואחריות כבדה עבורי לעמוד בראש  קבוצה יוצאת דופן של אנשי מקצוע, הנותנים את כל מה שאפשר כדי להפחית סבל ולסייע למתמודדות* עם הפרעות אכילה - להחלים. העמותה קובעת סטנדרטים לטיפול בהפרעות אכילה ומספקת מידע אודות הפרעות אלה, מניעתן, והטיפול בהן לקהל הרחב, למטופלים ולבני משפחותיהם, לאנשי המקצוע ולמוסדות הממלכתיים המעורבים בתחום. העמותה פועלת לשינוי המדיניות בתחום הטיפול בהפרעות אכילה ושיקום המתמודדים, מעודדת מחקר בתחום, ותומכת בשיתופי פעולה בין חוקרים ישראלים וחוקרים בין לאומיים. השנה אני נרגשת לקראת הכנס "הכל במשפחה – המשפחה והפרעות אכילה", שהעמותה מארגנת יחד עם המרכז הרפואי שיבא. למיטב ידיעתי זוהי הפעם הראשונה שכנס בישראל מתמקד בנושא המשפחה והפרעות אכילה, והפעם הראשונה שמתקיים יום למידה משותף למתמודדות (בנות ונשים) עם הפרעות אכילה, למשפחותיהן ולאנשי מקצוע. כגוף של אנשי מקצוע, שומה עלינו להתחיל להעמיק דיאלוג עם המתמודדות עם הפרעות אכילה ועם משפחותיהן. אני מקווה שדיאלוג זה יתרום בסופו של דבר לטיפול בהפרעות אכילה במגוון מסגרות ורמות טיפול. 
*גם בנים וגברים מתמודדים עם הפרעות אכילה, אבל 85-90% מהמתמודדים הם בנות ונשים.

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
מיקום: הגלריה לשלום, גבעת חביבה
התחלה: 11/05/2019 11:00 - סיום: 15/06/2019 16:00
תערוכה: אנא היא - أنا هي- I Am Her
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: בית יד יצחק בן צבי, אבן גבירול 14, ירושלים
התחלה: 16/05/2019 09:30 - סיום: 16/05/2019 16:30
כנס המעברות השני: רפואה ובריאות 
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: אוניברסיטת בר-אילן, אולם הסנאט
התחלה: 27/05/2019 15:00 - סיום: 27/05/2019 21:00
חרדת בית: האם אבות חוששים להיות מעורבים בחיי המשפחה?
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
 
מיקום: בית 'אחותי', מטלון 70, ת"א
התחלה: 12/05/2019 18:30 - סיום: 12/05/2019 20:30
קריאה מזרחית: מפגש עם המשוררת ועורכת הדין ד"ר קלריס חרבון
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: אוניברסיטת ת"א, הפקולטה למשפטים, אולם 100
התחלה: 17/05/2019 10:00 - סיום: 17/05/2019 11:30
מפגש בסדרת המפגשים 'מאבקים מגדריים בהיכלי הצדק': מינקות ועד זקנה - משפט ומגדר במעגל החיים
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: אוניברסיטת בר-אילן
התחלה: 27/05/2019 16:00 - סיום: 29/05/2019 15:30
אבהות מעורבת והממשק משפחה-עבודה: עמדות, חסמים ותמריצים לקידום שוויון מגדרי
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: רחוב עמינדב 4, ת"א
התחלה: 15/05/2019 19:30 - סיום: 15/05/2019 22:30
מעגל "גברים נפגשים לשם שינוי"
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: בית 'אישה לאישה', ארלוזורוב 118, חיפה
התחלה: 23/05/2019 19:00 - סיום: 27/05/2019 21:30
הקרנת סרט קצר ושיחה: שתיקות וסטיגמות במערכת בריאות הנפש  
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
מיקום: מכללת ספיר, אולם 9202
התחלה: 28/05/2019 15:30 - סיום: 28/05/2019 19:30
התמודדות של ארגונים עם הטרדה מינית בשוק העבודה: המחקר והפרקטיקה בעידן MeToo#
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
לפרטים נוספים
פמיניזם אסלאמי או מוסלמית ופמיניסטית?
 
A Muslim and a Feminist or Islamic Feminism?
Mona Eltahawy, author of "Headscarves and Hymens: Why the Middle East Needs a Sexual Revolution," says that for change to come for women in the Muslim world, both “secular feminism” and “Islamic feminism” need to be embraced.  
 
رمضان كريم 
רמדאן כרים
 
 
 
 
 
Facebook
Website
כתבו לנו:  
gender4u@gmail.com