עצמו את העיניים ודמיינו את העולם הטוב יותר שהלב יודע שקיים.
כשאנחנו עוצמות את העיניים אנחנו מדמיינות עולם בו כולנו חווים את הסיפוק העמוק בידיעה הבטוחה שאנחנו מוכלים, מוקשבים ונראים.
שיש לנו מקום.
שיש לנו האפשרות להיות בדיוק מי ומה שאנחנו. שאנחנו יכולים, בפשטות, להביא את עצמנו, לבטא את עצמנו. שאנחנו פתוחות אל העולם, אל האנשים והיצורים החיים בו. שיש לנו האפשרות להקשיב, לקבל, להניח לחיים לקרות.
כשאנחנו עוצמות עיניים אנחנו מדמיינות עולם שבו אפשר להיות יחד, בשלום, בשותפות.
אנחנו מדמיינות
חיים מתוך חיבור
וכשאנחנו פותחות את הלב אנחנו רואות
שהעולם הזה כאן, נגיש, ומחכה לנו שנבוא.